התראות

האינפלציה באיראן שוברת שיאים: עלייה של עד 98% במוצרי יסוד

ניתוח מקיף של תפיסת היחסים עם המערב לפי לריג'אני, משבר המים, אינפלציה ואי שוויון, ופוליטיקה אזורית מעיראק ועד עזה
שיתוף
״בחירות עיראק 2025: האם הפעם נהיה עדים לשינוי במבנה הכוח?״ (עמוד השער של אעתמאד)
״בחירות עיראק 2025: האם הפעם נהיה עדים לשינוי במבנה הכוח?״ (עמוד השער של אעתמאד)

תוכן העניינים

תקציר

מדיניות החוץ האיראנית מתגבשת סביב מתווה של "מעורבות מותנית" מול המערב, לצד מצוקות פנימיות מחריפות, בצורת מבנית, אינפלציה ושחיקה באמון הציבור סביב צדק חברתי. המחלוקות על יישום תכנית הפיתוח השביעית, צעדי המימון והפיקוח הפרלמנטרי מצטלבים עם זירה אזורית נפיצה: בחירות גורליות בעיראק, מתווכים סביב סוריה, עמדת חיזבאללה בלבנון ומשבר מתמשך בעזה. בשוליים, ספורט, תרבות וסביבה, ניכרים סדקים חברתיים אך גם גילויי אחריות אזרחית.

על רקע מתיחות פנימית וגוברת בזירה האזורית, דסק איראן של המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון מסכם את היממה האחרונה כפי שהיא משתקפת בעיתונות האיראנית וברשתות החברתיות. מדיווחים על מצוקות כלכליות, אזהרות סביבתיות, עימותים פוליטיים, למסרים מדיניים חדשים מטהראן, כולם מצביעים על מגמה מתמשכת של חוסר יציבות פנימית לצד ניסיון לשמר תדמית של עמידה אסטרטגית מול המערב.

מתווה היחסים עם המערב

עלי לריג'אני, מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי, ממקם את יחסיה של איראן עם המערב במסגרת היסטורית־ערכית: "אמריקה מחפשת שלום באמצעות כוח", ומסקנתו כי תוצאת הנאורות המערבית היו מלחמות העולם מובילה לאזהרתו ש"זמננו נכנס לטירוף". הוא מתאר חמישה שלבים: בעידן העתיק המערב לא שלט באיראן; בתקופה הצפווית איראן נשענה על "מדע, מחשבה, דת וכוח צבאי"; בקאג'אר גברה תלותה; בפהלוי "השפילה והורידה את כבוד האומה האיראנית" מול ארה"ב ובריטניה; ואילו ברפובליקה האסלאמית מנהיגים כמו ח'אמינאי "שיקמו את הכבוד של איראן".

אף שלדבריו ההנהגה "מעולם לא היו בעלי איבה" כלפי המערב, המשבר נובע מ"ההתנהגות המערבית בתחום הפוליטי והביטחוני". המנהיג העליון אינו מתנגד ל"אינטראקציות כלכליות" אך רואה התערבות במחלוקות על טילים וגרעין "בתירוץ עניינים כלכליים". מכאן מתווה "מעורבות מותנית": "לא" למשא ומתן חד־צדדי, "כן" לדיאלוג שוויוני עם "ערבויות אמיתיות". שר החוץ ודובר המשרד מדגישים כי "הסרת הסנקציות" היא דרישה צודקת של העם ואיראן "לא העבירה שום מסר חדש לארה"ב".

משבר המים והסביבה: בצורת וניהול כושל

איראן ניצבת מול בצורת על רקע ירידה מתמשכת במשקעים, כשליש מהממוצע העולמי. מעבר לתמונת אגמי בַּחתגאן, אורמיה וביצת אנזלי המתייבשים, מתקיים "החלק הנסתר": דילול מאגרי מי התהום. כ־90% מהמים מופנים לחקלאות, 2%–3% לתעשייה וכ־8% לשתייה; ההתמקדות בצמצום הצריכה הביתית (7%–8% בלבד) מוצגת כ"סטייה". לצדה מוזכרת "מאפיית המים", רשת אינטרסים המעדיפה רווח על פני ניהול מדעי. האזהרות החריפו עד כדי "קיצוב מים" בבירה ואפשרות "צורך בפינוי הבירה". הנשיא מסעוד פזשכיאן התריע כי ללא גשמי סתיו ייאלצו לקצוב ואף לפנות, אך מבקרים כינו זאת "מעשה של בריחה מאחריות", ו"ייאוש". הנתונים קשים: טהראן קיבלה "מילימטר אחד" מתחילת השנה, לעומת 22 מילימטר בשנה הקודמת; בינתיים, לחץ המים מופחת "בסביבות 12 בלילה ועד קרוב לבוקר, כאשר הציבור ישן".

