מצרים פרסמה הלילה את הפרוטוקולים של שיחות עריקאת עם קרי וסוזאן רייס בוושינגטון, והם יכולים לשמש לנו מצפן להבנת המהלכים המוזרים של ממשל אובאמה בסוף דרכו. זהו, שממשל אובאמה לא חושב שהוא בסוף דרכו, והוא מתכנן מהלכים גם לתקופה שאובאמה ייצא מן הבית הלבן אבל לא מן הדיפלומטיה העולמית, מעין קרטר משודרג.
אבל לפני כן, הפרוטוקולים ממחישים עד כמה קרוב היה אבו מאזן במימוש הצלחה אסטרטגית מסחררת, שהיתה עלולה להתממש אילו הילארי קלינטון היתה מנצחת בבחירות – לנתק את הקשר האסטרטגי עם ישראל, וליצור קשר אסטרטגי חדש עם העולם הערבי, שהפלסטינים הם חלק מרכזי בו. מן העויינות שבו דיברו האמריקנים על דחלאן (ברמז) הרי ברור שקטר היתה אמורה להיות הציר המרכזי בו- מה שמסביר את נסיעות אבו מאזן לקטר ואת מימון קטר לוועידת פתח. בפגישת עריקאת עם קרי זכה הפלסטיני למחמאות על הניהול המוצלח את כנס פתח.
ישראל נרדמה בשמירה, ולא הבינה לאן מתקדמים קשרי ארה'ב-הפלסטינים-קטר, וכשם שיצאה ניזוקה מכנס פתח 6, נזקי כנס פתח 7 היו עלולים להיות חמורים פי כמה.
היה גם אפשר לשים לב לחילוקי דעות בקרב האמריקנים. בעוד סוזאן רייס הריאליסטית יעצה לפלסטינים להתקשר עם טרמפ, קרי דיבר במונחים של קידום הדיפלומטיה שלו בוועידת פריס, ובכלל השפה שלו היתה כמי שמדבר אל בעלי ברית- לשון השמורה לשיח עם ישראלים.
אבל, האצת הדיפלומטיה של אובאמה דווקא בימיה האחרונים איננה רק בזירה מול ישראל והפלסטינים. דווקא עכשיו הוא החליט לצייד את האחים המוסלמים בסוריה ("נוסרה") בנשק מתקדם, ובסטייט דיפרטמנט התקבלה משלחת רשמית של האחים המוסלמים כדי לחתום על שיתוף פעולה, כאשר ברור שטראמפ הוא נגד האחים המוסלמים גם בסוריה וגם בכלל.
