השגריר האמריקני לסוריה, רוברט פורד, שאינו יכול עוד למלא את תפקידו בדמשק, אמר לפני ימים אחדים כי כף המלחמה נוטה כעת נגד הנשיא אסד, והוא צופה את נפילתו. השגריר פורד הוא מבני הסמכה המובהקים ביותר במערב לנעשה בסוריה, ויש לקחת ברצינות את הערכותיו. הוא לא נקב בזמן, אבל קבע את הכיוון. הוא אמר כי צבא אסד מותש, בני העדה העלווית מתחמקים מן הגיוס לצבא, ואסד נזקק לצבא זרים: חיזבאללה, עיראקים, פקיסטנים ועוד.
ואכן, צבא אסד נחל בשבוע שעבר מפלות בחזית הקריטית של ג'סר א-שוגור ואידליב בצפון סוריה, מה שמעמיד את האזור העלווי על יד חוף הים בסכנת ניתוק.
הבעיה היא שמעצמות המערב ורוסיה די תמימות דעים לגבי היום שאחרי: הם רוצים ממשלת קואליציה בדמשק בין מפלגת הבעת' והאחים המוסלמים. כלומר: תישמר הקשת השיעית תוך קידום מעמדם של האחים המוסלמים. ארה"ב רוסיה ואיראן ישמרו על מעמדם גם בסוריה שאחרי אסד. יתר על כן- הפאן ערביות האימפריאליסטית תזכה לעדנה בברית עם תנועות החליפות האיסלאמית בחסות המעצמות, ותוכשר הקרקע לפיוס איראני-תורכי.
נשיא החבל הכורדי בעיראק, מסעוד ברזאני, עומד לצאת בימים הקרובים לשיחות בוושינגטון ונמסר כי יבקש להכיר בחבל כמדינה כורדית עצמאית. מדיניותו של הנשיא אובאמה היא הפוכה—שמירת אחדות המדינות הערביות המתפוררות בכל מחיר. מסקרן לראות מה תהיה עמדת ארה"ב לגבי דרישה זאת. היא יכולה לפתוח את הפתח גם לחלוקתה של סוריה בין עדותיה.