כלכלה ויוקר מחיה: אינפלציה, שכר ומדיניות תקציבית

האינפלציה מכבידה במיוחד על מוצרי יסוד: "לחם ודגנים (עלייה של 98%)", ירקות 77%, בשר ועוף 70%, מוצרי חלב וביצים 65%. עלות סל המחיה המינימלי לעובדים עברה את 50 מיליון תומאן, חלק מההערכות מציבותו סביב 58 מיליון, בעוד שכר המינימום עומד סביב 15 מיליון תומאן. בתקציב שנת 1404 צופה הנשיא עלייה ממוצעת בשכר של "28%", עם אפשרות עד 40% למשפחות גדולות. במקביל, הדיון בתכנית הפיתוח השביעית חושף כשלים ביישום: יו"ר הפרלמנט מוחמד באקר קאליבאף דורש מיקוד בביצוע אלפי הסעיפים, והנשיא וסגנו מודים כי חלקים בתוכנית "צריכים תיקון".

צדק חברתי ואי שוויון: בין עקרון מנחה למציאות סדוקה

בעיתונות מגדירים צדק חברתי כ"אחד העקרונות המקוריים האותנטיים של המהפכה האסלאמית", אך הפער בין עקרון למציאות מעמיק. שכר המינימום מכסה רק כ־28% מסל הקיום; המשמעות: שכר העובד מספיק לכ־6.5 ימים בחודש, דוחפת לקנייה בזול, מגורים בשוליים וויתורים בחינוך ובריאות. חוקרים מצביעים על "לוגיקה של הישרדות, לא של פיתוח", שבמסגרתה "הכסף הופך לכלי ל'השתקה חברתית'". אלמנטים של שחיתות ושימוש לרעה במשאבים פוגעים באמון: "הפקידים שלנו עצמם משתמשים בפלטפורמות ותוכנות זרות ואחר כך מונעים זאת מאחרים", ו"הנתיב שנבחר בסופו של דבר הוא לא צדק ולא יושר". "עוני מים" ומשבר דיור – כאב ראש מורכב ובלתי פתור" המחריפים את הפערים. לצד אלימות מגדרית ורצח נשים, מצוינת אפליה כגון מגבלות על רישיונות נהיגה לנשים שניתן לפתור ב"מחווה אחת בלבד". צעירים ממסגרות רווחה נמנעים מקשרים מחשש ש"אחרים ידעו שהם ילדי רווחה", ורופאים צעירים מדווחים על "מוות ודאי של תקווה". המפתח, כך נטען, נמצא בצדק: "בכל תחום שבו אנשים יתנהגו ביושר, הם יצליחו ויזכו באמון הציבור".

פוליטיקה פנימית וניהול משאבים: בין פיקוח לפרקטיקה

נגיד הבנק המרכזי קושר את עליית האינפלציה ל"קפיצת הדולר מ-45 ל-70 אלף תומאן", שהביאה את המדד ל־38.9%, ומתריע כי יעדי התכנית השביעית אינם אפשריים בשיטת המימון הנוכחית. במקביל קאליבאף מבקר עיכוב בהקמת "ארגון האופטימיזציה" ובייבוא בנזין ושואל מדוע להמתין "תשעה חודשים לאופטימיזציה". יו"ר ועדת המעקב על התכנית השביעית משיב למשבר המים: "אל תפנו את טהראן, אלא תיישמו את תוכנית הפיתוח השביעית". במאמץ לגייס הון, שר הכלכלה מכריז על הקמת "קרנות מטבע חוץ" ומשלב זהב כ"הון זר להשקעה".

