התראות

התקשורת באיראן: פזשכיאן מטיל על הצבא לפתור את משבר החשמל והמים

איראן בין אולטימטום גרעיני, לוחמת תודעה סביב עזה ומשבר משילות פנימי המאיים לשחזר את "אבאן 98" - דוח אנליטי תמציתי ועדכני
שיתוף
אזהרת פז’שכיאן ליצרני הרכב: יש לכם שנה אחת לשפר את המכוניות
אזהרת פז’שכיאן ליצרני הרכב: יש לכם שנה אחת לשפר את המכוניות

תוכן העניינים

תקציר

הזירה האיראנית מתכנסת למאבק רב־ממדי: במישור הגרעיני הטרויקה האירופית דוחפת להשעיית ההעשרה ולחידוש הפיקוח, בעוד טהראן מאמצת אסטרטגיית "משא ומתן מזוין" ודורשת "ערבות" מפני תקיפות עתידיות. אזורית, טהראן ממסגרת את העימות מול ישראל כמלחמת תודעה סביב עזה, מול תהליכי נורמליזציה סעודיים המותנים במדינה פלסטינית וסתירות באספקת הנפט. פנימה, אינפלציה כרונית, משבר אנרגיה, שערוריות בנקאיות ו"פילטור" מרחיבים את שחיקת ההון החברתי ומחדדים את הסיכון למחאה בדגם "אבאן 98". ההבנה שה"מרחב התקשורתי הוא מלחמת חזיתות טוטאלית" מכתיבה את שפת השלטון ואת ניהול המשבר.

הזירה האיראנית מתכנסת למאבק רב ממדי: במישור הגרעיני השלישייה האירופית דוחפת להשעיית ההעשרה ולחידוש הפיקוח, בעוד טהראן מאמצת אסטרטגיית "משא ומתן מזוין" ודורשת "ערבות" מפני תקיפות עתידיות. אזורית, טהראן ממסגרת את העימות מול ישראל כמלחמת תודעה סביב עזה, מול תהליכי נורמליזציה סעודיים המותנים במדינה פלסטינית וסתירות באספקת הנפט. פנימה, אינפלציה כרונית, משבר אנרגיה, שערוריות בנקאיות ו"פילטור" מרחיבים את שחיקת ההון החברתי ומחדדים את הסיכון למחאה בדגם "אבאן 98".

ההבנה שה"מרחב התקשורתי הוא מלחמת חזיתות טוטאלית" מכתיבה את שפת השלטון ואת ניהול המשבר. דסק איראן של המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון סוקר את הדיווחים הבוקר (ג') כפי שהם משתקפים בעיתונות האיראנית וברשתות החברתיות.

הציר הגרעיני והברית המזרחית

ימים לפני כינוס מועצת הנגידים של סבא"א , הE3 מציגה, טיוטה הדורשת מאיראן להשעות את כל פעילויות ההעשרה והעיבוד מחדש וליישם את הפרוטוקול הנוסף, תוך ציון כי בחמשת החודשים האחרונים לא סיפקה טהראן את המידע הנדרש על מלאי החומרים המוצהרים.

מנגד, טהראן מאמצת "משא ומתן מזוין": שר החוץ עבאס עראקצ'י קורא לצדדים לבחור "בין חוויית המשא ומתן של 2015 שהובילה ל-JCPOA, לבין מלחמת 12 הימים", ומדגיש כי איראן "לא תיסוג מהעשרת אורניום למטרות שלום" וכי הלחץ האמריקאי הוא "הכתבה".

ראש ארגון האנרגיה האטומית, סייד מוחמד אסלאמי, מתאר איום מתמשך: "אומרים לנו שאם תגעו במשהו, נתקוף שוב", ודורש "ערבות" שלא יישנו תקיפות נגד מתקנים אזרחיים. במקביל מתהדק התיאום עם מוסקבה ובייג'ין; עלי אכבר ולאיתי מציין כי הסכם המסגרת האסטרטגי עם רוסיה מכוון את דרכה של הממשלה. בתוך השיח השלטוני מתקבע המסר כי "המרחב התקשורתי הוא מלחמת חזיתות טוטאלית".

