התראות

700 מיליון ציונים – לא נקח? המאבק על עתיד העולם החופשי

היום, מול הברית האנטי-מערבית של טהראן, דוחה ומוסקבה, יש צורך בברית ציונית עולמית מחודשת השורשית באמונה, זהות וחירות
שיתוף
צילום מאייר של כנסיית לייקווד ביוסטון, טקסס (ToBeDaniel/Wikimedia/CC BY 3.0)
צילום מאייר של כנסיית לייקווד ביוסטון, טקסס (ToBeDaniel/Wikimedia/CC BY 3.0)

תוכן העניינים

תקציר

מספר הולך וגדל של מנהיגים, משפיענים וכמרים מערביים לא-יהודים, במיוחד נוצרים אוונגליסטים, מזדהים בגלוי כציונים, וממסגרים את הציונות לא רק כתמיכה בקיומה של ישראל אלא גם כעמדה ציוויליזציונית נגד שאיפות אסלאמיות ואנטי-מערביות.

מה שנדרש הוא ברית ציונית עולמית מבוססת ערכים שמאחדת יהודים ולא-יהודים סביב עקרונות יהודיים-נוצריים, משקיעה בחינוך, ארגון מהשטח ונוכחות מתמשכת בקמפוסים וברשתות החברתיות, ומתייחסת לישראל כמגינת חזית של העולם החופשי.

חידוש שותפות זו חיוני כעת למניעת שקיעה תרבותית מערבית.

התופעה של מנהיגים ומשפיענים לא-יהודים שמכריזים בגלוי על עצמם כציונים מתרחבת, על רקע מלחמת המידע שמנהלות איראן, קטאר ורוסיה במערב. על רקע ערכים מתפוררים, פילוג בין-דורי ומלחמת תרבות במערב, יש צורך להקים ברית ציונית עולמית שתגן על יסודות עקרונות היסוד של הציוויליזציה המערבית – חירות קולקטיבית, ביטחון וחירות אישית.

בהקשר זה, התפתחה מגמה במערב, במיוחד בארצות הברית, של מנהיגים, משפיענים, אנשי דת ואינטלקטואלים, בעיקר נוצרים אוונגליסטים, שמזדהים בגלוי כציונים.

מהסנאטור טד קרוז, שגריר ארה"ב בישראל מייק האקבי, השדרן גלן בק והסופר הבריטי דאגלס מארי, ועד אישים מובילים ברשתות החברתיות כמו ברנדון טייטום, קולות בולטים רבים הכריזו בפומבי על נאמנות לא רק כתומכי ישראל, אלא גם כציונים מוכרים בעצמם.

שבועות הנאמנות הללו נושאים סיכונים. הם עוררו התקפות מהשמאל האמריקאי ומהימין האנטישמי. בראיון שנערך לאחרונה, איש התקשורת, טאקר קרלסון, תיאר ציונים לא-יהודים כ"וירוס מוחי". אך זו אינה מחלוקת פוליטית או תאולוגית; זהו מאבק על התודעה, ועל הזהות והאופי של הציוויליזציה המערבית.

בעולם שלאחר ה-7 באוקטובר, בעקבות זוועות חמאס וחטיפת מאות, שיצרו כאוס אזורי וגלובלי, המילה "ציונות" מובנת באופן אינסטינקטיבי כנושאת מטען פוליטי סוער, שמובילה להאשמות בקולוניאליזם, אפרטהייד ורצח עם. בהקשר החמור הזה, עבור נוצרים שמגדירים את עצמם כציונים, השתייכותם ותמיכתם חורגות הרבה מעבר להכרה בזכותה של ישראל להתקיים. במקום זאת, הם הכרזת התנגדות לשליטה אסלאמית אנטי-מערבית וזיהוי הציונות ככוח המוביל את המאבק העולמי נגד קריסת העולם החופשי.

