מזה כשבוע מנהלים במחנה הפליטים הגדול של לבנון, עין אל-חילווה, קרבות קשים בין "הכוח הפלסטיני המשותף" של אשף וחמאס מצד אחד לבין הקבוצות האיסלאמיות השונות, ובראשן נוסרה ודאעש.
את סבב הלחימה הזה יזמו הקבוצות האיסלאמיות כאשר תקפו את הכוח המשותף, אבל נראה כי הכוח המשותף המתין להתגרות הזאת ויצא למתקפה על מעוזי האיסלאמיסטים, וכבש לפחות מפקדה אחת.
על מה המלחמה? מעבר למאבק על השליטה במחנה, עולה משיטוט באתרים הפלסטיניים ודפי הפייסבוק של המחנה כי הלחימה עוסקת בשאלת "הנאמנות לבעיית פלסטין". בעוד התומכים באשף ובחמאס מדגישים את מחויבותם לפלסטין ולזכות השיבה, הרי מן התמונות מתוך המפקדה שנכבשה אפשר לראות את סמלי דאעש, ובכרזות אין סימן וזכר לפלסטין, אלא כולן איסלאמיות במהותן.
הצדדים מתקשים להכריע את המערכה בגלל הפירוד הפנימי שלהם, ובעיקר "הכוח המשותף" של אש"ף וחמאס. בפתח אין הסכמה בין תומכי דחלאן ותומכי אבו מאזן. בעבר היו רציחות וקרבות גם בתוכם, ובין שניהם אין הסכמה עם חמאס.
חמאס היא הכוח שככל הנראה מסרב "ללכת עד הסוף", ולהכריע את המלחמה כי אינה רוצה שהמלחמה במחנה תשפיע על יחסיה עם דאעש בסיני ובעזה עצמה, ועל פי כמה ידיעות יש לה קשרים עם נוסרה, ועם מפקדת נוסרה באידליב שבסוריה.
באחת ההפוגות הקצרות יצאו צעירים מן המחנה להפגנה גדולה בשער המחנה מול יחידות צבא לבנון הצרות עליו בדרישה לאפשר להם להגר אל מחוץ המדינה.
(AsdkaaMokhayamAinAlHelwe/Facebook)
מכל מקום, החלחול הגובר והולך של האידיאולוגיה האסלאמית הקיצונית במערכת הפלסטינית ככלל, ובקרב צאצאי הפליטים בלבנון בפרט, מלמד ביתר שאת על בעיית הייצוגיות של ההנהגה הפלסטינית, ומחדד את האפשרות שכוחות אלה יגבירו את השפעתם בקרב הפלסטינים, עד כדי איום על הדומיננטיות הברורה של הזרמים הלאומי-דתי (פת"ח) והאסלאמי ריאליסטי (חמא"ס). מבחינת ההנהגה הפלסטינית, החשש הגדול הוא שהסער הערבי יפגע בחשיבות של "זכות השיבה".
