שר החוץ האמריקני, ג'ון קרי, דחה את ביקורו בארץ, שהיה מתוכנן לסוף השבוע הזה. על פי מקורות פלסטיניים, המועד המתוכנן הבא הוא ה-15 לחודש, אבל ספק אם יבוא גם במועד הזה. שלא כמו שנוטים לחשוב בישראל, עיקר הבעיה איננה בעמדת ישראל, אלא דווקא בעמדת המנהיג הפלסטיני אבו מאזן. מקורות פלסטיניים אומרים כי אחרי פגישתם הסוערת האחרונה במוקאטעה, אמר אבו מאזן למקורביו כי אינו רוצה לפגוש את קרי עד אפריל, מועד סיום המהלך המדיני הנוכחי. עד כה עומד אבו מאזן בעמדתו ומחפש אלטרנטיבה להגמוניה האמריקנית בניתוב תהליך השלום אצל פוטין, אירופה ואפילו איראן.
בעוד שעם ישראל יש לקרי חילוקי דעות בעניינים חשובים, אבל קיימת הסכמה בעניינים חשובים אחרים, כמו עקרון המדינה היהודית, הרי עם הפלסטינים יש ניתוק כמעט מוחלט. בסוף השבוע פורסם כי שליחו של רה"מ בנימין נתניהו, יצחק מולכו, נועד בדובאי עם יריבו המר של אבו מאזן – מוחמד דחלאן. קרי נועד עם דחלאן קודם לכן, והפרשנות שנותנים למהלך זה ברמאללה היא שארה"ב וישראל מבקשות להדיח את אבו מאזן ולהכתיר את דחלאן תחתיו.
מזה זמן רב חושדים ברמאללה כי אישים מרכזיים בישראל, כמו שאול מופז, ואפילו ציפי לבני, קרובים יותר לדחלאן מאשר למוקאטעה. אבל לדחלאן אין שום סיכוי לרשת את אבו מאזן. בעצם הימים האלה, רמאללה מחזירה לעזה את הנהגת פתח של עזה, שנמלטה לגדה מאימת חמאס. כלומר: הקרע בין הגדה לעזה אינו רק בין פתח לחמאס, אלא כולל גם את הנהגות פתח משני חלקי הרשות הפלסטינית. הגדה לא תקבל את דחלאן ועל מנת לחזור לעזה עליו או למגר את שלטון חמאס – ולא ברור איך יעשה זאת – או לבוא להסכם עם חמאס, וגם זה נתון תחת סימן שאלה גדול.
