חוסר אונים של מדינות המפרץ
היחסים בין איראן לבין מדינות המפרץ מתוחים מתמיד. איראן משגרת איומים ופועלת ללא הרף לפגוע ביציבותן. היא חוזרת ומצהירה כי הן חלק משטחה ההיסטורי ובבוא הזמן תעבירן לשליטתה. בינתיים היא מנצלת את שטחן ואת שרותיהן לעקיפת הסנקציות שכבר הוטלו עליה בשנתייים האחרונות. חברות קש שהקימה בדובאי וכנראה גם בבחרין ובכווית רוכשות עבור איראן מוצרים מתוחכמים הדרושים לקידום תכניתה הגרעינית. גם הבנקים במדינות אלה משמשים כמסך של עשן לעסקאות בלתי חוקיות ולהלבנת הון של נכבדי משמרות המהפכה. מדינות המפרץ ערות לכל הנעשה, אולם, בינתיים, מנהלות מדיניות של פיוס מול טהראן – אף שהן עצמן אינן מאמינות בה. כל זאת תוך שהן צופות בחוסר אונים ובחרדה גוברת במשבר הגרעין המתאפיין בתקיפות ובתוקפנות איראנית מול חולשה אמריקאית.
החתרנות האיראנית במדינות המפרץ
בימים האחרונים עלה רף המתיחות באזור ונחשפה פעם נוספת מידת החתרנות האיראנית במדינות המפרץ. בכווית נתגלתה רשת ריגול מטעמם של משמרות המהפכה האיראנים, שהייתה אמורה להקים תשתית לקראת השתלטות על המדינה: הסתת השיעים נגד השלטון, הקמת תאים רדומים שיפעלו בבוא הזמן ותמיכה בפעילות הכלכלית הלא חוקית. הפעם חברי פרלמנט קראו שלא להירתע מלהתמודד עם איראן והתובע הכללי כבר הגיש כתב אשמה לבית המשפט. כווית, השוכנת בין עיראק לסעודיה על חוף המפרץ, נחשבת כמדינה יציבה ומתונה ומקיימת יחסים הדוקים עם ארה"ב. היא מהווה את העומק האסטרטגי לצבא האמריקאי בעיראק ועורק החיים שלו. דרכה עוברים חילי ארה"ב לעיראק ודרכה הם יוצאים בחזרה לארצם. דרכה גם עוברים הנשק והתחמושת של צבא ארה"ב.
מתיחות עם האמירויות על רקע האיים הכבושים
גם העימות בין איראן למדינת האמירויות עלה דרגה השבוע. שר החוץ של האמירויות, השייח' עבדאללה בן זאיד, השווה את הכיבוש המתמשך של איראן של שלושה איים השייכים לארצו ל"כיבוש הישראלי לאדמות הפלסטיניות". יוזכר שאיראן כבשה את האיים (אבו מוסה, טונב הקטן וטונב הגדול) עוד בימי השאה ב-1971, בשנה בה יצאו האמירויות לעצמאות מן השלטון הבריטי. בשנים האחרונות פעלה איראן ליישובם של האיים והקימה שם מחנות צבא. מנגד, שליטי האמירויות לא ויתרו. הם חוזרים ודורשים כי איראן תחזיר להם את האיים או תסכים לבוררות בינלאומית. איראן מסרבת. הנושא נמצא גם על סדר יומה של הליגה הערבית ובכל אחד מכינוסיה בדרגים עליונים – מנהיגים ושרים – מודגשת התביעה להשבת האיים לבעליהם החוקים.
בתגובה לכוויית איראן מזלזלת ומאיימת
תגובת איראן לשתי המדינות היתה ברוטלית כתמיד. איראן הכחישה מכל וכל כי מרגלים מטעמה פועלים בכווית והזהירה את התקשורת של האזור כולו "לבל יזלזלו באחריותם לפרסם מידע אמין ובמיוחד ידיעות שאין להן שחר". אלא שכאמור לעיל ממשלת כווית הגישה כבר כתב אשמה לבית המשפט והנושא יידון קבל עם ועדה. פרשה זו מזכירה את חשיפת התא של חיזבאללה במצרים שחבריה הועמדו לדין והשבוע נידונו לשנות מאסר ארוכות. במקרה זה חיזבאלליה הודה באשמה, אך נימק בכך כי הכוונה הייתה לסייע לחמאס בעזה מול ישראל. עם זאת הכל יודעים שחיזבאללה פעל בשרותם של האיראנים כדי לפגוע ביציבותה של מצרים.
בתגובה להצהרת שר החוץ של מדינת האמירויות זומן למשרד החוץ הממונה על השגרירות שלה בטהראן והושמעה בפניו מחאה שעיקריה היא כי "העם האיראני מרגיש פגוע מהצהרתו שר החוץ וכי התגובה להצהרות תהיה קשה." דובר איראני אף אמר כי מדינת האמירויות שייכת לאיראן ובבוא זמן היא תעבור לשליטתה.