ישראל, ארה"ב ועזה: לוחמת תודעה ותככים דיפלומטיים

במרחב הימי מאשים שר החוץ הישראלי גדעון סער כי איראן "פועלת כמו שודדי ים" לאחר השתלטות משמרות המהפכה על מכלית נפט. התקשורת האיראנית מדגישה את "בגידת הנפט": דו"חות על 25 מדינות שסיפקו נפט לישראל בזמן המלחמה, כאשר אזרבייג'אן וקזחסטן סיפקו "70 אחוזים" מהנפט הגולמי, ורוסיה וארה"ב דלקים מזוקקים. בזירת האו"ם דחה חמאס את "הצעת ההחלטה האמריקאית" הקוראת ל"פירוק נשק" ול"נוכחות כוח חיצוני" בעזה, והגדיר אותה "מסוכנת".

לפי הדיווחים, וושינגטון מבקשת לחלק את עזה לאזורים "ירוק" ו"אדום" כחלק מ"פרויקט ביטחוני־צבאי" להעמקת השליטה תחת מעטה שיקום. במקביל, מוחמד בן סלמאן דן עם טראמפ בנורמליזציה, אולם ריאד מתנה כל התקדמות ב"נתיב אמין, בלתי הפיך ומתוזמן" ל"הקמת מדינה פלסטינית". ניתוחים איראניים גורסים כי "ישראל לעולם לא תתקדם לקראת פתרון שתי המדינות", ושר החוץ לשעבר מוחמד ג'וואד זריף מוסיף: "האיום הגדול והיחיד על חיי המשטר הציוני הוא שלום ורוגע". על רקע זה דיווח ארגון זכויות אדם כי "לפחות 98 פלסטינים" מתו במתקני כליאה ישראליים מאז 7 באוקטובר 2023, ומזהיר כי המספר האמיתי גבוה יותר בשל "מאות הנעדרים".

הכלכלה האיראנית ומשבר המשילות

בחזית הפנים מתחדדת הביקורת על "כלכלה ללא ממשלה, וממשלה ללא כלכלה… האינפלציה הכרונית והעלויות הכבדות של הממשלה הן המכשול העיקרי" לרפורמות. הנשיא מסעוד פזשכיאן מתערב ישירות בנטרוזי האנרגיה ומציב אולטימטום ליצרניות הרכב: "אם בתוך שנה מנועי המכוניות לא יתוקנו וצריכתם לא תתייעל, הם לא יקבלו מט"ח ולא יורשו לייצר". האזהרה הזו נטענת בזיכרון "הגורל המר של אבאן 98", לצד דרישתו כי הכוחות המזוינים "ישתמשו ביכולותיהם להפחתת משברים" במים וחשמל.

מנגד נרשם צעד אופרטיבי: שר הנפט אכבר פאכנז'אד חתם על 12 חוזים ללכידת גזים נלווים מ־32 לפידים בחוזסטאן, מהלך שאמור להגדיל את ייצור הגז ולהניב כ־600 מיליון דולר בשנה עד סוף 2026. במקביל נחשפת פרשת מוסד מלל, לאחר שמתן "62 אחוזים" מן האשראי ל"חברות קשורות" הוביל להדחת ההנהלה. ברפורמת המס מצהיר סגן השר סייד מוחמד האדי סבחאניאן על יעד "להקל את חובות המס של בעלי העסקים" וליישום "מערכת מס חכמה" במקום הצהרות נייר.

חברה, מחאה ו"פילטור": מלכודת האמון

הדיון הציבורי מתמקד בהון החברתי: מחמוד סאדקי מדגיש כי "ביטחון ופיתוח צריכים להתבסס על שיתוף ציבורי" וקורא ל"אחדות לאומית" המכילה "ריבוי רעיונות, טעמים, עדות, דתות ומגדרים". המציאות מתנגשת עם מדיניות ה"פילטור": דוברת הממשלה פאטמה מהאג'ראני טוענת כי הממשלה "אינה יכולה להסיר את הפילטור" והאחריות נתונה ל"מועצה העליונה למרחב הווירטואלי". המבקרים מגדירים זאת "תירוץ גרוע מן החטא" ומציינים כי "הציבור מוכן לוותר על מים וחשמל, אך לא על האינטרנט שלהם". נטען כי הפילטור "שיבש את הביטחון הלאומי" והעמיד דור שלם המשתמש ב־VPN בפני "שחיתות מוסרית" – סתירה שמקורה במדיניות הצנזורה. במרחב הזכויות האזרחיות, סעיף 27 לחוקה המבטיח "החופש להתכנס ולהפגין" נותר "כמעט בלתי מיושם" בשל פרשנויות מגבילות. צנזור הספרות דוחף יוצרים ל"ספרות דיגיטלית מחתרתית" ברשתות ובטלגרם. במישור התרבותי מתפשט "עקד אריאי" – טקס נישואין חילוני המבוסס על שיר מודרני – כ"תגובה תרבותית" ל"הכחשת חלקים מהזהות ההיסטורית האיראנית". אירוע "שבוע הדיזיין בטהראן" הופסק בשל "תוכן פוליטי וחוסר חיג'אב".

