העיר העתיקה של ירושלים ומזרחה, שם יבקר בימים הקרובים הוד מעלתו הנסיך הבריטי ויליאם, הם "חלק מהרשות הפלשתינית" בערך כפי שהודו היא עדיין ראג' בריטי, אבל הבריטים חיים בעולם משלהם. "הממלכה המאוחדת" ממשיכה להתכחש לא רק למציאות ולזכות ההיסטורית והדתית של ישראל בכל חלקי ירושלים, ולא רק לעובדה שבירושלים יש רוב יהודי כבר 150 שנה. היא נתלית שוב בטענת הכזב שמזרח ירושלים הוא "שטח כבוש".
רק לפני ימים אחדים הונח על שולחנו של נשיא המדינה ריבלין מחקרו של עו"ד ד"ר שמואל ברקוביץ על המעמד המשפטי של ירושלים במשפט הבינלאומי והישראלי (בהוצאת המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה). ברקוביץ מזקק שם את מה שצוין לא פעם על ידי משפטנים דגולים כפרופ' יהודה בלום ופרופ' סטיבן שוובל: ירושלים אינה שטח כבוש.
מעבר לדין הבינלאומי, שבו נתלית לכאורה בריטניה, מישהו צריך ללמד בנימוס את הנסיך הבריטי פרק בהיסטוריה של העיר. על קצה המזלג, העניין הוא כזה: האסלאם, שתובע לעצמו את ירושלים וקודשיה, הופיע רק כ-2,000 שנה לאחר שישראל הפך לעם, בעוד הפלשתינים, שתובעים את מזרח העיר והעיר העתיקה כבירתם, החלו להגדיר עצמם כעם רק במאה שעברה. זה ההבדל "הזעיר" וירושלים, שתמיד היתה הבירה העברית, מעולם לא היתה עיר בירה תודעתית או פוליטית של איזושהי התהוות ממלכתית ערבית או אסלאמית.
