המשבר בישראל שימש את חמאס כחלון הזדמנויות אסטרטגי לקביעת עיתוי מתקפת 7 באוקטובר. חמאס החל לתכנן את מתקפת ה־7 באוקטובר 2023, "מבול אל־אקצא", כבר משנת 2014, כאשר לשלב התכנון האסטרטגי ניתן השם "מערכת אחרית הימים". ההחלטה הסופית על מתווה תוכנית המתקפה התקבלה בישיבה של הנהגת חמאס בקטאר בספטמבר 2016, שבה הוצגה "אסטרטגיית השחרור" של חמאס, שתכליתה השמדת מדינת ישראל ו"שחרור כל שטחי פלסטין עד שנת 2022".
מאפריל 2022 שקל חמאס מספר פעמים להוציא לפועל את תוכנית המתקפה. בספטמבר 2022 ובאפריל 2023 אותרה הפעלה של כרטיסי סים ישראליים בידי מפקדים בגדודי עז א־דין אל־קסאם, פעולה שנחשבה לסימן מעיד משמעותי לאפשרות של היערכות למבצע חדירה צבאי לשטח ישראל בטווח הזמן המיידי.
עד סוף שנת 2022, על אף שלידי מערכת הביטחון הישראלית הייתה הגרסה המפורטת של תוכנית המתקפה, לא התריעו אגף המודיעין בצה"ל והשב"כ מפני כוונה אופרטיבית קרובה של חמאס להוציא אותה אל הפועל.
הערכת המודיעין השתנתה מתחילת 2023 על רקע המשבר הפוליטי בישראל, שזלג למערכת הביטחון ובא לידי ביטוי בגל רחב היקף של סירוב להתנדב לשירות מילואים, שהוביל לפגיעה הדרגתית בכשירות ובכוננות צה"ל למלחמה.
ראשי מערכת הביטחון – ובהם ראש הממשלה, שר הביטחון, הרמטכ"ל, ראש חטיבת המחקר באגף המודיעין, ראש השב"כ, מפקד חיל האוויר והמזכיר הצבאי של ראש הממשלה – היו תמימי דעים, בהסתמך על דוחות המודיעין, כי גם דימוי של פגיעה בכשירות צה"ל, ועל אחת כמה וכמה פגיעה ממשית בכשירות, הנובעת מתופעת חוסר ההתייצבות לשירות, מסכן את ביטחון ישראל ועלול לעודד את אויביה – ובהם חמאס – לשקול מהלכים התקפיים.
זו הייתה גם מסקנת תחקיר צה"ל על מחדל ה־7 באוקטובר, שבו צוין כי "במהלך שנת 2023 התריעו גורמים בכירים בצה"ל כי אויבי ישראל מזהים תהליך של היחלשות פנימית הפוגע בהרתעה הישראלית ומגביר את הסבירות להסלמה".
הערכת גורמי הביטחון שיקפה נאמנה את תמונת המצב שגיבש חמאס באותה עת. מסמכי שלל שנתפסו בידי צה"ל במהלך מבצע "חרבות ברזל" מלמדים כי הנהגת חמאס וגדודי אל־קסאם סברו שהמשבר הפוליטי בישראל – ובראשו המחאה נגד הרפורמה המשפטית – החליש משמעותית את החוסן הלאומי של ישראל, וסלל את הדרך לאפשרות של פריצת מלחמת אזרחים.
הנהגת חמאס, וגם זו של חיזבאללה שהייתה שותפה בתכנון מתקפת רב-חזיתית נגד ישראל, ראתה בזליגת המשבר הפוליטי לצה"ל, שהתבטאה בגל הודעות על הפסקת התנדבות לשירות מילואים, גורם מרכזי הפוגע בלכידות ובכשירות של צה"ל לאורך זמן, ואשר עשוי להקל על הוצאה לפועל של תוכנית המתקפה הכוללת. המודיעין הצבאי של גדודי אל־קסאם עקב מקרוב אחר השפעת המשבר הפוליטי על כשירות צה"ל, וב־25 ביולי 2023 המליץ למנהיג חמאס ברצועת עזה, יחיא סינוואר, להימנע בשלב זה מכניסה לעימות צבאי, כדי לאפשר למשבר להעמיק עוד יותר.
מחקר שערכו שני פעילים בכירים בחמאס ובג’יהאד האיסלאמי אשר פורסם ב-14 באוגוסט 2023 במכון מחקר המזוהה עם האחים המוסלמים וחמאס, קבע כי המשבר הפנימי בישראל חמור ביותר ויוביל ל"הריסתה וקריסתה", ועל בסיס מסקנה זו המליצו להנהגת חמאס "לפעול לניצול המשבר, במיוחד על ידי ההתנגדות, ובפרט הפלסטינים ש[חברים] בה, במסגרת פעילות המאבק המתנהלת בשלבים ובמישור האסטרטגי".
סינוואר, שנהג באדיקות לצפות במהדורת החדשות של ערוץ 12 מדי ערב, שבה דווח על הפגיעה בכשירות של צה"ל על רקע מחאת אי ההתייצבות לשירות, הורה למחלקה המדינית של חמאס לעקוב אחר ההתפתחויות בישראל כדי לזהות את העיתוי המתאים ליזום מתקפה שתסייע למוטט את ישראל.
פרסומים בערוצי התקשורת של חמאס ב־7 באוקטובר ובימים הראשונים למערכה ציינו את חולשת צה"ל – בשל הפגיעה בכשירות, בין היתר כתוצאה מאי ההתייצבות לשירות – כגורם שנוצל על ידי חמאס במתקפה, ואשר יקשה, לשיטתו, על צה"ל לבצע פעולה קרקעית מוצלחת ברצועת עזה.
שעות ספורות לאחר תחילת מתקפת 7 באוקטובר תיאר "אבו עוביידה", דובר גדודי אל־קסאם, את צה"ל כ"צבא שנפל כארבה מול המוג'אהדין", ואת החיילים ומפקדיהם כמי "שברחו במאות ועזבו את עמדותיהם המבוצרות", בעוד את הפיקוד של צה"ל כינה "בלוי ועשוי מקרטון".
באותו יום טען בכיר בחזית העממית כי אפשרויות התגובה הצבאית של ישראל על מתקפת 7 באוקטובר מוגבלות, בין היתר בשל "הפגיעה בכשירות בעקבות המשבר הפנימי, סירובם של אלפי קצינים וחיילים לשרת במילואים, והעיתוי הרגיש שבו הכיבוש והקואליציה הממשלתית סובלים ממשברים מורכבים והחרפת המשבר הכלכלי".
יום לאחר המתקפה פרסם האתר הרשמי של גדודי אל־קסאם מאמר שבו נכתב כי המערכה "המחישה את חולשתו ורפיסותו של צבא הכיבוש, לא רק מבחינת יכולות מודיעין אלא גם מבחינת מנהיגות והערכת מצב".
במאמר נוסף באתר הרשמי של גדודי אל־קסאם, מ־12 באוקטובר 2023, תיאר ח'אלד אל־נג'אר, פעיל חמאס מח'אן יונס, כיצד הושגה לדעתו עליונות צבאית במתקפה: "בראש ובראשונה, ההתנגדות ניצלה את הירידה בתפקודו של הצבא הציוני, לאור השינויים המהותיים שחלו בממשלת הימין והשפעתם על התשתית הצבאית, בשל אובדן היציבות הפוליטית לנוכח המחאות נגד החוקים החדשים של הממשלה הציונית, ובהם חוקים הפוגעים באופן מהותי במערכת המשפט הציונית".
במאמר שפרסם אל־נג'אר ב־15 באוקטובר 2023 בעיתון "אל־ריסאלה", שבו ניתח את תרחישי התגובה הצבאית של ישראל, הוא המעיט באפשרות של מבצע קרקעי נרחב, וכתב: "[התרחיש] השני – ביצוע מבצע קרקעי מוגבל בשולי הרצועה, שבו ישתתפו אלפי חיילי וקציני מילואים שיש להם מחלוקות נרחבות עם ממשלת הכיבוש בגלל הרפורמה המשפטית, ואינם מקיימים אימונים סדירים לאחר שיחידות רבות בצבא השעו את השירות. לכן הסיכוי של הצבא להשיג הישג משמעותי בפעולה קרקעית הוא קלוש ביותר".
ביטויי אי ההתייצבות לשירות בצה"ל בחודשים אוגוסט–ספטמבר 2023 לאחר העברת דוח המודיעין הצבאי לסינוואר, שהצטיירו כפגיעה מוחשית ומיידית בכשירות המבצעית של חיל האוויר ויחידות המודיעין, נקלטו היטב בערוצי התקשורת הרשמיים של חמאס. בסבירות גבוהה הם נכללו בהערכת המצב של צמרת הארגון, והיו גורם מסייע מרכזי בקביעת עיתוי מתקפת 7 באוקטובר – שתוכננה מלכתחילה להתבצע באחד מחגי ישראל המרכזיים.
