ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, סיים את ביקור בישראל, שבשיאו נחתמה עסקה על הקמת תעשיית טילים משותפת, והסכמים על שיתוף פעולה בנושאי תשתיות אזרחיות החשובות להודו מאוד.
אחד ההיבטים החשובים של הביקור היה שינוי אפשרי בעמדת הודו בעניין הפלסטיני. האורח מהודו לא ביקר ברמאללה, כנהוג בביקורים מן הסוג הזה, ויתר על כן, מקורות ברמאללה הביעו בשיחה איתנו, מורת רוח מכך כי העניין הפלסטיני לא הועלה כלל בשיחות עם ישראל.
עד כה נמנתה הודו עם הרב האוטומטי באו"ם נגד ישראל, וראש הרשות הפלסטינית השקיע מאמץ רב בשכנוע רוה"מ מודי שהודו תישאר בגוש האנטי ישראלי באו"ם.
האם אכן תנטוש הודו את מקומה המסורתי בגוש המדינות המצביעות נגד ישראל באופן אוטומטי? לא בטוח. בהודו יש מיעוט מוסלמי גדול, הנאמד במאה מיליון מוסלמים, ועד כה כל ממשלה בניו דלהי התחשבה במיעוט הזה. אבל בסכסוך עם פקיסטן על קשמיר, הפלסטינים לא תומכים בהודו: רמאללה ניטרלית, וחמאס תומכת בפקיסטן, ומעניין לעקוב אחר ההיבט הזה ביחסי הודו והפלסטינים.
בכל זאת, התעלמות האורח מהודו מן הרשות הפלסטינית עשויה להתברר כחוליה אחת בהיחלשות מעמדה של הרשות הפלסטינית. בשורת איוב אחרת הגיעה לרמאללה ממצרים כאשר מצרים הכירה רשמית בדחלאן "כנציג פת"ח", למרות שרמאללה סילקה אותו משורות פתח, ובוודאי שאינה מכירה בו "כנציגה".
שורש הבעיה בין רמאללה למדינות ערב נעוץ בסירובה להצטרף לציר נגד קטאר ואיראן, אלא לשמור על "ניטרליות", חרף ההבטחות לסעודיה לעמוד באופן נחרץ וחד משמעי בשוחה אחת עם הערבים הסונים.