הרגע הנוכחי קריטי. סקרים שנערכו בשנתיים האחרונות מצביעים על ירידה חדה בתמיכה המערבית בישראל, ואפילו בזכותה הבסיסית להתקיים, בקרב הדורות הצעירים. אך הירידה הזו משקפת גם סיפור רחב יותר: גם מדינות המערב מתחילות "לאבד" את ילדיהן.

איראן, קטאר ורוסיה חדרו לוואקום הבין-דורי המערבי שהתפשט בעשרים השנים האחרונות. האסלאמיסטים הבינו שהדרך לכיבוש העולם החופשי לא תושג בכוח, אלא במלחמת תפיסה שיטתית, ארוכת טווח וממומנת היטב להשפעה אסטרטגית. אסטרטגיית הלחימה הפוליטית הזו כוללת מימון אוניברסיטאות בארה"ב, השתלטות על ארגוני זכויות אדם, הקמת תנועות חברתיות מהשטח, גיוס משפיענים ברשתות החברתיות, ושימוש בכלים יקרים נוספים שמאפשרים להם להעמיק את אחיזתם במדינות המערב ולמשוך את הדור הצעיר לצידם. מה שהתחיל לאט ומתחת לפני השטח נחשף, במיוחד בשנתיים האחרונות, והותיר רבים המום בטענתו המעוותת: במלחמת התפיסה וההשפעה הזו, הציונות, כפי שלמדו לנסות, מסומנת כחטא הקדמון של המערב.

ציר ההשפעה החתרנית הזה אינו פועל בחלל ריק. הוא התחזק על ידי תנועות שמאל פרוגרסיביות, שגם הן ניסו לפרק את המערב מבפנים ולעצב אותו מחדש בדמותו הרדיקלית. זה מזכיר את המהפכה האסלאמית באיראן ב-1979, כאשר פעילי שמאל ומנהיגים דתיים התאחדו כדי להפיל את השאה ולהקים את משטר האייתוללה, שבסופו של דבר הפך וקבר את פעילי השמאל של "לוחמי החירות" של המהפכה.

מול הכוחות המכריעים הללו, מדינות המערב הביעו חוסר אונים משתק. זוהי תוצאה של שנים של תרבות מערבית מתנצלת מדי, העוסקת בביטול עצמי והאשמה קולקטיבית. משבר הזהות הזה הרחיק את המערב מערכיו, החליש את עמוד השדרה המוסרי והפוליטי שלו, וטשטש את חזונו.

במקביל למציאות הקשה המלאה באימה שעומדת בפני ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, מעבר לאוקיינוס האטלנטי, המאבק על המערב מתגבר ללא פיצוצי מטעני חבלה ברחובות, אך עם תחמושת מסוכנת לא פחות: שינוי התפיסה הציבורית ותפיסת מרכזי כוח ככל שמתרחשים שינויים דמוגרפיים.

במלחמה הזו, למערב יש דרך ברורה אחת לניצחון: להשתמש בדיוק באותם כלים שמופעלים נגדו: בניית מודעות ציבורית, לא רק דיפלומטיה ציבורית. פעילות אסטרטגית, נוכחות אגרסיבית מתמדת ברשתות החברתיות ובקמפוסים, בניית ארגונים שורשיים חדשים, והשקעה בחינוך.

כדי להתמודד עם הציר האסלאמיסטי והאנטי-מערבי, הממומן במאות מיליארדי דולרים על ידי מעצמות בראשות קטאר, טורקיה, סין והמשטר האיראני, נדרשת התגייסות מקיפה בברית מבוססת ערכים, תרבות ותודעה שתאחד את הכוחות המאמינים בעקרונות היהודיים-נוצריים המגנים על העולם החופשי.

המערב חייב להתעורר כעת.

כ-600 עד 700 מיליון נוצרים אוונגליסטים ברחבי העולם תומכים במדינת ישראל ובעם ישראל. אליהם מצטרפות קבוצות נוספות שמזדהות עם ערכים ציוניים. זהו כוח עולמי עוצמתי שמעטים באמת מבינים. הם לא רק "פרו-ישראל" בדעה; הם שותפים פעילים בהבנה שחיזוק ישראל פירושו העצמת המערב.

הקשר בין ישראל למערב קשור להיסטוריה פוליטית מודרנית. הברית בין הציונות היהודית לציונות הלא-יהודית הביאה להקמת מדינת ישראל.

לצד הרצל ובן-גוריון עמדו מנהיגים נוצרים והוגים מערביים: לורד בלפור, וינסטון צ'רצ'יל, לויד ג'ורג', הגנרל אורד וינגייט והנשיא הארי טרומן. הם ראו בהקמת מדינה יהודית בארץ ישראל לא רק צדק לעם היהודי, אלא גם כהגנה על יסודות הציוויליזציה המערבית. הם אימצו את הרעיון שהריבונות היהודית בארץ ישראל היא סימן לעוצמה המתמשכת של זכות הריבונות של מדינות המערב.

היום, אותה דחיפות לעתיד המערב דורשת ברית ציונית עולמית חזקה המונעת מאמונה, זהות וחירות. מול הברית האנטי-מערבית של טהראן, דוחה ומוסקבה, יש הבנה גוברת במעגלים בינלאומיים שישראל אינה "הבעיה של המערב"; היא הפתרון שלו בקו הראשון של החזית.

הברית הציונית העולמית מכירה באמת המהדהדת הזו. אם המערב יישאר רגוע מול מתקפה משולבת עולמית אסלאמית ושמאל קיצוני, ו"שנאת ציון" גוברת בחוגים שמרניים מסוימים, זה עלול להוביל לקריסה. קריסה לתהום מוסרית, אסטרטגית וביטחונית.

זה רגע של חשבון נפש שמציב בפנינו בחירה בינארית במאבק ההיסטורי האפי על עתיד הציוויליזציה המערבית.

שאלות נפוצות
מה מניע יותר דמויות לא-יהודיות לכנות את עצמן ציוניות?הם רואים בציונות קשר להגנה על חירות וזהות מערבית, ולא רק כתמיכה פוליטית בישראל. הזדהות ציבורית מוצגת כתגובה לנרטיבים אנטי-ישראליים גוברים וללחצים אנטי-מערביים רחבים יותר.
מדוע הציונות מתוארת כסוגיה תרבותית ולא פוליטית?הטענה היא שהמחלוקות סביב הציונות משקפות מאבק עמוק יותר על התודעה והערכים המערביים כמו ביטחון קולקטיבי, חירות אישית והתנגדות לשליטה סמכותנית או אסלאמית, ולא דיון מדיניות צר.
איזה תפקיד לכאורה ממלאות איראן, קטר ורוסיה בעיצוב דעת הקהל המערבית?הם מוצגים כמנהלים קמפיין השפעה ארוך טווח: מימון אוניברסיטאות, שותפות עם ארגוני חברה אזרחית, טיפוח תנועות שורש, וניצול משפיעני מדיה חברתית כדי להזיז צעירים מערביים לעבר דעות אנטי-ציוניות ואנטי-מערביות.
מדוע הנצרות האוונגליסטית מודגשת כמרכזית לברית ציונית עולמית?האוונגליסטים מוצגים כקהל ענק, מאורגן ומחויב רגשית פרו-ישראלי ברחבי העולם, ורואים בתמיכה בישראל שזורה באמונה, מוסר וחוסן המערב.
איזו אסטרטגיה מעשית מוצעת להתמודדות עם קמפיין ההשפעה?לבנות ברית מתואמת המתמקדת בתרבות ותודעה: להשקיע בחינוך, להרחיב ארגונים מהשטח, לשמור על נוכחות אסרטיבית ברשתות החברתיות ובקמפוסים, ולעצב באופן פעיל את התפיסה הציבורית במקום להסתמך רק על דיפלומטיה מסורתית.
שיתוף

תמכו בנו

הירשמו ל-Daily Alert

ה-Daily Alert הידוע – תקציר חדשות ישראל, מופק על ידי המרכז הירושלמי מאז 2002, ומציע קישורים לכתבות נבחרות בנושא ישראל מתוך מקורות תקשורת מובילים באנגלית ובעברית.

עוד בנושא

הישאר מעודכן, תמיד

קבל את החדשות, התובנות והעדכונים העדכניים ביותר ישירות לתיבת הדואר הנכנס שלך — תהיה הראשון לדעת!

 

הירשם ל-Jerusalem Issue Briefs

תמצית חדשות ישראל יוצאת לאור בכל יום ראשון, שלישי וחמישי.

התראות

המרכז הירושלמי
“אם ישראל לא תפעל – כח רדואן יעמוד מתחת לחלונות של תושבי הצפון”

בכיר אמ"ן לשעבר וחוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, יליד ומומחה לבנון, מזהיר מהתעצמות חיזבאללה: “אנחנו לא ממצמצים כי הבנו שחיזבאללה נמצאים בהשתקמות וחייבים להילחם בזה. אם ישראל לא תפעל – נמצא את חיילי כח רדואן מתחת לחלונות של תושבי הצפון”.

לדבריו, ישראל מעכבת פתיחת מלחמה מחשש למעמד הבינלאומי: “יש שיקולים בזירה העולמית שישראל לא יכולה להתעלם מהם. ישראל ממתינה עם פתיחת מלחמה מחשש לפגיעה בזירות הבינלאומיות”.

12:06pm
המרכז הירושלמי
חמאס מנסה לחזור לשלטון – וישראל חייבת לגבש מפת דרכים חדשה לעזה

עודד עילם, לשעבר ראש חטיבת הפח"ע במוסד וכיום חוקר ב-JCFA, מזהיר כי חמאס מנצל את הפסקת האש כדי להשיב לעצמו שליטה בעזה, ולחזור להיות "שחקן מרכזי ביום שאחרי". לדבריו, "חמאס מינה שלושה מושלים חדשים בעזה, מגייס לוחמים ומחזיר את כוחותיו לרחובות. הם בונים מחדש את מנגנוני השליטה והאכיפה שלהם תוך כדי ההפוגה".

עילם מתאר מציאות שבה ישראל חייבת להוביל מהלך אסטרטגי חדש מול וושינגטון כדי למנוע את קריסת היציבות: "אנחנו צריכים לשבת במיוחד עם האמריקנים וליצור תוכנית קוהרנטית וחזקה ומפת דרכים למה שיקרה עם עזה בהקדם האפשרי". לדבריו, האשליה שחמאס יסכים להתפרק מנשקו ללא מסגרת ביטחונית ברורה היא מסוכנת: "זהו ארגון טרור עם מבנה צבאי ופוליטי שמנסה לשמר את עצמו מאחורי מסכה אזרחית. חמאס לא יוותר על נשקו אלא אם יקבל מדינה – וזה בדיוק הקו האדום של ישראל".

עילם מזהיר כי בהיעדר מדיניות עקבית וברורה, עזה עלולה להידרדר שוב למלחמה ממושכת: "אם לא תהיה הכרעה ברורה או מפת דרכים, חמאס יחזור לשלוט, והסטטוס קוו פשוט ימשיך להתפוצץ מחדש כל כמה חודשים".

2:02pm
המרכז הירושלמי
ד״ר דן דייקר: "ביקורי הבכירים בישראל זו לא תמיכה אמריקאית, זו שליטה"

ד"ר דן דייקר, נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי מה שהתחיל כתמיכה אמריקאית הופך כעת להשתלטות ושליטה אמריקאית באדמה של מדינת ישראל. "אנחנו רואים היום מפקדה אזרחית-צבאית אמריקאית בדרום ישראל, שמנהלת את השטח הלכה למעשה. זו הפעם הראשונה מאז הקמת המדינה שבה הדוקטרינה הבסיסית – שישראל תגן על עצמה בכוחות עצמה – נמצאת בסכנה".

לדבריו, הלחץ של וושינגטון מתואם עם השותפים הערבים במטרה להניע את תוכנית 20 הנקודות של טראמפ, שמטרתה האמיתית, לדבריו, היא "לכפות על ישראל תהליך שיוביל בסופו להקמת מדינה פלסטינית, החל מעזה".

"אנחנו לא מדינת חסות של ארצות הברית ולא המדינה ה-51," הבהיר. "צריך לדעת לחבק את בעלת הברית שלנו, אבל לא לאפשר לה להחזיק אותנו. רק צה״ל יכול לפרק את חמאס – לא שום כוח בינלאומי, ערבי או אמריקאי".

2:01pm
המרכז הירושלמי
מצרים נגד ישראל – כדי לרצות את קטאר וחמאס?

דליה זיאדה, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהירה מהטון האגרסיבי של קהיר כלפי ישראל. לדבריה, "ההצהרות הריקות והברברנות שיוצאות ממצרים בשבועות האחרונים מטרידות לא רק את הישראלים אלא גם מצרים כמוני, שלא רוצים לראות את מדינתנו מדרדרת למלחמה עם ישראל – לא בגלל עימות ישיר, אלא כדי לרצות את קטאר או את חמאס ותומכיו. זה לא הגיוני".

לדבריה, נקודת השיא הייתה בפסגת דוחה, כשנשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי כינה את ישראל "אויב". זיאדה מדגישה כי "אפילו אמיר קטאר, שעמד על הבמה באותה פסגה, לא השתמש במילה הזאת. זה היה הלם אדיר לשמוע את זה דווקא מקהיר". עם זאת, היא מציינת כי בעקבות התגובות הקשות נראה שמצרים מנסה כעת לסגת לאחור ולהבהיר כי היא רק מגינה על גבולותיה. אך זיאדה מוסיפה אזהרה ברורה: "אל תקחו את זה ברצינות. מה שאנחנו רואים בתקשורת המצרית ובדברי בכירים עדיין מטריד מאוד".

זיאדה מסכמת כי שלום ישראל-מצרים עומד בפני אתגר חמור: "שמענו את א-סיסי מאשים את ישראל ברצח עם ובטיהור אתני, ואת המודיעין המצרי מאיים במלחמה אם פליטים מעזה ינהרו לסיני. כל זה מנוגד לאינטרס המצרי בראש ובראשונה. השלום בין ישראל למצרים נראה היום שברירי יותר מאי פעם".

11:16am
המרכז הירושלמי
דיווחים ערביים: קטאר רואה בתקיפה בגידה אמריקנית

יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, על הדיווחים הסותרים סביב החיסול בדוחא: "חמאס טוען שהצמרת שלו ניצלה, אבל אף אחד מהם לא מופיע בתקשורת. התמונות מהתקיפה מראות שזה כמעט בלתי אפשרי לצאת משם חי – ייתכן שהם פצועים ומסתירים מידע," אמר.

לדבריו, ישראל קיבלה אור ירוק מהנשיא טראמפ אחרי שהתברר כי חמאס מסרב להצעתו האחרונה: "אין עסקה. חמאס מושך זמן, מנסה למסמס ולגרור את ישראל לשולחן המשא ומתן כדי לעכב את כיבוש עזה".

בן מנחם הסביר כי בקטאר רואים בתקיפה "בגידה אמריקנית" לאחר שהשקיעו מיליארדים ביחסים עם וושינגטון, וכעת הם מתכננים ועידת פסגה ערבית-אסלאמית כדי לתקוף את ישראל בזירה הדיפלומטית. "בסופו של דבר זה דווקא טוב לישראל – קטאר לעולם לא הייתה מתווך הוגן, ומצרים תוכל לקבל את התפקיד המרכזי", הוסיף.

על תגובת העולם הערבי אמר: "הגינויים הרשמיים הם מס שפתיים בלבד. כל המשטרים הסוניים – סעודיה, ירדן, מצרים – יודעים שקטאר היא ראש הנחש של האחים המוסלמים. בפנים הם שמחים לראות את הפגיעה בחמאס".

 
12:10pm
המרכז הירושלמי
קטאר מסתירה את מצבם של בכירי חמאס שנפגעו

יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי קטאר מנהלת "קאבר-אפ" לאחר התקיפה בדוחא ומסתירה את מצבם של בכירי חמאס שנפגעו, במקביל לפתיחת קמפיין בינלאומי נרחב נגד ישראל. לדבריו, דוחא מציגה את ישראל כסכנה אזורית במטרה לטרפד את הסכם הנורמליזציה המתגבש עם סעודיה ואת יוזמת טראמפ לנורמליזציה רחבה במזרח התיכון – צעד שישראל חייבת להיאבק בו בעוצמה.

 
12:09pm
המרכז הירושלמי
בכיר לשעבר במוסד: קטאר לא מתכננת להגיב צבאית למתקפה בדוחא

עודד עילם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון ולשעבר ראש חטיבת הפח״ע במוסד, הסביר כי למרות הניסיון של קטאר וחמאס להסתיר את תוצאות התקיפה בדוחא, האמת תיחשף בתוך ימים. לדבריו, המוסד שימש גורם מרכזי במגעים מול דוחא, אך התגובה הקטארית לא תהיה צבאית אלא תקשורתית וכלכלית: "הם יריצו קמפיין ארסי, ישקיעו מיליארדים בקניית השפעה, ובסוף יבלעו את הצפרדע ויחזרו לעסקים כרגיל".

12:09pm
המרכז הירושלמי
מומחה משפטי: ארה״ב רשאית למנוע מאבו מאזן לנאום באו״ם

מומחה משפטי: ארה״ב רשאית למנוע מאבו מאזן לנאום באו״ם | השגריר בדימוס עו"ד אלן בייקר, יועץ משפטי לשעבר במשרד החוץ וחוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסביר כי לארצות הברית כמדינה ריבונית יש זכות למנוע כניסה לטרוריסטים או לגורמים בעייתיים – גם אם מדובר בהזמנה רשמית לעצרת האו״ם. עם זאת, הוא מזכיר כי "הסכם המטה עם האו״ם מחייב את וושינגטון לאפשר לנציגים להגיע, גם אם החוק האמריקני לא היה מאפשר זאת".

בייקר הזכיר תקדימים: "קדאפי הגיע לניו יורק, גם נשיאי איראן נאמו באו״ם. היוצא מן הכלל היה ערפאת – שאז העבירו את העצרת לשווייץ כדי שידבר שם". לדבריו, במקרה של אבו מאזן, אם ארה״ב תתעקש, "החוק האמריקני עשוי לגבור על ההסכמים, והכניסה תיאסר".

11:23am
המרכז הירושלמי
הגיע הזמן להכריע את חמאס, ולהכריע גם את שקרי האו"ם

 

בעקבות הודעת דובר צה"ל בערבית על פינוי שכונת זייתון הבוקר, סא"ל (מיל') עו"ד מוריס הירש, חוקר ב-JCFA, מברך על המהלך ואומר: "חיכינו לזה הרבה זמן – זה מה שצריך כדי להכריע את חמאס. מי שחשב שהחטופים ישתחררו במו"מ טעה. צריך לפעול בכוח, ולהציל כמה שיותר חיים". לדבריו, מדובר במבחן משילות למדינה כולה: "האם זו מדינה שיש לה צבא או צבא שיש לו מדינה?" הוא מצפה שהקבינט יקבל החלטה אמיצה, ושהצבא יעמיד תוכניות ריאליות למימוש הכרעה צבאית בעזה.

לגבי ההכרה במדינה פלסטינית, הירש טוען כי אין לכך משמעות מעשית – זו מניפולציה שמשרתת את הטרור בלבד. הוא תוקף את ההתנהלות מול צרפת: "יש להם קונסוליה בירושלים. אם הם יכירו במדינה פלסטינית, שילכו לרמאללה או לעזה". הירש מציע לממשלה לעבור מהסברה לתקיפה תודעתית יזומה, במיוחד מול שקרי האו"ם. "חיכינו לחשיפת קמפיין ההרעבה במקום להוביל נרטיב אמיתי בעצמנו. כל יום צריך לפרסם את האמת, זה נשק קריטי לא פחות מהלחימה בשטח".

