השפל הכלכלי של לבנון "מתוזמר על ידי האליטה של המדינה" ומאיים על היציבות והשלום החברתי של המדינה לטווח ארוך", כך נכתב בהודעה רשמית שך הבנק העולמי שצורפה לדו"ח האחרון בנושא על לבנון.
הנפילה של לבנון לחורבן פיננסי החלה ב-2019, תוצאה של בולמוס הוצאות מנוהל בצורה גרועה שהגדילה את החובות, שיתוק פוליטי כאשר פלגים יריבים התקוטטו וחוסר רצונם של מלווים זרים לחלץ את המדינה, אלא אם כן היא תעשה רפורמה.
הבנק העולמי מחשיב את המשבר הכלכלי של לבנון כמשבר הגדול ביותר מאז אמצע המאה ה-19.
"התפיסה הזו נמשכת למרות חומרת המשבר – כלכלת לבנון נמצאת בעשיריה הראשונה של הכלכלות שקורסות בעולם ואולי אף בשלישיה הראשונה ומאיימת על היציבות של המדינה לטווח ארוך", נכתב בדו"ח.
הכנסות ממשלת לבנון ירדו בכמעט מחצית בשנת 2021 והגיעו ל-6.6% מהתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג), והוביל לכך שלבנון תופסת את המקום השלישי בעולם ביחס הנמוך ביותר לפני סומליה ותימן.
התמ"ג הריאלי מוערך בירידה של 10.5 אחוזים, על פי ה-World Bank Lebanon Economic Monitor, בעוד שהחוב הגולמי נאמד להגיע ל-183 אחוזים מהתמ"ג בשנת 2021, יחס שרק יפן, סודן ויוון עברו אותו.
"הכחשה מכוונת מובילה לדיכוי מכוון היוצר צלקות ארוכות טווח על הכלכלה והחברה", אמר סרוג' קומאר ג'ה, מנהל אזורי משרק של הבנק העולמי.
"במשך שנתיים לתוך המשבר הפיננסי, לבנון עדיין לא זיהתה, דרך אמינה לקראת התאוששות כלכלית ופיננסית", הוסיף.
