קריסת משטר אסד בדצמבר 2024 פתחה תקופה של שינוי אינטנסיבי ויסודי במסגרת הרגולטורית הפיננסית של סוריה. לאחר יותר מעשור של סכסוך, בידוד וסנקציות בינלאומיות משתקות, הממשלה הסורית החדשה פועלת באגרסיביות לקידום מפת דרכים המתמקדת בשיקום, התאוששות כלכלית והשתלבות מחדש במערכת הפיננסית הגלובלית. המסגרת החדשה הזו מאופיינת בתפנית אסטרטגית מהחוקים המגבילים, הריכוזיים והענישתיים של העבר, לעבר מערכת השואפת למשוך השקעות זרות, להחדיר מודרניזציה למגזר הבנקאי ולהחזיר את אמון הציבור.
הפנייה מחדש למעורבות בינלאומית היא הגורם המשמעותי ביותר בעיצוב הסביבה הרגולטורית החדשה, שכן היא מקלה את הסנקציות שהטילו מעצמות מערביות מרכזיות. בעקבות המעבר הפוליטי, ארצות הברית, האיחוד האירופי ובריטניה נקטו צעדים כמו הנפקת רישיונות כלליים (לדוגמה, רישיון כללי 24 של OFAC האמריקאי) והסרת גופים מסנקציות (כולל הבנק המרכזי של סוריה) מהרשימות שלהם. הדבר הוביל למפולת של רפורמות רגולטוריות שמטרתן לעמוד בסטנדרטים בינלאומיים ולנצל את הגישה המחודשת למערכת הפיננסית העולמית.
אבן דרך קריטית במסגרת החדשה היא החידוש של החיבור למערכת הבנקאות הבינלאומית, המחבר מחדש את המגזר הבנקאי (מערכת SWIFT וקשרי בנקאות מתכתבת).
השתלבות מחדש ב-SWIFT היא דוגמה לכך: בנקים סוריים, שנותקו בעבר, החלו בתהליך של התחברות מחדש לרשת SWIFT הגלובלית. הבנק המרכזי של סוריה (CBS) אישר את השלמתן המוצלחת של העברות בינלאומיות, מהלך חיוני המאפשר מסחר חוץ, מפחית עלויות עסקה ומושך מטבע חוץ.
יתרה מזו, בנקאות מתכתבת מהווה עדיפות עליונה בשיקום פעילותו של הבנק המרכזי. ה-CBS נותן עדיפות ליצירתם מחדש של קשרי בנקאות מתכתבת עם מוסדות פיננסיים זרים, צעד הכרחי לעיבוד עסקאות חוצות־גבול ולהבטחת נזילות. מאמץ זה מחייב עמידה בסטנדרטים מחמירים של מניעת הלבנת הון ומימון טרור (AML ו-CTF), שהפכו למרכזיים בסדר היום של רפורמות ה-CBS.
המסגרת החדשה מציגה חוקים והנחיות ספציפיות שנועדו להחדיר מודרניזציה למגזר הפיננסי ולהקל על מימון השיקום. לדוגמה, התמקדות בחוק בנקאות ההשקעות מס’ 56 משנת 2010 (הנחיות ביצוע).
למרות שהחוק היה קיים במשך שנים, הבנק המרכזי נתן לאחרונה עדיפות להוצאת הנחיות הביצוע שלו. צעד זה מהווה "מהלך איכותי" שמטרתו להגדיר בנקי השקעות, להעלות את דרישות ההון, ולאפשר לגופים משפטיים מיוחדים, ללא קשר לאזרחות, להחזיק עד 49% מהון בנק השקעות, תוך פיקוח ואיזונים.
אולם השינוי המיידי והמשמעותי ביותר הוא היציאה מהחוקים הדרקוניים של שליטת המשטר הקודם במטבע חוץ. לדוגמה, הממשלה החדשה אותתה על נטישה ברורה של צעדים ענישתיים חמורים במיוחד, כמו הצווים הידועים לשמצה מס’ 5 ו-6 משנת 2024, אשר הטילו עונשי מאסר ארוכים וקנסות ענק על החזקת מט"ח או שימוש בו ללא אישור.
מטרת הדה-קרימינליזציה היא לסיים את ההפללה הגורפת של שימוש והחזקה של מטבע זר על ידי אזרחים פרטיים. עם זאת, היקף הליברליזציה עדיין בתהליך. מטרתו היא לאפשר בהדרגה לכוחות השוק להשפיע יותר על קביעת שער החליפין, במקום המערכת המורכבת והמעוותת של ריבוי שערים (רשמי, מסובסד ושוק שחור) שהובילה בעבר לשחיתות ולאי־יעילות כלכלית.
עם הקלת הסנקציות והדחיפה לשיקום, החוקים החדשים נועדו לקלוט ולנהל את זרימת המט"ח מהפזורה, מסיוע בינלאומי ומהשקעות זרות, במקום להתמקד רק במניעת בריחת הון.
הבנק המרכזי של סוריה מתכנן עיצוב מחדש של המטבע הלאומי, הכולל מחיקת שני אפסים מהערך הנקוב של הלירה הסורית. למרות שהמהלך נחשב אמצעי טכני לפישוט עסקאות בכלכלה מוכת אינפלציה, מטרתו האמיתית היא לחזק את אמון הציבור ולשדר מחויבות ליציבות מוניטרית ולרפורמה, יסודות למדיניות כספית יציבה יותר בעתיד.
למרות שהמסגרת הרגולטורית החדשה שאפתנית מאוד ומשקפת תפנית אסטרטגית לעבר אינטגרציה ועקרונות של כלכלת שוק חופשי, נותרו אתגרים משמעותיים, כולל חוסר יציבות ביטחונית ופוליטית, בעיות תשתית, שחיתות וסנקציות שנותרו בתוקף.
בסיכום, המסגרת הרגולטורית הפיננסית החדשה של סוריה מייצגת "אור צהוב ברמזור", רגע של מעבר והזדמנות. הבנק המרכזי מקדם סדר יום רפורמות אגרסיבי הממוקד בשקיפות, אחריות מוסדית והתאמה לסטנדרטים בינלאומיים, במטרה להפוך את המגזר הבנקאי ממנגנון שליטה ממשלתי למנוע דינמי של בינוי לאומי.
