מוסלמים בבורמה, רבים בטיבט, כמעט כל אדם בצפון קוריאה, מאות מיליוני העובדים המשועבדים בתת-היבשת ההודית, כולם סובלים בחיי היומיום שלהם מעוולות וקיפוח חמורים הרבה יותר מהעם הפלסטיני. ועדיין, אין ספק כי ישראל מקבלת יחס וגינוי עולמי לא פרופורציונאלי מהמתרחש בפועל.
פעמים רבות כבר ציינתי כי כשהנושא נוגע לסבלם של הפלסטינים, קיימת נטייה להתמקד באופן חד-צדדי בפעולותיה של ישראל ולמזער את המעשים שחווים הפלסטינים מידי ערבים במפרץ עקבה (השומרים על הגבול בין עזה למצרים סגור לחלוטין), ועוד לא הזכרנו את האפליה השיטתית והמכוערת נגד הפלסטינים בלבנון.
באופן מעניין, עמדת האגודה ללימודים אמריקניים, ה-ASA, נוטה עוד יותר שמאלה מזו של הרשות הפלסטינית עצמה. גילדת המלומדים הזו, שכה רגישה וקשובה למתרחש בחיי הפלסטינים, פספסה כנראה את הצהרתו ופנייתו הנואשת של נשיא הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס, לתנועת ה-BDS, להפסיק את החרם את ישראל.
הידיעה לקוחה מהמגזין The American Interest. לבלוג המלא לחץ כאן
