הקרע בין עזה לגדה המערבית מעמיק והולך והגיע לשלב חסר תקדים שבו רמאללה מטילה על עזה מצור כלכלי, ועזה מאיימת לחסל את הנהגת פתח ברמאללה.
לקרע זה יש כמה מימדים החורגים מן המשמעות הישירה של הסכסוך בין פתח לחמאס, ואפשר גם לייחס אותו לקרע המחריף במזרח התיכון בין הגוש הערבי/סוני לבין הגוש האיראני/שיעי.
כאשר החליטה חמאס למנות את יחיא סנוואר לעמוד בראש האגף של עזה, היא בעצם החזירה את איראן להיות המעצמה החיצונית המובילה בעזה על חשבון תורכיה וקטאר. בכך החליטו ראשי חמאס בעזה להתייצב במחנה הפרו-איראני/שיעי במחלוקת האזורית. כאשר בודקים את המהלכים שהתרחשו לפני ההידרדרות האחרונה אפשר לגלות כי חמאס עזה גם דחו את המעורבות של קטאר מאחורי הקלעים. כלומר: לשובה של איראן לרצועה יש משמעות של העמקת חילוקי הדעות בתוך התנועה בין האגף של חאלד משעל הנשען על קטר ותורכיה לבין עזה החוזרת לחיקה של איראן.
ראש הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, עתיד בימים הקרובים לפגוש את הנשיא טראמפ, והוא עשוי להישאל האם הוא חלק מן ההתארגנות האזורית מול איראן, או הוא שומר על ניטראליות.
איננו יודעים מה אבו מאזן יאמר לטראמפ, אבל הלכה למעשה לקרע המעמיק עם חמאס יש גם משמעות של התייצבותה של הרשות פלסטינית לצד הערבים סונים בהיערכות מול איראן.