עיראק והזירה האזורית: בין איראן לארה"ב, ומעגלי המשבר

הבחירות לפרלמנט בעיראק נערכות על רקע עימות אזורי. המסגרת השיעית המתאמת שומרת על דומיננטיות אך מפולגת בין סיעות ראש הממשלה מוחמד שיאע אל־סודאני ונורי אל־מאלכי; מוקתדא א־סדר מחרים, צעד המוערך כמיטיב עם יריביו. איראן רואה בעיראק "עומק אסטרטגי" ומבקשת שראש הממשלה ייבחר בקונצנזוס שיעי; ארה"ב תומכת באל־סודאני ושואפת לתלות "באופן שיטתי" תוך שימוש בסנקציות. בסוריה, אחמד אל־שרע אומר כי "וושינגטון עוזרת להם להגיע לסוג כלשהו של משא ומתן עם ישראל"; שר החוץ הטורקי מדווח על התייעצויות עם גורמים סורים ואמריקאים בנוגע ל"סוריה, איראן ועזה".

בלבנון נציג חיזבאללה טוען כי מטרת הלחצים למשא ומתן עם ישראל היא "לגרום ללבנון להיכנע" ומצהיר כי הארגון "לעולם לא יקבל משא ומתן" שיחלישו אותו. בעזה, נציב אונר"א פיליפ לאזאריני מזהיר שהפסקת האש "שבירה לחלוטין"; במקביל, הכנסת אישרה בקריאה ראשונה "טיוטת חוק להוצאה להורג של אסירים פלסטינים".

ד"ר יצחק מנסדורף, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, התייחס לנתוני סקר חדשים המצביעים על עליה ניכרת באהדה לפלסטינים ברחבי העולם. לדבריו, "לא מדובר באהדה לחמאס, אלא בתופעה של קורבניזציה – תפיסה שבה הקורבן תמיד צודק. הציבור הבינלאומי נוטה לראות בפלסטינים עם מדוכא ובישראלים כוח מדכא, בלי להבין את ההקשר ההיסטורי או את המציאות הביטחונית".

מנסדורף מזהיר כי מדובר באתגר אסטרטגי לישראל: "זהו גל תודעתי, לא רק פוליטי. ישראל חייבת להשקיע בשפה ובנרטיב, לא רק בהסברה תגובתית אלא בעיצוב תפיסתי מתמשך". לדבריו, שינוי התפיסה כלפי הסכסוך "עלול להפוך לבעיה מדינית חמורה אם לא נטפל בה בזמן".

חברה, תרבות וספורט: סדקים, אחריות אזרחית וזיהום אוויר

החברה האיראנית מתמודדת עם "אזעקה לאומית": 77% מהזוגות "אינם מעוניינים להביא ילדים", חרף יישום מרבית סעיפי "חוק האוכלוסייה הצעירה", עדות לבעיות דיור, תעסוקה ואורח חיים. ראש המטה הכללי ביקר ברשות השידור של הרפובליקה האיסלאמית ודן בתפקיד התקשורת ב"מלחמת 12 הימים הכפויה"; אושרה "מפת הניווט המוסדית לחישה מרחוק". ארגון המטאורולוגיה התריע על "זיהום האוויר" בערים תעשייתיות עקב היפוך טמפרטורות. נרשמה גם "פרידה עצובה מוונדאד", נמר שמת בספארי ״אלימאלאת״ בצפון איראן, תזכורת למחיר הכבד של כליאת חיות בר "לצורך בידור אנושי".

שאלות נפוצות
מהי מדיניות ה"מעורבות המותנית" של איראן מול המערב?

מדיניות ה"מעורבות המותנית" מבטאת את נכונות איראן לדיאלוג עם המערב, אך רק בתנאים שווים ובהבטחת ערבויות אמיתיות. עלי לריג’אני מגדיר זאת כתגובה להתנהלות המערב בתחומים פוליטיים וביטחוניים, תוך דגש על שמירה על כבודה ועצמאותה של איראן.

מהם הגורמים המרכזיים למשבר המים באיראן?

המשבר נובע מירידה חדה במשקעים, ניצול יתר של מי תהום וניהול כושל של המשאבים. כ־90% מהמים מופנים לחקלאות, ורק כ-8% לצריכה ביתית. מבקרי השלטון מצביעים על "מאפיית המים", רשת אינטרסים כלכליים שמונעת טיפול שיטתי.

כיצד משפיעה האינפלציה באיראן על חיי היומיום?

האינפלציה פגעה בעיקר במוצרי יסוד: לחם ודגנים התייקרו בכ-98%, ירקות ב-77% ובשר בכ-70%. שכר המינימום מכסה רק כ-28% מעלות סל המחיה, והפערים החברתיים מעמיקים. הממשלה מבטיחה העלאת שכר של עד 40%, אך מומחים מטילים ספק ביכולת התקציבית.

מהן ההשלכות החברתיות של האי־שוויון באיראן?

הפערים הכלכליים מובילים לשחיקה באמון הציבור, ירידה בילודה, הגירה פנימית ותחושת ייאוש בקרב צעירים. לצד זאת, מתרבים מקרי אלימות מגדרית ואפליה. חוקרים מזהירים כי השלטון משתמש בכסף כ"כלי השתקה" במקום ככלי לפיתוח וצדק חברתי.

כיצד מתבטאת מעורבותה של איראן בזירה האזורית?

איראן רואה בעיראק "עומק אסטרטגי" ופועלת להשפעה על בחירת ראש הממשלה. היא גם מעורבת בעקיפין בסוריה ובלבנון דרך חיזבאללה, ובעזה נבחנת מעורבותה בהקשר מדיני וביטחוני. כל זאת במסגרת מאבק מתמשך עם ארה"ב וישראל על שליטה אזורית ונרטיב בינלאומי.

שיתוף

תמכו בנו

הירשמו ל-Daily Alert

ה-Daily Alert הידוע – תקציר חדשות ישראל, מופק על ידי המרכז הירושלמי מאז 2002, ומציע קישורים לכתבות נבחרות בנושא ישראל מתוך מקורות תקשורת מובילים באנגלית ובעברית.

עוד בנושא

הישאר מעודכן, תמיד

קבל את החדשות, התובנות והעדכונים העדכניים ביותר ישירות לתיבת הדואר הנכנס שלך — תהיה הראשון לדעת!

 

הירשם ל-Jerusalem Issue Briefs

תמצית חדשות ישראל יוצאת לאור בכל יום ראשון, שלישי וחמישי.

התראות

המרכז הירושלמי
חמאס מנסה לחזור לשלטון – וישראל חייבת לגבש מפת דרכים חדשה לעזה

עודד עילם, לשעבר ראש חטיבת הפח"ע במוסד וכיום חוקר ב-JCFA, מזהיר כי חמאס מנצל את הפסקת האש כדי להשיב לעצמו שליטה בעזה, ולחזור להיות "שחקן מרכזי ביום שאחרי". לדבריו, "חמאס מינה שלושה מושלים חדשים בעזה, מגייס לוחמים ומחזיר את כוחותיו לרחובות. הם בונים מחדש את מנגנוני השליטה והאכיפה שלהם תוך כדי ההפוגה".

עילם מתאר מציאות שבה ישראל חייבת להוביל מהלך אסטרטגי חדש מול וושינגטון כדי למנוע את קריסת היציבות: "אנחנו צריכים לשבת במיוחד עם האמריקנים וליצור תוכנית קוהרנטית וחזקה ומפת דרכים למה שיקרה עם עזה בהקדם האפשרי". לדבריו, האשליה שחמאס יסכים להתפרק מנשקו ללא מסגרת ביטחונית ברורה היא מסוכנת: "זהו ארגון טרור עם מבנה צבאי ופוליטי שמנסה לשמר את עצמו מאחורי מסכה אזרחית. חמאס לא יוותר על נשקו אלא אם יקבל מדינה – וזה בדיוק הקו האדום של ישראל".

עילם מזהיר כי בהיעדר מדיניות עקבית וברורה, עזה עלולה להידרדר שוב למלחמה ממושכת: "אם לא תהיה הכרעה ברורה או מפת דרכים, חמאס יחזור לשלוט, והסטטוס קוו פשוט ימשיך להתפוצץ מחדש כל כמה חודשים".

2:02pm
המרכז הירושלמי
ד״ר דן דייקר: "ביקורי הבכירים בישראל זו לא תמיכה אמריקאית, זו שליטה"

ד"ר דן דייקר, נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי מה שהתחיל כתמיכה אמריקאית הופך כעת להשתלטות ושליטה אמריקאית באדמה של מדינת ישראל. "אנחנו רואים היום מפקדה אזרחית-צבאית אמריקאית בדרום ישראל, שמנהלת את השטח הלכה למעשה. זו הפעם הראשונה מאז הקמת המדינה שבה הדוקטרינה הבסיסית – שישראל תגן על עצמה בכוחות עצמה – נמצאת בסכנה".

לדבריו, הלחץ של וושינגטון מתואם עם השותפים הערבים במטרה להניע את תוכנית 20 הנקודות של טראמפ, שמטרתה האמיתית, לדבריו, היא "לכפות על ישראל תהליך שיוביל בסופו להקמת מדינה פלסטינית, החל מעזה".

"אנחנו לא מדינת חסות של ארצות הברית ולא המדינה ה-51," הבהיר. "צריך לדעת לחבק את בעלת הברית שלנו, אבל לא לאפשר לה להחזיק אותנו. רק צה״ל יכול לפרק את חמאס – לא שום כוח בינלאומי, ערבי או אמריקאי".

2:01pm
המרכז הירושלמי
מצרים נגד ישראל – כדי לרצות את קטאר וחמאס?

דליה זיאדה, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהירה מהטון האגרסיבי של קהיר כלפי ישראל. לדבריה, "ההצהרות הריקות והברברנות שיוצאות ממצרים בשבועות האחרונים מטרידות לא רק את הישראלים אלא גם מצרים כמוני, שלא רוצים לראות את מדינתנו מדרדרת למלחמה עם ישראל – לא בגלל עימות ישיר, אלא כדי לרצות את קטאר או את חמאס ותומכיו. זה לא הגיוני".

לדבריה, נקודת השיא הייתה בפסגת דוחה, כשנשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי כינה את ישראל "אויב". זיאדה מדגישה כי "אפילו אמיר קטאר, שעמד על הבמה באותה פסגה, לא השתמש במילה הזאת. זה היה הלם אדיר לשמוע את זה דווקא מקהיר". עם זאת, היא מציינת כי בעקבות התגובות הקשות נראה שמצרים מנסה כעת לסגת לאחור ולהבהיר כי היא רק מגינה על גבולותיה. אך זיאדה מוסיפה אזהרה ברורה: "אל תקחו את זה ברצינות. מה שאנחנו רואים בתקשורת המצרית ובדברי בכירים עדיין מטריד מאוד".

זיאדה מסכמת כי שלום ישראל-מצרים עומד בפני אתגר חמור: "שמענו את א-סיסי מאשים את ישראל ברצח עם ובטיהור אתני, ואת המודיעין המצרי מאיים במלחמה אם פליטים מעזה ינהרו לסיני. כל זה מנוגד לאינטרס המצרי בראש ובראשונה. השלום בין ישראל למצרים נראה היום שברירי יותר מאי פעם".

11:16am
המרכז הירושלמי
דיווחים ערביים: קטאר רואה בתקיפה בגידה אמריקנית

יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, על הדיווחים הסותרים סביב החיסול בדוחא: "חמאס טוען שהצמרת שלו ניצלה, אבל אף אחד מהם לא מופיע בתקשורת. התמונות מהתקיפה מראות שזה כמעט בלתי אפשרי לצאת משם חי – ייתכן שהם פצועים ומסתירים מידע," אמר.

לדבריו, ישראל קיבלה אור ירוק מהנשיא טראמפ אחרי שהתברר כי חמאס מסרב להצעתו האחרונה: "אין עסקה. חמאס מושך זמן, מנסה למסמס ולגרור את ישראל לשולחן המשא ומתן כדי לעכב את כיבוש עזה".

בן מנחם הסביר כי בקטאר רואים בתקיפה "בגידה אמריקנית" לאחר שהשקיעו מיליארדים ביחסים עם וושינגטון, וכעת הם מתכננים ועידת פסגה ערבית-אסלאמית כדי לתקוף את ישראל בזירה הדיפלומטית. "בסופו של דבר זה דווקא טוב לישראל – קטאר לעולם לא הייתה מתווך הוגן, ומצרים תוכל לקבל את התפקיד המרכזי", הוסיף.

על תגובת העולם הערבי אמר: "הגינויים הרשמיים הם מס שפתיים בלבד. כל המשטרים הסוניים – סעודיה, ירדן, מצרים – יודעים שקטאר היא ראש הנחש של האחים המוסלמים. בפנים הם שמחים לראות את הפגיעה בחמאס".

 
12:10pm
המרכז הירושלמי
קטאר מסתירה את מצבם של בכירי חמאס שנפגעו

יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי קטאר מנהלת "קאבר-אפ" לאחר התקיפה בדוחא ומסתירה את מצבם של בכירי חמאס שנפגעו, במקביל לפתיחת קמפיין בינלאומי נרחב נגד ישראל. לדבריו, דוחא מציגה את ישראל כסכנה אזורית במטרה לטרפד את הסכם הנורמליזציה המתגבש עם סעודיה ואת יוזמת טראמפ לנורמליזציה רחבה במזרח התיכון – צעד שישראל חייבת להיאבק בו בעוצמה.

 
12:09pm
המרכז הירושלמי
בכיר לשעבר במוסד: קטאר לא מתכננת להגיב צבאית למתקפה בדוחא

עודד עילם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון ולשעבר ראש חטיבת הפח״ע במוסד, הסביר כי למרות הניסיון של קטאר וחמאס להסתיר את תוצאות התקיפה בדוחא, האמת תיחשף בתוך ימים. לדבריו, המוסד שימש גורם מרכזי במגעים מול דוחא, אך התגובה הקטארית לא תהיה צבאית אלא תקשורתית וכלכלית: "הם יריצו קמפיין ארסי, ישקיעו מיליארדים בקניית השפעה, ובסוף יבלעו את הצפרדע ויחזרו לעסקים כרגיל".

12:09pm
המרכז הירושלמי
מומחה משפטי: ארה״ב רשאית למנוע מאבו מאזן לנאום באו״ם

מומחה משפטי: ארה״ב רשאית למנוע מאבו מאזן לנאום באו״ם | השגריר בדימוס עו"ד אלן בייקר, יועץ משפטי לשעבר במשרד החוץ וחוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסביר כי לארצות הברית כמדינה ריבונית יש זכות למנוע כניסה לטרוריסטים או לגורמים בעייתיים – גם אם מדובר בהזמנה רשמית לעצרת האו״ם. עם זאת, הוא מזכיר כי "הסכם המטה עם האו״ם מחייב את וושינגטון לאפשר לנציגים להגיע, גם אם החוק האמריקני לא היה מאפשר זאת".

בייקר הזכיר תקדימים: "קדאפי הגיע לניו יורק, גם נשיאי איראן נאמו באו״ם. היוצא מן הכלל היה ערפאת – שאז העבירו את העצרת לשווייץ כדי שידבר שם". לדבריו, במקרה של אבו מאזן, אם ארה״ב תתעקש, "החוק האמריקני עשוי לגבור על ההסכמים, והכניסה תיאסר".

11:23am
המרכז הירושלמי
הגיע הזמן להכריע את חמאס, ולהכריע גם את שקרי האו"ם

 

בעקבות הודעת דובר צה"ל בערבית על פינוי שכונת זייתון הבוקר, סא"ל (מיל') עו"ד מוריס הירש, חוקר ב-JCFA, מברך על המהלך ואומר: "חיכינו לזה הרבה זמן – זה מה שצריך כדי להכריע את חמאס. מי שחשב שהחטופים ישתחררו במו"מ טעה. צריך לפעול בכוח, ולהציל כמה שיותר חיים". לדבריו, מדובר במבחן משילות למדינה כולה: "האם זו מדינה שיש לה צבא או צבא שיש לו מדינה?" הוא מצפה שהקבינט יקבל החלטה אמיצה, ושהצבא יעמיד תוכניות ריאליות למימוש הכרעה צבאית בעזה.

לגבי ההכרה במדינה פלסטינית, הירש טוען כי אין לכך משמעות מעשית – זו מניפולציה שמשרתת את הטרור בלבד. הוא תוקף את ההתנהלות מול צרפת: "יש להם קונסוליה בירושלים. אם הם יכירו במדינה פלסטינית, שילכו לרמאללה או לעזה". הירש מציע לממשלה לעבור מהסברה לתקיפה תודעתית יזומה, במיוחד מול שקרי האו"ם. "חיכינו לחשיפת קמפיין ההרעבה במקום להוביל נרטיב אמיתי בעצמנו. כל יום צריך לפרסם את האמת, זה נשק קריטי לא פחות מהלחימה בשטח".

 הראיון המלא

11:32am
המרכז הירושלמי
סיוע לעזה? נשק בידיים של חמאס

"חמאס לא מנסה להאכיל את עמו – הוא מקריב אותו עבור ניצחונות תודעתיים", כותבת ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריה, הקהילה הבינלאומית משחקת לידיים של ארגון טרור שמנצל כל משאית סיוע: "87% מהסיוע שנשלח לעזה נבזז בידי חמאס", היא מציינת, "התוצאה: רעב מבוים, אזרחים מותקפים על ידי חמושים, וכל זאת כשהתקשורת מאשימה דווקא את ישראל".

