החזרת והעלבת שגריר ישראל בטורקיה יכולה להתפרש כתגובה מאוחרת לתרגיל "הכיסא הנמוך " הלא מוצלח שבצע סגן השר דאז, דני איילון, בעקבות הקרנת הסרטים האנטישמיים שטורקיה הפיקה נגד ישראל. אבל מוטיב "העלבת ישראל" במקרה זה קדם "לכיסא הנמוך", והוא מהותי להבין את תפיסת עולמו של ארדוואן כלפי ישראל.
ציון הדרך להידרדרות הגדולה עם טורקיה הייתה בכנס דאבוס כאשר ארדוואן העליב את הנשיא פרס ז"ל ויצא בהפגנתיות מן המושב המשותף עמו. למי שלא הבין כי כוונתו מראש של ארדאון הייתה להעליב את פרס ויכול היה למצוא זאת בשלטים הענקיים שנתלו בערי טורקיה שבה נראה נשיא ישראל מרכין את ראשו לפני ארדוואן.
הכתובת היא:
רעיון זה מבטא כמובן את רעיון הניאו עות'מאני של ארדוואן, ששם את דוגמת האימפריה העות'מאנית לנגד עיניו, ובאימפריה העות'מאנית היהודים היו קהילה כנועה שאינה מרימה את ראשה, בני חסות, ד'ימה.
ישראל העצמאית, הגאה, המעצמה האזורית, שמעיזה לתקוף את עזה של חמאס, איננה יכולה להתקבל על דעתו של מי שרוצה לחדש את האימפריה העות'מאנית. העלבת ישראל והנמכת קומתה היא איפוא חלק בלתי נפרד של תחיית הרעיון העות'מאני.
אבל לא רק את ישראל העות'מאנים החדשים מבקשים להעליב: גם את הארמנים. מתחת למכ"ם פועל הנשיא הטרוקי להשפיל גם את העם הארמני כאשר הם נדרשו להודות לטורקיה על ההגנה שהעניקה להם בידי האימפריה העות'מאנית.
לפני כשבועיים אחד האירגוניים בגדה הנתמכים בידי טורקיה, מיראת' (מורשת) ערך כנס על ההיסטוריה של האימפריה העות'מאנית הסובלנית כלפי הנוצרים, ומי היו האורחים בכנס – ראשי הדת הארמנית! וגם זאת באופן בלעדי, רק ארמנים, בלי שום נוצרים אחרים! קורבנות השואה הארמנית הוכרחו לבוא לחנוכת אירוע בשבח ההגנה שהעניקו העות'מאנים ללא מוסלמים.