פערים וסתירות אנליטיים

בגרעין מתחדדת הדיאלקטיקה בין דרישת "ערבות" מפני תקיפות לבין הסירוב למסור נתונים מלאים לסבא"א,  פער המעמיק את חוסר האמון. בחברה קוראת הממשלה ל"אחדות" אך מספקת "תירוצים גרועים" בזמן שה"פילטור" מכורסם באמון.

אזורית, הנרטיב האנטי־ישראלי נבלם מול המציאות שאזרבייג'אן וקזחסטן הן ספקיות עיקריות של נפט לישראל ,"70 אחוזים" לפי הדיווחים, ומאתגר את דימוי "חזית המאבק". על רקע זה מתחדד המסר השלטוני: "כעת אנו עומדים בנקודה קשה של ההיסטוריה, במיוחד לאחר מלחמת 12 הימים", לצד האזהרה הפנימית כי "מי שמפעיל לחץ על פרנסת העם, במתכוון או שלא, הוא סוכן האויב". ללא טיפול בשורשי הכשל, הסיכון להישנות "אבאן 98" יוסיף לרחף מעל הזירה האיראנית.

שאלות נפוצות
מה משמעות אסטרטגיית "המשא ומתן המזוין" של איראן בזירה הגרעינית?

האסטרטגיה משקפת מודל מו"מ תחת איום: איראן מתנה את חזרת הפיקוח וההגבלות בכך שתקבל "ערבות" מפני תקיפות עתידיות על מתקניה. היא מציבה דילמה בינארית – חזרה למו"מ מסוג JCPOA או החמרת עימות מסוג "מלחמת 12 הימים". בכך, טהראן משדרת עמידה תקיפה מול דרישות ה־E3 להשעיית ההעשרה והגברת שקיפות מול סבא"א, תוך הישענות גוברת על בריתה האסטרטגית עם רוסיה וסין.

אילו סתירות מרכזיות מאפיינות את המדיניות האיראנית בזירה הרב ממדית?

בגרעין: דרישה ל"ערבות" מול חוסר שיתוף פעולה עם סבא"א. בפנים: קריאה ל"אחדות" מול הגבלות קיימות על אזרחים, הפגנות ותרבות. באזור: נרטיב של מאבק מול ישראל בעוד ששותפותיה האסטרטגיות — אזרבייג'אן וקזחסטן — מספקות רוב הנפט לתל אביב. כל אלה מחזקים את החשש שאי פתרון שורשִי של הכשלים עלול להצית מחדש מחאה בהיקף "אבאן 98".

מדוע הפילטור באינטרנט הפך לסמל למשבר האמון בין הציבור לשלטון?

הציבור האיראני רואה באינטרנט זכות חיונית יותר מחשמל ומים, בעוד הממשלה מפנה את האחריות ל"מועצה העליונה למרחב הווירטואלי". מבקרים טוענים שהפילטור יצר "דור של VPN", פגע בכלכלה הדיגיטלית וערער על הביטחון הלאומי. הפער בין קריאות השלטון ל"אחדות" לבין צנזורה, הגבלות על הפגנות וצנזור תרבותי מעמיק את משבר הלגיטימציה.

אילו כשלים מאפיינים את משבר המשילות של איראן מבית?

איראן מתמודדת עם אינפלציה כרונית, משבר אנרגיה, פרשות שחיתות במערכת הבנקאית והיעדר רפורמות מבניות. הנשיא פזשכיאן מאיים על תעשיית הרכב ועל גופי האנרגיה, אך הזיכרון הציבורי של "אבאן 98" מלווה כל צעד של הידוק חגורה. ההחלטה ללכוד גזים נלווים וחתימה על 12 חוזים היא נקודת אור יחידה, אך אינה פותרת את המשבר המוסדי העמוק.