ה"אריה" היחיד במפרץ
על רקע אירועים אלה פרסמה סוכנות הידיעות האיראנית הרשמית הודעה שבה היא מזהירה את כל מדינות המפרץ מעימות בלשון ציורית: "אין אריה באזור אלא זה הרובץ על החוף מול מדינת האמירויות. הוא השומר על מאורתו שהיא המפרץ הפרסי. אלה הסבורים כי נמצא אריה אחר בסביבה (הכוונה לארה"ב), הרי צפורניו וניביו כבר נשברו בעיראק, אפגאניסטאן, לבנון ופלסטין. שום טוב לא ניתן לצפות ממנו ולא מגיחות הציד שלו. כיום הוא סופר את הימים עד למציאת מוצא שיאפשר לו לברוח בעור שיניו. איראן והאמירויות ושאר המדינות באזור תשארנה, בתוקף הגיאוגרפיה, שכנים לתמיד". אכן ביטוי מעניין ומציאותי למצב באזור כל עוד המערב לא ישנה את מדיניותו הרופסת.
רף חדש של מתיחות עם בחריין
גם העימות עם בחריין עלה השבוע לכותרות כאשר מנהל הרשות למאבק בסמים של בחריין, מבארק בן עבדאללה אלמרי, אמר בכנס של מדינות האזור בריאד, כי איראן פועלת באופן ישיר להברחת סמים לבחריין ולסעודיה וכי שתי המדינות סיכלו נסיונות הברחה רבים שיצאו משטח איראן, דרך הים בעזרת ספינות איראניות. לפני שנה הכריז אחד מיועציו של ח'מינאי כי בחריין היא המחוז ה-14 של איראן, מה שגרם לתגובות קשות בעולם הערבי ונשיא מצרים מבארק עצמו נזעק לבחריין כדי להביע את תמיכתו בה. מפעם לפעם מתפרסמות ידיעות על חתרנות איראנית בבחריין בסיוע אזרחים שיעים המהווים כ-60% מהתושבים.
קטר – יוצאת דופן בתמיכתה באיראן
דווקא קטר, בה שוכנים בסיסים גדולים של צבא ארה"ב, מקיימת קשרים ידידותים עם איראן. מדיניות זו נובעת כנראה מרצונו של שליט קטר השייח' חמד בן חליפה, הנמצא בסכסוך מתמשך עם סעודיה, להפגין את עצמאותו מול שאר מדינות המפרץ המתבטלות בפני סעודיה. קטר גם מושפעת מן האחים המוסלמים בה יש להם נוכחות גדולה ומשפיעה. למרות היותם סונים, הם בחרו בשעה זו לתמוך באיראן בעימותה עם ארה"ב. שליט קטר הזמין לפני שנתיים את אחמדינג'אד לוועידת הפסגה של המועצה לשיתוף פעולה של מדינות המפרץ מבלי להודיע לעמיתיו שהביעו את מורת רוחם. הוא שלח גם את הרמטכ"ל שלו לטהראן לבדוק שת"פ צבאי ואף כינס במהלך מבצע עופרת יצוקה פיסגה ערבית יחד עם סוריה וחמאס, שקראה לניתוק היחסים עם ישראל ועוררה את זעמו של מבארק.
עומאן השוכנת ביציאה מן המפרץ מנסה לקיים קשרים מאוזנים הן עם סעודיה והן עם איראן ולאחרונה סרבה להצטרף לאמנה של מדינות המפרץ על איחוד המטבע.
מצוקתה של סעודיה
סעודיה, המדינה הסונית הגדולה, שומרת המקומות הקדושים של האסלאם, נמצאת במצוקה. למרות שהוציאה סכומי עתק על רכישת נשק וציוד בארה"ב, צבאה הקטן אינו מסוגל להרתיע או להתמודד עם איראן. היא עושה ככל יכולתה לסייע לכוחות סונים הנאבקים מול התפשטות הגל השיעי בניצוחה של איראן- כפי שראינו בעיראק ובלבנון ולאחרונה בתימן מול המרד הח'ותי שנתמך על ידי איראן. במזרח סעודיה, שם נמצאים רזרבות הנפט הגדולות של המדינה, שוכן מיעוט שיעי גדול שהתססתו על ידי איראן יכולה להביא למלחמת אזרחים ולפגיעה אנושה במקורות הנפט ובייצוא שלו שעליו מבוססת הכלכלה הסעודית וממנה יונקת המשפחה המלכותית את כוחה. בשלב זה אף אם סעודיה נמצאת במחנה אחד עם מצרים מול איראן היא מעדיפה לשמור על שקט תקשורתי יחסי כדי למנוע התגרות והגברת המתיחות ומתוך אמונה כי ארה"ב ידידתה תגן עליה.
מול הנסיונות הכושלים של המערב להטיל סנקציות על איראן והקולות הבאים מושינגטון כי הדיפולמטיה היא הדרך לפתרון המשבר וכי האופציה הצבאית אינה באה בחשבון, לפחות בשלב הנוכחי אין לאחמדי נג'אד ממה לחשוש. הוא חש כי הוא יכול לקדם תוכניתו לחתרנות ולפגיעה במדינות האזור. התמרונים הימיים הראוותנים שמנהלת איראן בימים אלה, זו הפעם השנייה תוך חודש, אומנם מיועדים להרתיע את ארה"ב וישראל, אך יש להם מסר ברור כלפי סעודיה וארצות המפרץ: אנחנו כאן לידכם וכוחנו רב. אל תעיזו להתגרות בנו. לארה"ב אין בינתיים תשובה.
הבלוג לעיל משקף את דעת הכותב בלבד ואיננו מהווה עמדה רשמית של המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה
