מקורות פוליטיים בכירים רואים בהתערבות הצבאית האמריקאית בוונצואלה אירוע יוצא דופן ובעל השלכות רבות בזירה הבינלאומית, אירוע החוצה בהרבה את ההקשר האזורי של אמריקה הלטינית. לפי הערכתם, המבצע נושא השלכות עולמיות רחבות היקף המשפיעות ישירות ועקיפין על "ציר ההתנגדות" בראשות איראן, כולל חזבאללה וחמאס, ובמידה משנית גם על ישראל.
העולם הערבי הגיב בהלם ראשוני, אך ברובו נמנע מביקורת ציבורית חריפה. אנליסטים בכלי תקשורת הערביים מציעים שממשלות רבות מהססות לעימות ישיר עם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ וחוששות שפעולות דומות יינקטו נגד משטרים ערביים הנתפסים בוושינגטון כבעייתיים. חלק מהפרשנים אף מפרשים את המהלך האמריקאי כתקדים חשוב שמקדם יציבות אזורית על ידי צמצום שחקנים רדיקליים.
ראוי לציין שגם מדינות ערב עם קשרים מסורתיים חזקים לוונצואלה, כמו אלג'יריה, נמנעו מגנות את הפעולה האמריקאית. טורקיה, לעומת זאת, פרסמה גינוי רשמי של המבצע. בינתיים, המרחב הציבורי הערבי, ובמיוחד הרשתות החברתיות, הפך לזירה העיקרית של ההתנגדות, כאשר רוב מוחלט של השיח המקוון גינה את ההתערבות.
בכירים במערכת הביטחון הישראלית מעריכים כי התגובה הזהירה של ממשלות ערב החלישה את יכולתה של איראן לגייס תמיכה אזורית ובינלאומית רחבה לציר שלה. לפי גורמים אלה, ונצואלה שימשה במשך שנים כמרכז לוגיסטי, פיננסי ואידיאולוגי קריטי עבור איראן וחיזבאללה מעבר למזרח התיכון. חיזבאללה, במיוחד, עשה שימוש נרחב בוונצואלה באמצעות רשתות כלכליות בלתי פורמליות, תשתיות סחר, ערוצי הלבנת הון, אחיזות מבצעיות ונתיבי מעבר ליעדים ברחבי העולם.
המבצע האמריקאי בוונצואלה—שהחל עם מעצרו של הנשיא ניקולאס מדורו, פוגע ישירות ביכולת איראן וחיזבאללה לנצל את המדינה למטרות אלו ומגביל משמעותית את חופש התמרון העולמי שלהם.
גורמי ביטחון סבורים שהמבצע שולח לאיראן מסר ברור בשני מישורים. הראשון הוא אסטרטגי: ארצות הברית מוכנה להשתמש בכוח צבאי גם בזירות גאוגרפיות רחוקות כדי לפגוע במדינות שהיא רואה כבסיסים לציר האנטי-מערבי. זה מהווה מסר חד לגבי הסובלנות המוגבלת של וושינגטון לטרור ולחתרנות בחסות איראן ברחבי העולם. המסר השני הוא פסיכולוגי. המבצע משמש כאות ישיר למפגינים בתוך איראן, ומראה שארצות הברית אינה רק מעניקה תמיכה רטורית אלא מוכנה לפעול בנחישות נגד משטרים עוינים ומדכאים. מסר כזה עשוי לחזק את הביטחון והלגיטימיות הנתפסת של תנועות המחאה בתוך איראן.
מקור ביטחוני בכיר ציין כי מבצע הנשיא טראמפ בוונצואלה העביר מסר הרתעה לאיראן, לא פחות משמעותי מהתקפה ישירה על מתקני הגרעין שלה, שכן הוא מדבר ישירות על סיכויי ההישרדות של משטר האייתולה. הוא העריך בנוסף כי שליטה אמריקאית פוטנציאלית על מאגרי הנפט העצומים של ונצואלה מפחיתה את יכולתה של איראן לאיים על סגירת מצר הורמוז כמנוף נגד אספקת האנרגיה העולמית.
למהלך האמריקאי יש גם השלכות על חמאס. למרות שחמאס אינו תלוי בוונצואלה באותה מידה כמו חיזבאללה, הוא נשאר מרכיב אינטגרלי בציר בראשות איראן. כל ירידה ביכולתה של איראן לפעול בזירות מרוחקות, להלבין כספים או לתחזק רשתות תמיכה גלובליות משפיעה בהכרח גם על חמאס, במיוחד בתחומי המימון, המסרים האסטרטגיים והלגיטימיות הבינלאומית.
ההתערבות האמריקאית בוונצואלה גם מועילה בעקיפין לישראל, בעלת ברית קרובה לארצות הברית. ישראל מרוויחה מחיזוק המחנה שאליו היא מזוהה. ההרתעה האמריקאית בזירה העולמית התחזקה, והמסר של הנחישות האמריקאית מהדהד ברחבי המזרח התיכון. ההרתעה המחודשת הזו תומכת בעקיפין בישראל בעימות עם איראן ועם שליחיה. במובן זה, ישראל מרוויחה תועלת אסטרטגית מהמבצע מבלי לשאת בעלויות דיפלומטיות או ביטחוניות ישירות.
לסיכום, המבצע האמריקאי בוונצואלה מחזק את עמדת המערב בעימות הרחב יותר עם הציר האיראני, גם אם הוא לא משנה מיד את האיזון הצבאי במזרח התיכון.