כיצד ממסגרת איראן את העימות מול ישראל בזירה האזורית והתקשורתית?

טהראן רואה בעימות סביב עזה בעיקר מלחמת תודעה: חשיפת "בגידת הנפט" של מדינות המספקות לישראל דלק, דחיית מהלכים אמריקאיים להנדסת ביטחון בעזה, והדגשת אי אמון בפתרון שתי המדינות. השלטון מציג את המרחב המידע כחזית לחימה מלאה ("מלחמת חזיתות טוטאלית") ומנסה להתייצב כמוביל נרטיבי מול נורמליזציה סעודית פוטנציאלית.

שיתוף

תמכו בנו

הירשמו ל-Daily Alert

ה-Daily Alert הידוע – תקציר חדשות ישראל, מופק על ידי המרכז הירושלמי מאז 2002, ומציע קישורים לכתבות נבחרות בנושא ישראל מתוך מקורות תקשורת מובילים באנגלית ובעברית.

עוד בנושא

הישאר מעודכן, תמיד

קבל את החדשות, התובנות והעדכונים העדכניים ביותר ישירות לתיבת הדואר הנכנס שלך — תהיה הראשון לדעת!

 

הירשם ל-Jerusalem Issue Briefs

תמצית חדשות ישראל יוצאת לאור בכל יום ראשון, שלישי וחמישי.

התראות

המרכז הירושלמי
חמאס מנסה לחזור לשלטון – וישראל חייבת לגבש מפת דרכים חדשה לעזה

עודד עילם, לשעבר ראש חטיבת הפח"ע במוסד וכיום חוקר ב-JCFA, מזהיר כי חמאס מנצל את הפסקת האש כדי להשיב לעצמו שליטה בעזה, ולחזור להיות "שחקן מרכזי ביום שאחרי". לדבריו, "חמאס מינה שלושה מושלים חדשים בעזה, מגייס לוחמים ומחזיר את כוחותיו לרחובות. הם בונים מחדש את מנגנוני השליטה והאכיפה שלהם תוך כדי ההפוגה".

עילם מתאר מציאות שבה ישראל חייבת להוביל מהלך אסטרטגי חדש מול וושינגטון כדי למנוע את קריסת היציבות: "אנחנו צריכים לשבת במיוחד עם האמריקנים וליצור תוכנית קוהרנטית וחזקה ומפת דרכים למה שיקרה עם עזה בהקדם האפשרי". לדבריו, האשליה שחמאס יסכים להתפרק מנשקו ללא מסגרת ביטחונית ברורה היא מסוכנת: "זהו ארגון טרור עם מבנה צבאי ופוליטי שמנסה לשמר את עצמו מאחורי מסכה אזרחית. חמאס לא יוותר על נשקו אלא אם יקבל מדינה – וזה בדיוק הקו האדום של ישראל".

עילם מזהיר כי בהיעדר מדיניות עקבית וברורה, עזה עלולה להידרדר שוב למלחמה ממושכת: "אם לא תהיה הכרעה ברורה או מפת דרכים, חמאס יחזור לשלוט, והסטטוס קוו פשוט ימשיך להתפוצץ מחדש כל כמה חודשים".

2:02pm
המרכז הירושלמי
ד״ר דן דייקר: "ביקורי הבכירים בישראל זו לא תמיכה אמריקאית, זו שליטה"

ד"ר דן דייקר, נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי מה שהתחיל כתמיכה אמריקאית הופך כעת להשתלטות ושליטה אמריקאית באדמה של מדינת ישראל. "אנחנו רואים היום מפקדה אזרחית-צבאית אמריקאית בדרום ישראל, שמנהלת את השטח הלכה למעשה. זו הפעם הראשונה מאז הקמת המדינה שבה הדוקטרינה הבסיסית – שישראל תגן על עצמה בכוחות עצמה – נמצאת בסכנה".

לדבריו, הלחץ של וושינגטון מתואם עם השותפים הערבים במטרה להניע את תוכנית 20 הנקודות של טראמפ, שמטרתה האמיתית, לדבריו, היא "לכפות על ישראל תהליך שיוביל בסופו להקמת מדינה פלסטינית, החל מעזה".

