על עסקת שליט מוטל איפול כבד ועם זאת ניתן לנסות להעריך את עמדת החמאס. אי נכונותו להתפשר לפני מבצע "עופרת יצוקה" קיבלה משנה תוקף לאחריו. מבחינת החמאס, שינוי עמדה יבוא רק במסגרת עסקה שתהווה הכרזה על ניצחונו במלחמה.
עסקת חילופי השבויים, גלעד שליט תמורת אסירי החמאס, מתקרבת לרגע האמת ויש לקוות כי אכן נשמע בקרוב בשורות טובות. העובדה שראש השב"כ, יובל דיסקין, מצטרף לשליח המיוחד של רה"מ, עופר דקל, היא סימן לכך שהמגעים בעניין העסקה נכנסו לשלב בירור הפרטים.
על פרטי העסקה הוטל איפול מוחלט ולפיכך כל שאפשר לעשות הוא רק להעריך את המצב. על מנת להבין את סיכויי העסקה, יש להיכנס גם לעורו של חמאס ולנסות להבין את עמדתו על פי מה שהוא תופס כאינטרסים שלו. מנקודת מבט זו, הדברים פחות מעודדים. אתמול הודיע נציג החמאס בביירות, אוסאמה חמדאן, כי הארגון דבק בעמדותיו ולא ייסוג מהן. יש לקחת את דברי חמדאן ברצינות מכיוון שאפילו אם לפני מבצע "עופרת יצוקה" הייתה נכונות להתפשר (ולא הייתה) הרי שבעקבות המבצע נקלע חמאס למצב שאינו מאפשר פשרה.
מכאן עולה השאלה מי ניצח במלחמה. התשובה לכך תיקבע לא מעט על ידי תוצאות העסקה. אם חמאס יתפשר, הרי שהוא ייתפס כמי שהפסיד במלחמה, אשר גרמה לו לשנות את עמדותיו. לעומת זאת, אם חמאס יתעקש וייאלץ את ישראל לוותר, תהיה זו הכרזה הסופית על כך שישראל הפסידה וחמאס ניצח.
בתוך כך, חמאס עוקב אחר ההתפתחויות הפוליטיות בישראל ותוהה אם כדאי לו לעשות עסקה עם ממשלת קדימה היוצאת, או שמא מוטב לו להמתין לממשלת הליכוד הנכנסת. החמאס גם צופה קשיים בין הרשות הפלסטינית ברמאללה לבין ממשלת הליכוד בירושלים וחוכך בדעתו כיצד יוכל לנצל את המציאות החדשה הזו לטובתו.
יש לקוות שניתוחים אלה מוטעים ובקרוב נתבשר בבשורות טובות. בקרוב נדע אם אנו עומדים בפני סיומו של פרק מגעי קדימה והחמאס בעניין עסקת חילופי השבויים או לפני פתרונה הסופי.