 הראיון המלא

11:32am
המרכז הירושלמי
סיוע לעזה? נשק בידיים של חמאס

"חמאס לא מנסה להאכיל את עמו – הוא מקריב אותו עבור ניצחונות תודעתיים", כותבת ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריה, הקהילה הבינלאומית משחקת לידיים של ארגון טרור שמנצל כל משאית סיוע: "87% מהסיוע שנשלח לעזה נבזז בידי חמאס", היא מציינת, "התוצאה: רעב מבוים, אזרחים מותקפים על ידי חמושים, וכל זאת כשהתקשורת מאשימה דווקא את ישראל".

נירנשטיין מצביעה על האבסורד: "כשהאו״ם יצביע על מדינה פלסטינית, החטופים יישארו בעזה, והסיוע ימשיך להיגנב". מבחינתה, העולם לא רק עיוור למציאות, אלא גם משתף פעולה עם האויב: "המנהיגים שואלים למה חמאס לא רוצה לנהל מו״מ? כי הם לא חייבים. כל ויתור וכל משאית הם צעד נוסף להרס ישראל". זו, לדבריה, לא מדיניות סיוע, זו התאבדות מוסרית של המערב.

3:46pm
המרכז הירושלמי
המלחמה בעזה נמרחת – ובסוף חמאס יכריז על ניצחון

"כל יום שחולף ולא כבשנו את הרצועה – פועל לרעתנו", מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, ישראל מתנהלת מול חמאס בצורה שגויה הן צבאית והן מדינית כבר שנתיים: "אנחנו מספרים לעצמנו סיפורים, כמו עם חיזבאללה. אלה ארגונים ג’יהאדיסטים – הם לעולם לא יתפרקו מנשק". לדעתו, אסון נוסף הוא זה שיטלטל את ההנהגה לפעולה, בדיוק כפי שהיה בפיגוע במלון פארק לפני מבצע חומת מגן.

בן מנחם מצביע גם על תסכול אמריקאי גובר: "הממשל ידידותי מאוד לישראל, אבל קטאר מוליכה אותו שולל, מבטיחה עסקאות תוך שבועיים שאין להן בסיס". מול חזון ההכרעה, הוא שולל לחלוטין צעדי ביניים כמו כתר או מצור: "זה יהיה בומרנג וייגמר בכך שהם יכריזו על ניצחון, כשאנחנו ניגרר למלחמת חורף קשה יותר". המסקנה שלו חדה: "חייבים לצאת למבצע, למחוק את חמאס ולשים סוף לאשליות. זה או אנחנו או הם".

 
3:46pm
המרכז הירושלמי
חשיפה לצפון: האם חזבאללה נערך מחדש?

למרות הרטוריקה המרגיעה, כי המצב הביטחוני הוא מהטובים בעשורים האחרונים, בפועל כבר בנובמבר 2024 חזבאללה הפר את הסכם הפסקת האש. "אני חושב שזו הרגעה, אם אתה קורא לעומק את דבריו של אלוף פיקוד הצפון", מסביר, אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, בראיון לחדשות 13.

החוקר מדגיש כי "הגבול בין סוריה ללבנון הוא פרוץ – יש 136 מעברים בלתי חוקיים, שחלקם נשלטים בשלט רחוק בידי כוחות עוינים". באמצעות אותם מעברים זורמות סחורות אסורות, ודרכם מצליחה איראן להעביר אמצעי לחימה לחזבאללה. כך הארגון מתחזק ומתחמש מחדש, למרות המאמצים לבלום אותו.

חזבאללה מסרב להתפרק מנשקו, וממשלת לבנון מתקשה או אינה מעוניינת לפעול נגדו. ההתעצמות הזו, בצד הגבול הצפוני של ישראל, מחייבת בחינה מחודשת של האיום ושל ההיערכות מולו. לדבריו, "השליח האמריקאי עצמו הודיע שנכשל בכפיית פירוק חזבאללה מנשקו".

12:15pm

Close