הנהלת אונסקו מתכנסת היום תוך סתירה מהותית בין החלטת מועצת ההנהלה על הר הבית, לבין הודעת המזכ"ל, אירינה בוקובה. בעוד החלטת ההנהלה מבטאת את הנרטיב של האחים המוסלמים, הודעת המזכ"ל מבטאת את העמדה הנוצרית כפי שהיא מובנת בחלקים מאירופה.
הסתירה הזאת מבטאת גם המשך המאבק על הסטטוס קוו על הר הבית: בעוד החלטת ההנהלה מדברת על "הסטטוס קוו ההיסטורי", הודעת המזכ"ל מזכירה את בית המקדש, את בית דוד, ומדגישה את הקשר היהודי, הנוצרי והאיסלאמי במקום השלישי. היא מדגישה את חשיבות יחסי השלום בין הדתות- כלומר: משבחת את ישראל, בעוד הנרטיב של האחים המוסלמים לא מזכיר (כלומר: מכחיש) את היהדות ואת הנצרות. הוא מזכיר את היהדות רק בהקשר הרחב של ירושלים מקום קדוש לשלוש הדתות, אשר להר הבית – הוא מוסלמי גמור.
יש גם היבט שצריך להדאיג את ירדן. ההחלטה עושה מאמץ רב להבליט את התפקיד הירדני, אבל מעניק גם לפלסטינים תפקיד על ההר- וזאת התפתחות לרעת הירדנים אחרי שהפלסטינים התחייבו בכתב שלא לעסוק באונסקו בעניין ירושלים.
החזרה לנוסח "סטטוס קוו היסטורי" גם הוא לרעת ירדן מכיוון שהוא שולל את הבנות הסטטוס קוו שלה עם ישראל.
