הבחירות הפנימיות הצפויות בחמאס לתפקיד יו״ר הלשכה המדינית מתקיימות בעיתוי רגיש במיוחד, על רקע המלחמה ברצועת עזה, הפסקת האש השברירית והמעורבות הגוברת של שחקנים אזוריים בזירה הפלסטינית. המרוץ מתמקד בשני מועמדים מרכזיים: ח’ליל אל-חיה, ראש הלשכה המדינית של חמאס ברצועת עזה, וח’אלד משעל, המוגדר כראש חמאס בחו״ל. מאחורי הקלעים, איראן מזהה באלחיה דמות מפתח המסוגלת להבטיח את המשך הקו הצבאי של התנועה ולחזק את ציר “ההתנגדות”.
ח’ליל אל-חיה מילא תפקיד מרכזי בניהול רצועת עזה לאורך שנים של עימותים קשים עם ישראל. בתפקידיו כסגן יו״ר חמאס וכחבר ב“מועצה המנהלית המשותפת”, הוא היה אחראי על הסוגיות הרגישות ביותר של התנועה, ובראשן ניהול המשא ומתן מול ישראל ושיקום המערך הארגוני לאחר שורת חיסולים ממוקדים שביצעה ישראל, אשר פגעו בצמרת הפוליטית והצבאית של חמאס.
על פי הערכות של גורמי ביטחון בכירים, אל-חיה נהנה מתמיכה רחבה ברצועת עזה, הן מצד “המועצה הצבאית” של הזרוע הצבאית, עז א-דין אל-קסאם, והן מצד פעילי חמאס הכלואים בבתי הכלא בישראל. בנוסף, הוא זוכה לתמיכה משמעותית ביהודה ושומרון, בין היתר בזכות קשריו עם זאהר אל-ג’בארין, ראש הזרוע הצבאית של חמאס באזור זה.
מעמדו בקרב הזרוע הצבאית ברצועת עזה נחשב חזק במיוחד, וקשריו עם מפקדים בכירים שטרם חוסלו – ובראשם עז א-דין אל-חדאד – מחזקים את מעמדו הפוליטי. במהלך המלחמה איבד אל-חיה שלושה מבניו וקרובי משפחה נוספים, אובדן שהעצים את תדמיתו הציבורית והקנה לו את הכינוי “אב השהידים” בקרב תומכי חמאס ברצועה.
ח’אלד משעל, העומד בראש הנהגת חמאס בחו״ל, חזר בשנים האחרונות לפעילות לאחר תקופה ארוכה שבה היה מחוץ למעגל קבלת ההחלטות המרכזי. אף שהוא נהנה ממוניטין ומקשרים ענפים בעולם האסלאמי, עמדותיו בנוגע לניהול הזירה הפלסטינית – ובפרט רצועת עזה – אינן חופפות תמיד את עמדות ההנהגה הפנימית של חמאס.
משעל פועל לחיזוק מועמדותו באמצעות פגישות ישירות עם חברי הנהגת התנועה ופתיחת ערוצי תקשורת עם תומכים מחוץ לחמאס. עם זאת, נתפסים פערים בין תפיסותיו לבין הקו הצבאי הקשיח שמוביל הממסד הפנימי של הארגון.
הבחירות הפנימיות מתקיימות על רקע מעורבות עמוקה של שחקנים אזוריים מרכזיים. מצרים, טורקיה, קטאר ואיראן פועלות כולן להשפיע – במישרין או בעקיפין – על מאזן הכוחות בחמאס.
מצרים מעדיפה הנהגה של חמאס היושבת ברצועת עזה, ורואה באל-חיה מועמד מועדף. משעל, מנגד, נתפס בקהיר כמי שפועל תחת השפעה של תנועת “האחים המוסלמים”, המוגדרת במצרים כארגון טרור.
טורקיה וקטאר שואפות לשמר את השפעתן על הנהגת חמאס מחוץ לרצועה ונוטות להעדיף את משעל, אך מקפידות לשדר כלפי חוץ עמדה מאוזנת.
איראן היא השחקן הרגיש והמשפיע ביותר. היא ממשיכה לתמוך בזרוע הצבאית של חמאס באמצעות מימון ואמצעי לחימה, ומעדיפה בבירור את ח’ליל אל-חיה כמועמד לראשות הלשכה המדינית. קשריו ההדוקים עם המנהיג העליון עלי ח’מינאי, עם מפקדי משמרות המהפכה ועם חזבאללה בלבנון מחזקים את מעמדו בעיני טהראן.
לפי גורמים ביטחוניים, איראן אינה מתערבת ישירות בהליך הבחירות, אך תומכת בזרם הדוגל בהמשך “ההתנגדות המזוינת” ובדחיית פשרות מול ישראל, תוך שמירה על אחדות פנימית בתנועה.
איראן רואה באל-חיה מועמד המסוגל לחזק את התיאום בין הזרוע הצבאית של חמאס לבין מוקדי “ההתנגדות האסלאמית” באזור, חזבאללה, החות’ים בתימן והמליציות בעיראק, מבלי להביא לפיצול פנימי.
הערכת גורמי ביטחון היא כי לאל-חיה יתרון ברור ברצועת עזה ובקרב הזרוע הצבאית, לצד תמיכה משמעותית ביהודה ושומרון ובקרב שחקנים אזוריים כמו איראן ומצרים. אף שמשעל נהנה מחשיפה ותמיכה רחבה יותר מחוץ לאזור, הדומיננטיות של אל-חיה במערכות הפנימיות של חמאס והקשר הישיר עם איראן מגדילים את סיכוייו להיבחר.
ההכרעה תושפע מיכולתו של אל-חיה למנף את התמיכה הפנימית, לאזן בין לחצים אזוריים ולשמר את אחדות התנועה לקראת השלב הבא בעימות עם ישראל.