"אנחנו לא מדינת חסות של ארצות הברית ולא המדינה ה-51," הבהיר. "צריך לדעת לחבק את בעלת הברית שלנו, אבל לא לאפשר לה להחזיק אותנו. רק צה״ל יכול לפרק את חמאס – לא שום כוח בינלאומי, ערבי או אמריקאי".

2:01pm
המרכז הירושלמי
מצרים נגד ישראל – כדי לרצות את קטאר וחמאס?

דליה זיאדה, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהירה מהטון האגרסיבי של קהיר כלפי ישראל. לדבריה, "ההצהרות הריקות והברברנות שיוצאות ממצרים בשבועות האחרונים מטרידות לא רק את הישראלים אלא גם מצרים כמוני, שלא רוצים לראות את מדינתנו מדרדרת למלחמה עם ישראל – לא בגלל עימות ישיר, אלא כדי לרצות את קטאר או את חמאס ותומכיו. זה לא הגיוני".

לדבריה, נקודת השיא הייתה בפסגת דוחה, כשנשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי כינה את ישראל "אויב". זיאדה מדגישה כי "אפילו אמיר קטאר, שעמד על הבמה באותה פסגה, לא השתמש במילה הזאת. זה היה הלם אדיר לשמוע את זה דווקא מקהיר". עם זאת, היא מציינת כי בעקבות התגובות הקשות נראה שמצרים מנסה כעת לסגת לאחור ולהבהיר כי היא רק מגינה על גבולותיה. אך זיאדה מוסיפה אזהרה ברורה: "אל תקחו את זה ברצינות. מה שאנחנו רואים בתקשורת המצרית ובדברי בכירים עדיין מטריד מאוד".

זיאדה מסכמת כי שלום ישראל-מצרים עומד בפני אתגר חמור: "שמענו את א-סיסי מאשים את ישראל ברצח עם ובטיהור אתני, ואת המודיעין המצרי מאיים במלחמה אם פליטים מעזה ינהרו לסיני. כל זה מנוגד לאינטרס המצרי בראש ובראשונה. השלום בין ישראל למצרים נראה היום שברירי יותר מאי פעם".

11:16am
המרכז הירושלמי
דיווחים ערביים: קטאר רואה בתקיפה בגידה אמריקנית

יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, על הדיווחים הסותרים סביב החיסול בדוחא: "חמאס טוען שהצמרת שלו ניצלה, אבל אף אחד מהם לא מופיע בתקשורת. התמונות מהתקיפה מראות שזה כמעט בלתי אפשרי לצאת משם חי – ייתכן שהם פצועים ומסתירים מידע," אמר.

לדבריו, ישראל קיבלה אור ירוק מהנשיא טראמפ אחרי שהתברר כי חמאס מסרב להצעתו האחרונה: "אין עסקה. חמאס מושך זמן, מנסה למסמס ולגרור את ישראל לשולחן המשא ומתן כדי לעכב את כיבוש עזה".

בן מנחם הסביר כי בקטאר רואים בתקיפה "בגידה אמריקנית" לאחר שהשקיעו מיליארדים ביחסים עם וושינגטון, וכעת הם מתכננים ועידת פסגה ערבית-אסלאמית כדי לתקוף את ישראל בזירה הדיפלומטית. "בסופו של דבר זה דווקא טוב לישראל – קטאר לעולם לא הייתה מתווך הוגן, ומצרים תוכל לקבל את התפקיד המרכזי", הוסיף.

על תגובת העולם הערבי אמר: "הגינויים הרשמיים הם מס שפתיים בלבד. כל המשטרים הסוניים – סעודיה, ירדן, מצרים – יודעים שקטאר היא ראש הנחש של האחים המוסלמים. בפנים הם שמחים לראות את הפגיעה בחמאס".

 
12:10pm
המרכז הירושלמי
קטאר מסתירה את מצבם של בכירי חמאס שנפגעו

יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי קטאר מנהלת "קאבר-אפ" לאחר התקיפה בדוחא ומסתירה את מצבם של בכירי חמאס שנפגעו, במקביל לפתיחת קמפיין בינלאומי נרחב נגד ישראל. לדבריו, דוחא מציגה את ישראל כסכנה אזורית במטרה לטרפד את הסכם הנורמליזציה המתגבש עם סעודיה ואת יוזמת טראמפ לנורמליזציה רחבה במזרח התיכון – צעד שישראל חייבת להיאבק בו בעוצמה.

 
12:09pm
המרכז הירושלמי
בכיר לשעבר במוסד: קטאר לא מתכננת להגיב צבאית למתקפה בדוחא

עודד עילם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון ולשעבר ראש חטיבת הפח״ע במוסד, הסביר כי למרות הניסיון של קטאר וחמאס להסתיר את תוצאות התקיפה בדוחא, האמת תיחשף בתוך ימים. לדבריו, המוסד שימש גורם מרכזי במגעים מול דוחא, אך התגובה הקטארית לא תהיה צבאית אלא תקשורתית וכלכלית: "הם יריצו קמפיין ארסי, ישקיעו מיליארדים בקניית השפעה, ובסוף יבלעו את הצפרדע ויחזרו לעסקים כרגיל".

12:09pm
המרכז הירושלמי
מומחה משפטי: ארה״ב רשאית למנוע מאבו מאזן לנאום באו״ם

מומחה משפטי: ארה״ב רשאית למנוע מאבו מאזן לנאום באו״ם | השגריר בדימוס עו"ד אלן בייקר, יועץ משפטי לשעבר במשרד החוץ וחוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסביר כי לארצות הברית כמדינה ריבונית יש זכות למנוע כניסה לטרוריסטים או לגורמים בעייתיים – גם אם מדובר בהזמנה רשמית לעצרת האו״ם. עם זאת, הוא מזכיר כי "הסכם המטה עם האו״ם מחייב את וושינגטון לאפשר לנציגים להגיע, גם אם החוק האמריקני לא היה מאפשר זאת".

בייקר הזכיר תקדימים: "קדאפי הגיע לניו יורק, גם נשיאי איראן נאמו באו״ם. היוצא מן הכלל היה ערפאת – שאז העבירו את העצרת לשווייץ כדי שידבר שם". לדבריו, במקרה של אבו מאזן, אם ארה״ב תתעקש, "החוק האמריקני עשוי לגבור על ההסכמים, והכניסה תיאסר".

11:23am
המרכז הירושלמי
הגיע הזמן להכריע את חמאס, ולהכריע גם את שקרי האו"ם

 

בעקבות הודעת דובר צה"ל בערבית על פינוי שכונת זייתון הבוקר, סא"ל (מיל') עו"ד מוריס הירש, חוקר ב-JCFA, מברך על המהלך ואומר: "חיכינו לזה הרבה זמן – זה מה שצריך כדי להכריע את חמאס. מי שחשב שהחטופים ישתחררו במו"מ טעה. צריך לפעול בכוח, ולהציל כמה שיותר חיים". לדבריו, מדובר במבחן משילות למדינה כולה: "האם זו מדינה שיש לה צבא או צבא שיש לו מדינה?" הוא מצפה שהקבינט יקבל החלטה אמיצה, ושהצבא יעמיד תוכניות ריאליות למימוש הכרעה צבאית בעזה.

לגבי ההכרה במדינה פלסטינית, הירש טוען כי אין לכך משמעות מעשית – זו מניפולציה שמשרתת את הטרור בלבד. הוא תוקף את ההתנהלות מול צרפת: "יש להם קונסוליה בירושלים. אם הם יכירו במדינה פלסטינית, שילכו לרמאללה או לעזה". הירש מציע לממשלה לעבור מהסברה לתקיפה תודעתית יזומה, במיוחד מול שקרי האו"ם. "חיכינו לחשיפת קמפיין ההרעבה במקום להוביל נרטיב אמיתי בעצמנו. כל יום צריך לפרסם את האמת, זה נשק קריטי לא פחות מהלחימה בשטח".

 הראיון המלא

11:32am
המרכז הירושלמי
סיוע לעזה? נשק בידיים של חמאס

"חמאס לא מנסה להאכיל את עמו – הוא מקריב אותו עבור ניצחונות תודעתיים", כותבת ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריה, הקהילה הבינלאומית משחקת לידיים של ארגון טרור שמנצל כל משאית סיוע: "87% מהסיוע שנשלח לעזה נבזז בידי חמאס", היא מציינת, "התוצאה: רעב מבוים, אזרחים מותקפים על ידי חמושים, וכל זאת כשהתקשורת מאשימה דווקא את ישראל".

