תשומת לב רבה כיום מוקדשת ליחסים בין קטאר לחמאס – כמה כסף קטאר סיפקה לארגון הטרור הפלסטיני, מדוע מנהיגי חמאס מתגוררים בנוחות בדוחה, ואיזה תפקיד ממלאת קטאר בתמיכה בקמפיין הסטודנטים האנטי-ישראלי בקמפוסים בארה"ב ובאירופה? שאלה קריטית נוספת היא הברית בין הנהגת קטאר לבין האחים המוסלמים הג'יהאדיסטים הרדיקליים בסגנון הידרה?
אחד משני סנדקיו של חמאס הוא המשפחה המלכותית בקטר. למעשה, דוחה היא גם מקום מגוריה של "הסנדקית" של חמאס, שייח'ה מוזא, אמו של אמיר קטאר. היא נותנת חסות ומקלטת את מנהיגי האחים המוסלמים, כפי שמתואר בתמונה ובכיתוב למטה.
יוסף קרדאווי שימש כמדריך הרוחני של חמאס, והנהגת הארגון ערכה עליות רגל תכופות כדי לבקש את עצתו ואישורו. התמונה הבאה הופיעה באתר של קרדאווי ומציגה את אסמאעיל הניה מחמאס ואת מפקד הצבא יחיא סינוואר.
השייח' קרדאווי, תחת השאל הלבן שלו, קיבל משלחת חמאס בקטר ב-2012. הוא עומד לצד אסמאעיל הנייה, "ראש ממשלת ממשלת עזה." בשוליים השמאליים עומד יחיא סינוואר. (www.al-qaradawi.net)
אתר השייח' דיווח:
מר הנייה שיבח את תפקידה המשמעותי של קטאר בתמיכה בסוגיה הפלסטינית ובעזה. בין הנושאים שנדונו עם הוד מעלתו השייח' היה התמיכה החומרית, הפוליטית, התקשורתית והפסיכולוגית שסיפקה מדינת קטאר למאבק הפלסטיני. הנייה הודיע להוד מעלתו השייח' כי הוד מעלתו [נסיך קטאר] אישר בפניו את מתן תמיכה כספית לשיקום כל מה שנהרס במלחמה ברצועת עזה, וסיוע בפתרון בעיית החשמל ובעיות האבטלה והייצור.
לאחר מותם של מנהיגי חמאס הנייה וסינוואר, חזר חאלד משאל להנהיג את הארגון, ושימש כיושב ראש הלשכה הפוליטית.
משאל גם חלק כבוד לקראדאווי, שנפטר בקטר ב-2022 בגיל 96.
איראן היא הסנדק השני של חמאס; איך זה עובד?
מאז מיהרותו של יאסר ערפאת לאיראן כדי לאמץ את האייתולה חומייני ב-1979, המדינה המהפכנית האיראנית הייתה הספונסרית החזקה ביותר של ארגוני הטרור הפלסטיניים.
כוח אל-קודס של משמרות המהפכה האיראניים ביצע פעולות טרור נגד מטרות ישראליות ויהודיות ברחבי העולם. קאסם סולימאני, מפקד כוח קודס, תכנן מדיניות שנקראה "מעגל האש" של השליחים האיראניים כדי לתקוף ולחנוק את ישראל מכל הכיוונים. חמאס היה לקוח עיקרי. במשך 20 שנה, איראן ניסתה לשלוח טונות של נשק לחמאס, כולל טילים ארוכי טווח, מרגמות, רקטות, חומרי נפץ, נשק ותחמושת. חלק מהנשקים פורקו בסודאן ובמצרים ונכנסו לעזה דרך מנהרות מסיני. חביות או מכשירי ציפה מלאים בנשק ייתכן שנשלחו על סירות איראניות לאיסוף מול חופי עזה. כותב זה כתב על הסבירות ל"מנהרה כחולה" בחוף עזה, דרכה העבירו אנשי חמאס נשק שהושלכו במכולות אטומות.
רשימה ארוכה של ספינות איראניות/פלסטיניות שנתפסו על ידי הצי הישראלי בים סוף ובים התיכון כוללת את סנטורי (2001), הקרין A (2003), הפרנקופ (2009), הוויקטוריה (2011) וה-Klos-C (2014).
הרשימה מעלה את השאלות:
- כמה ספינות הצליחו לעבור ולא נחסמו?
- איזה מטען אסטרטגי חיוני צה"ל לא גילה על הספינה?
עם זאת, צה"ל פספס משהו בספינות — מרכיב חיוני באסטרטגיה האיראנית-חמאס להבסת ישראל — CEMENT, חיוני לבניית מנהרות.
במלאי של נשק וסחורות אסורות ב-Klos-C משנת 2014, בכיר צה"ל כתב: "כמה שקיות בטון, שסומנו בבירור כמקורות מאיראן, הסתירו את תכולת משלוח הנשק."
המטען לא הכיל מספר תיקים; 100 המכולות הכילו יותר משני מיליון קילוגרם מלט איראני, כפי שמופיע במניפסט הספינה. זה היה כאילו הנשק מסתיר את הבטון!
מה הייתה החשיבות האסטרטגית של מכלית מלאה בבטון? לפי ניתוח אחד של בינה מלאכותית, "עם 2,000,129 קילוגרם מלט, ניתן היה לבנות כ-2.5 קילומטרים של מנהרת חמאס, בהנחה של מידות מנהרה סטנדרטיות והרכב בטון."
היחסים ההדוקים בין ראשי איראן לחמאס
מנהיגי חמאס היו מבקרים תכופים בטהראן. למעשה, איסמעיל הנייה נרצח שם ביולי 2024 כאשר פצצה פוצצה את ביתו בבית הארחה רשמי באיראן.
כאשר מפקד כוח קודס האיראני, קאסאם סולימאני, נרצח, מנהיגי חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני ישבו באופן בולט בשורה מיד מאחורי ההנהגה האיראנית (לא כולל את שומרי הראש המלווים). איסמעיל הניה אף נשא הספד (ככל הנראה בערבית לקהל דובר הפרסית האיראני).
סיכום
כל קשר או ברית בין שני המחנות המוסלמים צריכים להיות בלתי אפשריים, בהתחשב במאות שנים של סכסוכים דתיים אלימים בין הדוקטרינה הסונית-מוסלמית הפונדמנטליסטית של האחים המוסלמים לבין האסלאם השיעי של איראן. איראן וערב הסעודית הן הנציגות החזקות ביותר של שני המחנות, והסכסוכים של שליחיהן ניתנים לזיהוי בתימן, בחריין, לבנון, סוריה ועיראק.
מחבר זה כתב את "רשתות סונים וטרור: תחרות או קונספירציה" בדצמבר 2002, וטען: "הטענה הפלסטינית שקבוצות טרור סוניות ושיעיות אינן משתפות פעולה היא חסרת בסיס ושגויה היסטורית. ההיסטוריה האחרונה הראתה שיש מעט חסמים דתיים-אידיאולוגיים בעולם הטרור הבינלאומי." במיוחד כשמדובר בישראל.
תיאור קרב כרבלא בשנת 681 לספירה סימן אירוע מכריע בהיסטוריה האסלאמית, והצית את מלחמת האזרחים המוסלמית על ירושת ההנהגה לאחר מותו של מוחמד. הסכסוך הזה נמשך במשך מאות שנים, וחילק בעיקר את המאמינים לשתי כתות עיקריות: השיעים, שרואים בחוסיין אבן עלי, אחיינו של מוחמד, כמנהיג החוקי, והסונים, שמעדיפים מנהיגות על פי כוחו, יכולתו ויכולתו לשלוט ביעילות של הפרט. קרב כרבלא לא רק סימל את המאבק על סמכות פוליטית ורוחנית, אלא גם גילם את ההבדלים התיאולוגיים והתרבותיים העמוקים שממשיכים להשפיע על העולם המוסלמי כיום. הבנת האירוע ההיסטורי הזה חיונית להבנת הדינמיקה הסקטוריאלית המתמשכת וההשלכות הרחבות יותר על אחדות וגיוון האסלאמי.
