המטרה העיקרית של הפגישה האחרונה של בנימין נתניהו עם דונלד טראמפ היא להבהיר את כוונותיהם האמיתיות של האמריקאים ולברר בכנות האם פעולה צבאית נגד איראן אכן תהיה על השולחן אם המשא ומתן להסכם ייכשל. לכן, היוזמה של ראש הממשלה להיפגש עם הנשיא היא צעד מוצדק לחלוטין.
הניסיון העשיר של העבר מוכיח שהאיראנים רוצים לקנות זמן והם ערמומיים ומיומנים במשא ומתן. ככלל, דיפלומטים מערביים מנהלים משא ומתן למען עתיד טוב יותר ולהשיג הסכם איתן, בעוד האיראנים, הקטרים או הטורקים מתנהגים כמו סוחרי שטיחים בשוק מזרחי. הם שואפים רק לרווח מיידי מבלי לשקול את הטווח הארוך.
בהחלט, המתווכים האמריקאים מודעים לסיכונים וימנעו מנפילה שוב למלכודת האיראנית. עם זאת, כיצד יוכלו לקבל שמדינה סוררת, על סף פשיטת רגל, מניחה לקבוע את סדר היום ולתנות את כל הנושאים שיועלו במהלך המשא ומתן? זהו באמת תיאטרון האבסורד ביחסים הבינלאומיים.
בניגוד לדיפלומטיה אירופית, המבוססת על אינטרס לאומי, רב-צדדיות, מוסדות בינלאומיים, ומעל הכל, מרדף אחר אינטרסים מסחריים, לארצות הברית יתרונות רבים. משא ומתן כזה מדגיש את עליונות העקרונות והערכים אך יכול, ללא היסוס רב, להשתמש בכוח הצבאי והכלכלי כדי לעצב מחדש את הסדר העולמי לאחר כל משבר.
הנשיא טראמפ אינו אידיאולוג או דיפלומט, אלא איש עסקים שאומר בגסות את מה שהוא באמת חושב. עם זאת, כאשר סוגיות ביטחוניות וקיומיות עומדות על כף המאזניים והאיומים על ישראל נוכחים בכל מקום, ביטחון מדינת ישראל אינו ניתן למשא ומתן, וטראמפ אינו יכול להעניק למשטר האייתולות חבל הצלה.
המזרח התיכון היה לא יציב במשך חמישה עשורים בגלל המשטר האסלאמיסטי. ישראלים, במיוחד, אינם יכולים עוד לחיות בפחד וחוסר ודאות יומיומיים. זו לא הפעם הראשונה שהאמריקאים מנהלים משא ומתן עם האיראנים, אבל טראמפ נותן לנו את הרושם שהוא סוף סוף מסכים לאמץ את המדיניות של אובמה וביידן. ובכל זאת, הוא זה שביטל את ההסכם המפורסם שנחתם בווינה ב-2015 וגם הפציץ את אתרי הגרעין עשר שנים לאחר מכן.
על איזה דונלד טראמפ אפשר לסמוך? מדוע הוא לא הכריח את איראן להיכנע מיד לאחר מלחמת 12 הימים? ראוי לזכור שבעבר, איראן הצליחה, באמצעות תחכום ומניפולציה, להימנע הן מכל פעולה צבאית נגד אתרי הגרעין שלה והן להסיר את הסנקציות, ללא ויתורים משמעותיים בשטח.
המצב הנוכחי אינו בר קיימא, והנשיא טראמפ חייב לקבל החלטה למרות כל המגבלות, הפילוגים בתוך מפלגתו, והלחץ ממדינות ערביות ומוסלמיות. לעת עתה, התערבות צבאית אינה אפשרית, מה שמכניס את חברי האופוזיציה האיראנית לייאוש רב, בעוד שהמשטר האסלאמיסטי ככל הנראה יישאר בשלטון לעת עתה.
נתניהו חייב לדחות באופן חד-משמעי כל הסכם גרעיני המבוסס על שקרים ואינו כולל גם התפרקות מטילים בליסטיים, סיום התמיכה האיראנית בחיזבאללה, החות'ים וחמאס, והפסקת האיומים היומיומיים להשמדת המדינה היהודית. למעשה, ללא הסעיפים החיוניים הללו, טראמפ יחתום על אמנה פגומה ומסוכנת שתמשיך לעודד הפצת נשק גרעיני וטרור אסלאמיסטי.
בהקשר הלא ודאי הזה, ובהתחשב בכל ההבטחות שלא קיימו הממשלות הקודמות, נתניהו יצטרך לשוב לירושלים עם ערבויות ביטחוניות חזקות. ניסיון העבר לא יכול להשאיר אותנו אדישים. נוכח האיום הקיומי הזה, ישראל חייבת להיות ערנית אף יותר ולהסתמך אך ורק על עצמה. לכן חיוני לחזק את היכולות הטכנולוגיות והמומחיות של המוסד כדי להיות הראשונים לדווח על הפרות מתמשכות.
ישראל אינה צד להסכם, ולכן חופשיה להגן על עצמה ולהתכונן לכל האפשרויות כדי שהאייתולות של איראן לעולם לא יוכלו להשיג נשק גרעיני ולשגר עוד טילים בליסטיים.
מאמר זה פורסם לראשונה בישראל היום בשפה האנגלית בתאריך ה-9 בפברואר 2026.