נירנשטיין מצביעה על האבסורד: "כשהאו״ם יצביע על מדינה פלסטינית, החטופים יישארו בעזה, והסיוע ימשיך להיגנב". מבחינתה, העולם לא רק עיוור למציאות, אלא גם משתף פעולה עם האויב: "המנהיגים שואלים למה חמאס לא רוצה לנהל מו״מ? כי הם לא חייבים. כל ויתור וכל משאית הם צעד נוסף להרס ישראל". זו, לדבריה, לא מדיניות סיוע, זו התאבדות מוסרית של המערב.

3:46pm
המרכז הירושלמי
המלחמה בעזה נמרחת – ובסוף חמאס יכריז על ניצחון

"כל יום שחולף ולא כבשנו את הרצועה – פועל לרעתנו", מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, ישראל מתנהלת מול חמאס בצורה שגויה הן צבאית והן מדינית כבר שנתיים: "אנחנו מספרים לעצמנו סיפורים, כמו עם חיזבאללה. אלה ארגונים ג’יהאדיסטים – הם לעולם לא יתפרקו מנשק". לדעתו, אסון נוסף הוא זה שיטלטל את ההנהגה לפעולה, בדיוק כפי שהיה בפיגוע במלון פארק לפני מבצע חומת מגן.

בן מנחם מצביע גם על תסכול אמריקאי גובר: "הממשל ידידותי מאוד לישראל, אבל קטאר מוליכה אותו שולל, מבטיחה עסקאות תוך שבועיים שאין להן בסיס". מול חזון ההכרעה, הוא שולל לחלוטין צעדי ביניים כמו כתר או מצור: "זה יהיה בומרנג וייגמר בכך שהם יכריזו על ניצחון, כשאנחנו ניגרר למלחמת חורף קשה יותר". המסקנה שלו חדה: "חייבים לצאת למבצע, למחוק את חמאס ולשים סוף לאשליות. זה או אנחנו או הם".

 
3:46pm
המרכז הירושלמי
חשיפה לצפון: האם חזבאללה נערך מחדש?

למרות הרטוריקה המרגיעה, כי המצב הביטחוני הוא מהטובים בעשורים האחרונים, בפועל כבר בנובמבר 2024 חזבאללה הפר את הסכם הפסקת האש. "אני חושב שזו הרגעה, אם אתה קורא לעומק את דבריו של אלוף פיקוד הצפון", מסביר, אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, בראיון לחדשות 13.

החוקר מדגיש כי "הגבול בין סוריה ללבנון הוא פרוץ – יש 136 מעברים בלתי חוקיים, שחלקם נשלטים בשלט רחוק בידי כוחות עוינים". באמצעות אותם מעברים זורמות סחורות אסורות, ודרכם מצליחה איראן להעביר אמצעי לחימה לחזבאללה. כך הארגון מתחזק ומתחמש מחדש, למרות המאמצים לבלום אותו.

חזבאללה מסרב להתפרק מנשקו, וממשלת לבנון מתקשה או אינה מעוניינת לפעול נגדו. ההתעצמות הזו, בצד הגבול הצפוני של ישראל, מחייבת בחינה מחודשת של האיום ושל ההיערכות מולו. לדבריו, "השליח האמריקאי עצמו הודיע שנכשל בכפיית פירוק חזבאללה מנשקו".

12:15pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (מיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון: "מי שחשב שסיימנו עם חיזבאללה, פשוט טעה וזה יתפוצץ לו בפרצוף. את המידע סיפק השליח האמריקאי שאמר שנכשל במאמציו לגרום לארגון להתפרק מנשקו".

לדבריו, "איראן מנצלת את הגבול הפרוץ בין סוריה ללבנון כדי להעביר נשק וכספים והוא משלים את ההיערכות שלו לקראת עימות מול ישראל". נריה מסביר כי כעת, ישראל עוקבת ב-7 עיניים ומחסלת פעילים בדרום לבנון. "אני נזכר במשפט שרבין היה אומר תמיד שהעולם ישפוט אותנו לפי המעשים ולא על פי הדיבורים. מה שחסר זה מעשה, לקחת אחריות, לקחת יוזמה ולהחליט על התארגנות מחדש", הוא מסכם.

2:30pm

Close