הסער הערבי המשתולל סביבנו זוחל אל תוך הרשות הפלסטינית, ועלול לסכן גם את ישראל.
בעזה חמאס מתמודד מול אירגונים סלפיים, ובגדה גובר המתח בין פתח לחמאס, וגם האירגונים הסלפיים זוחלים פנימה.
מה שאנו רואים בעזה זה בעצם שלוחה של העימות בין חמאס לדאעש בסוריה. עיקר הקרבות במחנה הפליטים ירמוכ הם בין חמאס, הידוע שם בשם: אכנאף בית אל-מקדס, לבין דאעש. החזית בעזה היא המשכה של החזית בסוריה. נוסרה וחמאס שייכים לאותה מסגרת של האחים המוסלמים, ולמעשה את קבוצת נוסרה בירמוכ יסד חאלד משעל עצמו.
הרשות הפלסטינית לעומת זאת, התייצבה לימין המשטר של אסד, ובלבנון בא הדבר לידי ביטוי בקשר מתהדק בין אש"ף לחיזבאללה.
כעת, כאשר גוברת הסכנה של פלישת הקבוצות הסוניות הקיצוניות לתוך לבנון, ממשלת לבנון מזהה במחנות הפליטים אצלה נקודת תרופה שדרכה עלולות הקבוצות הרדיקליות לחדור לתוכה, כשם שהם חדרו לליבה של דמשק דרך מחנה ירמוכ. היא רואה במאבק חמאס (אחים מוסלמים) ואש"ף (חיזבאללה) פירצה שדרכה יחדרו הקבוצות הסוניות המסוכנות ללב ליבה של לבנון, ולפיכך היא כעת יוזמת בביירות שיחות בין אש"ף לחמאס איך לחזור אל נוסחאות הפיוס הפלסטיני, לפחות בלבנון. יתר על כן היא מנסה גם לאחד את הקבוצות של פתח שגם הם נלחמות אלה באלה, על מנת לחסום את הפרצה הגדולה הקוראת לדאעש.
ההתייצבות של הרשות הפלסטינית לצד אסד וחיזבאללה עלולה לקרוץ לדאעש לפעול גם בגדה, ממש על ידנו.