נירנשטיין מצביעה על האבסורד: "כשהאו״ם יצביע על מדינה פלסטינית, החטופים יישארו בעזה, והסיוע ימשיך להיגנב". מבחינתה, העולם לא רק עיוור למציאות, אלא גם משתף פעולה עם האויב: "המנהיגים שואלים למה חמאס לא רוצה לנהל מו״מ? כי הם לא חייבים. כל ויתור וכל משאית הם צעד נוסף להרס ישראל". זו, לדבריה, לא מדיניות סיוע, זו התאבדות מוסרית של המערב.

3:46pm
המרכז הירושלמי
המלחמה בעזה נמרחת – ובסוף חמאס יכריז על ניצחון

"כל יום שחולף ולא כבשנו את הרצועה – פועל לרעתנו", מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, ישראל מתנהלת מול חמאס בצורה שגויה הן צבאית והן מדינית כבר שנתיים: "אנחנו מספרים לעצמנו סיפורים, כמו עם חיזבאללה. אלה ארגונים ג’יהאדיסטים – הם לעולם לא יתפרקו מנשק". לדעתו, אסון נוסף הוא זה שיטלטל את ההנהגה לפעולה, בדיוק כפי שהיה בפיגוע במלון פארק לפני מבצע חומת מגן.

בן מנחם מצביע גם על תסכול אמריקאי גובר: "הממשל ידידותי מאוד לישראל, אבל קטאר מוליכה אותו שולל, מבטיחה עסקאות תוך שבועיים שאין להן בסיס". מול חזון ההכרעה, הוא שולל לחלוטין צעדי ביניים כמו כתר או מצור: "זה יהיה בומרנג וייגמר בכך שהם יכריזו על ניצחון, כשאנחנו ניגרר למלחמת חורף קשה יותר". המסקנה שלו חדה: "חייבים לצאת למבצע, למחוק את חמאס ולשים סוף לאשליות. זה או אנחנו או הם".

 
3:46pm
המרכז הירושלמי
חשיפה לצפון: האם חזבאללה נערך מחדש?

למרות הרטוריקה המרגיעה, כי המצב הביטחוני הוא מהטובים בעשורים האחרונים, בפועל כבר בנובמבר 2024 חזבאללה הפר את הסכם הפסקת האש. "אני חושב שזו הרגעה, אם אתה קורא לעומק את דבריו של אלוף פיקוד הצפון", מסביר, אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, בראיון לחדשות 13.

החוקר מדגיש כי "הגבול בין סוריה ללבנון הוא פרוץ – יש 136 מעברים בלתי חוקיים, שחלקם נשלטים בשלט רחוק בידי כוחות עוינים". באמצעות אותם מעברים זורמות סחורות אסורות, ודרכם מצליחה איראן להעביר אמצעי לחימה לחזבאללה. כך הארגון מתחזק ומתחמש מחדש, למרות המאמצים לבלום אותו.

חזבאללה מסרב להתפרק מנשקו, וממשלת לבנון מתקשה או אינה מעוניינת לפעול נגדו. ההתעצמות הזו, בצד הגבול הצפוני של ישראל, מחייבת בחינה מחודשת של האיום ושל ההיערכות מולו. לדבריו, "השליח האמריקאי עצמו הודיע שנכשל בכפיית פירוק חזבאללה מנשקו".

12:15pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (מיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון: "מי שחשב שסיימנו עם חיזבאללה, פשוט טעה וזה יתפוצץ לו בפרצוף. את המידע סיפק השליח האמריקאי שאמר שנכשל במאמציו לגרום לארגון להתפרק מנשקו".

לדבריו, "איראן מנצלת את הגבול הפרוץ בין סוריה ללבנון כדי להעביר נשק וכספים והוא משלים את ההיערכות שלו לקראת עימות מול ישראל". נריה מסביר כי כעת, ישראל עוקבת ב-7 עיניים ומחסלת פעילים בדרום לבנון. "אני נזכר במשפט שרבין היה אומר תמיד שהעולם ישפוט אותנו לפי המעשים ולא על פי הדיבורים. מה שחסר זה מעשה, לקחת אחריות, לקחת יוזמה ולהחליט על התארגנות מחדש", הוא מסכם.

2:30pm

Close