המשט האירופי קורם עור וגידים, אבל ההתפתחות החשובה יותר היא במה שאין בו: הימנעות טורקיה מן המשט. יש הסברים שונים למהלך הטורקי החדש ונכון להיזהר שלא להציג מסקנות מרחיקות לכת. השאלה המרכזית היא האם קיימת החלטה טורקית אסטרטגית לשפר את היחסים עם ישראל ואולי אפילו לחזור לברית אסטרטגית עמה, או שמדובר במהלך טקטי שהוכתב לטורקיה בגלל הנסיבות הבינלאומיות והאזוריות, ואין בו יותר מאשר "תהדיה", מעין הפסקת אש כפי שמקובל עם החמאס.
ישנו יסוד סביר להניח שהמהלך הטורקי הוא טקטי ולא אסטרטגי. על מנת להבין זאת, יש להקשיב לראיון שהעניק שר החוץ של טורקיה, אחמט דאוטולו, ובו קבע שטורקיה חותרת למעמד של מעצמה עולמית. מכיוון שאת המטרה הזו היא היא מבקשת לבנות על בסיס מעמדה במזרח התיכון, הרי שאין מנוס מהמסקנה המצערת, שהיא תבקש להשיג פופולאריות בקרב העמים הערביים על ידי טיפוח השנאה לישראל. זאת, למעשה, הייתה כוונת המשט הראשון, ועיתוי המשט השני בערב הבחירות בטורקיה נועד להסלים את המדיניות הטורקית המסוכנת הזאת.
ואולם קרו כמה דברים שחייבו את טורקיה לשקול שוב את מדיניותה. קודם כל, ניצחון המפלגה הרפובליקנית בבחירות לקונגרס האמריקני, שקירב שוב את ישראל לארה"ב בתקופת אובמה. קבלת הפנים המרשימה לראש הממשלה נתניהו בקונגרס רק העמיקה בטורקיה את התובנה, שמדיניות אגרסיבית כלפי ישראל תבוא על חשבון קשריה עם ארה"ב.
המתיחות הגואה בין טורקיה לבין סוריה היא סיבה שנייה. טורקיה חותרת לצרף את האחים המוסלמים לממשלה בדמשק ובעניין זה היא נתקלת בחומה בצורה מצד איראן, שרואה בכך אפילו "קזוס בלי" – עילה למלחמה. ברור שטורקיה לא יכולה לפתוח בעת ובעונה אחת חזית מול איראן ומול ישראל.
כלומר, אלה התפתחויות טובות מבחינת ישראל, אבל יש להשגיח בשבע עיניים שטורקיה לא תחזור לסורה בהזדמנות הראשונה. מתי זה עלול לקרות? ברגע שהיא תצליח להכניס אתהאחים המוסלמים לממשלה בדמשק. מבחינת ישראל, זה עשוי להיות מהלך חיובי, מכיוון שהוא עלול לנתק סוף סוף את הקשר הקטלני בין סוריה לבין איראן. אבל מצד שני, ממשלת אחים מוסלמים בדמשק שנתמכת בידי ממשלה טורקית בעלת שאיפות אימפריאליות שאינן פחותות משאיפותיה של איראן, עלולה לפתח במזרח התיכון מירוץ שנאה נגד ישראל בין שתי השואפות לכתר: טורקיה המוסלמית-סונית ואיראן השיעית.
