בדרום שוב התחדשה התקפת הטילים מעזה על ישראל. עזה היא בבחינת הר געש הפולט לבה לסירוגין. הרצועה נמצאת במצב של תסיסה ואי שקט והדבר כמובן משפיעה על שכנותיה: ישראל ומצרים. לכל התפרצות געש יש רקע משלו. הסיבות מתחלפות אבל אופן הפעולה הוא אחד – תגובה תוקפנית ואלימה.
הפעם הזו יש לקשור את התפרצות הלבה מן הרצועה בכוונותיו של אבו מאזן לפנות לעצרת הכללית כדי להכיר שם ברשות הפלסטינית כמדינה משקיפה. מבחינת חמאס פירוש הדבר שהאו"ם יכיר ברמאללה, ולא בעזה, כריבון על כל השטחים הפלטיניים – הגדה המערבית ורצועת עזה. הדבר עומד בסתירה כמובן לכוונותיו של חמאס להיות הנשיא של הפלסטינים. לחמאס יש אינטרס להכשיל את אבו מאזן ויש לחשוש כי ככל שמועד הגשת הבקשה לאו"ם יתקרב, וחמאס לא יראה כי בכוונתו של אבו מאזן לשגת ממהלך זה, תתגבר האלימות, על מנת להרתיע את האו"ם מהכרה ברמאללה כריבון הפלסטיני.
