רק אלפים בודדים מקרב למעלה מ-200 אלף בעלי זכות בחירה במזרח ירושלים, מימשו ביום שלישי האחרון את זכותם והצביעו בבחירות לראשות ולמועצת עיריית ירושלים. המגמה של החרמת הבחירות המקומיות בירושלים, שמאפיינת את התנהלות האוכלוסייה במזרח ירושלים מאז 1967, נמשכה גם הפעם. הרשימה הערבית היחידה שהתמודדה בבחירות למועצת העירייה – 'ירושלים עירי' בראשות רמאדן דבש ( יו"ר המנהל הקהילתי בצור באכר) זכתה ב-3000 קולות בלבד, ולא נכנסה למועצת העירייה.
ביום הבחירות ובימים שקדמו לו, שררה ברחוב המזרח ירושלמי אווירה של הפחדה ואיומים על הציבור, במטרה להרתיע אותו מלהשתתף בבחירות.
על קירות בתי ספר ומקומות שבהם הוצבו קלפיות במזרח ירושלים צוירו סיסמאות נגד השתתפות בבחירות שהגדירו את מי שיפר את הוראות אש"ף , הפת"ח וחמאס בעניין זה כבוגדים. באתרי חדשות שונים נכתב בין היתר כי "לרגל הבחירות לעיריית אל-קודס אגודות בית המקדש קוראות לפלישה המונית למסגד אל-אקצא היום, יום שלישי". ראשי חמולות אוימו שלא לשתף פעולה עם דבש ורשימתו, וגם מנהלי בתי ספר שבהם הוצבו קלפיות הוזהרו שלא לשתף פעולה עם העירייה ומשרד הפנים בעניין זה. מרבית המצביעים המזרח ירושלמים שהשתתפו למרות זאת בבחירות, באו מכפרו של רמאדן דבש, צור באכר, ומיעוטם מבית צפפא. בשכונת בית חנינא למשל, שם יש לעשרות אלפים זכות הצבעה, הצביעו עשרות בלבד.
הרש"פ דאגה גם לכך שתושבי מזרח ירושלים יחרימו את הבחירות לעיריית ירושלים- פעילים של פת"ח יצאו לרחובות במזרח העיר וכתבו סיסמאות "הבחירות הן בגידה". pic.twitter.com/4npdrmakjk
— יוני בן מנחם yoni ben menachem (@yonibmen) 4 בנובמבר 2018
ישראל הציבה שוטרים ליד כל קלפי, ובמקרים אחדים אף עצרה מסיתים וצעירים שניסו למנוע מאנשים להגיע לקלפי. בגאבל מוכאבר למשל עצרה ישראל את ראש השביבה המקומית ופעיל בוועד ההורים המקומי משום שסירבו להציב קלפיות בכפר. אלא שכאמור גם צעדים אלה לא הביאו בסופו של דבר להצבעה משמעותית של ערביי מזרח העיר.
במהלך השנה האחרונה הוצאו פסקי הלכה של אנשי דת מוסלמים בכירים בירושלים ודרשנים במסגד אל אקצא, וכן פורסמו גילויי דעת מטעם המוסדות הלאומיים של הפלסטינים, שאסרו על התושבים להצביע. רמאדן דבש עצמו הסביר פעם אחר פעם כי ברצונו להפריד בין הממד הפוליטי של הסכסוך לבין המישור המוניציפלי העירוני, וכי הדרך היחידה של תושבי מזרח ירושלים לדאוג לעצמם לתקציבים, לשירותים ולתשתיות, היא לפעול מתוך העירייה. דבש אף אמר בראיונות שונים, שאיחוד ירושלים היא עובדה קיימת. רשימות ערביות אחרות שביקשו להתמודד, חזרו בהן ברגע האחרון מכוונתן בעקבות לחצים מצד הפת"ח וחמאס.
התכונה הרבה בעניין זה התרחשה על רקע מגמת 'ישראליזציה' גוברת בקרב חלקים מתושבי מזרח ירושלים, שבאה לידי ביטוי בעליה במספר הבקשות להתאזרחות, בהשתלבות גוברת בלימודי הבגרות הישראלים, בלימודים במוסדות אקדמאיים ישראלים, ובלימודי עברית. בסקרים אחדים שנעשו לאורך השנה האחרונה הביעו רבים מתושבי מזרח ירושלים את רצונם להשתתף בבחירות, אלא שכאמור וכפי שפרסמנו כאן, ככל שקרב מועד הבחירות התלהטה האווירה ברחוב המזרח ירושלמי, גברו האיומים על הציבור ועל רשימות שביקשו להתמודד, והציבור המזרח ירושלמי נרתע בסופו של דבר גם הפעם מלקחת חלק בבחירות. דבש, היחיד שהתמודד, אוים לא פעם. לפני כחודש ניסו אלמונים לחטוף את בנו הפעוט, ולפני כשבועיים ניסו אלמונים ברכב שנסע בסמוך לרכבו, להתנגש בו ולדרדרו מהכביש.
ניסיונו של דבש להיבחר למועצת עיריית ירושלים, שנכשל, מזכיר ניסיון קודם של פעיל שכונתי ערבי להיבחר למועצה לפני שנים רבות. גם במקרה ההוא, התנהלו הדברים בדרך דומה ומוסא עליאן מבית צפפא שביקש להיבחר למועצת העירייה, כשל בכך.
