המזכיר הכללי של ארגון שיתוף הפעולה האסלאמי, אייאד מדני, ביקר השבוע במסגד אל-אקצא והכריז על חנוכת "שנת התיירות האסלאמית" בעיר הקדושה.
הביקור הזה חשף כמה מן המאבקים הפנימיים בתוך האסלאם הסוני, ואת טיבה האמיתי של התפייסות קטאר עם מצרים, סעודיה ומדינות המפרץ.
הקריאה לתיירות אסלאמית בירושלים היא קריאת תיגר על עמדות חמאס והאחים המוסלמים, הקוראות להחרמת התיירות לישראל בתואנה כי זה ביטוי "לנרמול" עם ישראל ודחיית המאבק הצבאי לשחרור ירושלים, שהרי אי אפשר לפגע בירושלים אם יש בה מסות גדולות של תיירים מוסלמים. מצרים תומכת בעמדת הרשות הפלסטינית כי את המאבק על ירושלים יש לעשות בין היתר באמצעות תיירות מסיבית, שתדגיש את מרכזיות ירושלים לאסלאם ותסייע כלכלית לפלסטינים "להחזיק מעמד" בעיר.
אבל האירוע חשף גם את הצד הנוגע לנו בפיוס בין קטאר למצרים. תחנת הטלוויזיה אלג'זירה תקפה את הביקור והבליטה את עמדות חמאס נגדו. בתחנה רואיין שייח' ראיד סלאח, שלא חסך ביקורת קשה על ראש הרשות הפלסטינית, אבו מאזן.
פירוש הדבר הוא כי ההסכם בין קטאר לבין מדינות ערב האחרות לא כולל את הבעיה הפלסטינית – ואותנו, וקטאר ממשיכה להיות גורם מסית ומתסיס בתוכנו.
בתוך כך, פרסם עיתון בטורקיה כי קטאר החליטה לגרש את מנהיג חמאס, חאלד משעל. לנוכח עמדת אלג'זירה נגד ביקור האישיות האסלאמית בהר הבית, יש לפקפק בנכונות ידיעה זאת, אם כי יש לקוות כי בכל זאת היא נכונה.
אחרי שמצרים הכריחה את קטאר להפסיק את התעמולה נגדה – גם ישראל חייבת להבהיר לקטאר שהיא לא תסבול חתרנות בתוכה.
