התראות

קרב קרני חיטין של ניו יורק: בחירתו של ממדאני בדרך לנפילת המערב?

בחירתו של ממדאני בניו יורק כמוהו כקרב קרני חיטין של צאלח א-דין. בשנת 1187, הצליח המצביא המוסלמי, בתחבולות, להביס את הצבא הצלבני ולהפוך לנקודת מפנה אמיתית בדרך לכיבושה של ארץ ישראל בידי המוסלמים
שיתוף
שחזור של קרב חיטין בישראל (זאב שטיין/ויקימדיה/CC BY 2.5)
שחזור של קרב חיטין בישראל (זאב שטיין/ויקימדיה/CC BY 2.5)

תוכן העניינים

תקציר

בחירתו של זוהרן ממדאני לראשות עיריית ניו יורק מסמלת חדירה עמוקה של כוחות זרים ואידיאולוגיות קיצוניות למרכז התרבות והפוליטיקה המערבית, תהליך שנועד לפרק את הדמוקרטיה מבפנים באמצעות השפעה תודעתית ותרבותית ולא בכוח הזרוע. גורמים כמו איראן, קטאר ורוסיה פועלים בשיתוף תנועות שמאל רדיקליות וזרם ה-Woke כדי לשחוק את זהות המערב, וישראל נפגעת מכך ישירות דרך אובדן התמיכה בארה"ב. השלכות קיומיות וקורא לישראל ולעולם החופשי להקים ברית עולמית של קהילות יהודיות ונוצריות שיפעלו יחד במאבק תודעתי להגן על ערכי המערב ולבלום את התפוררותו מבפנים.

בחירתו של זוהרן ממדאני לראשות עיריית ניו יורק איננה עוד סיפור פוליטי מקומי, אלא קריאת השכמה לתרבות המערב. זה לא ניצחון של צעירים, לא מהפך סוציאליסטי ולא ניצחון הליברליות ושוויון ההזדמנויות, זה הניצחון הראשון והדרמטי ביותר בעידן ההשפעה ותרבות הפייק.

השפעה ופייק אינטנסיבי, לא נולדו בבחירות הללו, אבל שזה קורה נגד ה-DNA, הבסיסי של קהל המצביעים (אחוז גבוה של יהודים וקהל דמוקרטי מתון הצביע למדאני), זו כבר פריצה של סכר שאם לא ייעצר ישטוף איתו ערים ומדינות רבות בארצות הברית ובמערב כולו.

אז למה בכלל ניו יורק מעניינת אותנו כאן בישראל ומה בין ניו יורק לחיטין שליד טבריה? ובכן, הסכר של ניו יורק בפרט וארה"ב בכלל חשוב למדינת ישראל יותר מכל. התמיכה של ארה"ב במדינת ישראל, חשובה מבחינה קיומית ואסטרטגית, לא פחות מפצצה גרעינית.

הבחירה של ממדאני היא לא תוצאה של גל ליברלי, אלא תוצר ישיר של חדירה מתמשכת, מתוכננת וממומנת היטב של כוחות חיצוניים, שונאי המערב, אל לב ליבה של הציוויליזציה המערבית. כמו בקרב חיטין, הם עושים זאת בחכמה ובתחבולה. הם הבינו שבכח הזרוע יהיה קשה להביס את המערב, אז הם מתגנבים ומנצחים בעזרת ההשפעה השקטה.

כבר שנים שפועלות בזירה הזאת זרועות השפעה של מדינות זרות, מקטר דרך איראן ועד רוסיה,  שמאוחדות במטרה אחת: לערער את יסודות הדמוקרטיה המערבית באמצעות חדירה תרבותית, תודעתית ופוליטית. האסלאם הרדיקלי ובני בריתם שונאי המערב הבינו שהדרך לכבוש את מדינות המערב לא תעשה בכוח הזרוע ובשדה הקרב, אלא בשדה האזרחי, התרבותי והפוליטי.

הם למדו לחדור לתוכן, להפוך את הדמוקרטיה לכלי, ולהציע אלטרנטיבה במקום שבו תרבות המערב איבדה את זהותה. לצורך מימוש החזון, חברו כוחות אלו לבני ברית פנימיים בדמות התנועה הפרוגרסיבית וה-WOKE, אידיאולוגיית שמאל קיצוני, שמבקשת לנתק את המערב מהשורשים מהם צמח, להכפיש את מורשתו ולצקת לתוכו תודעה של אשמה וביטול עצמי עד כדי פירוקו מבפנים.

לאט, בשקט, המערב מאבד את היכולת להגן על עצמו מבית. מי שמבין את הזירה יודע לזהות את האצבעות מאחורי הקלעים, את אותם מנגנונים שפועלים יום יום ושעה שעה, במימון ובתיאום, כדי לשחוק את הלכידות הפנימית של המערב ולנגן על ערכים מערביים ליברליים, ברחוב, באקדמיה, בתקשורת ובפוליטיקה. מנגינה זו תוביל בסופו של תהליך להתפרקותו מבפנים, לעלייתה של תקופה חשוכה עם ערכים חשוכים וקיצוניים.

ממדאני, כמו הזרם אותו הוא מייצג, הוא אמן של מילים, יודע לדבר בשפתם ולליבם של כל הקהלים שהוא מבקש לכבוש: יהודים, להט"בים, שוטי ה-Woke  וגם המתפללים במסגדים. לכל קבוצה יותאם המסר, והכול כשר בדרך אל מטרה אחת- תפיסת השלטון ונירמול של ערכים קיצוניים וטרור.

שלא יהיו טעויות. ממדאני, הוא הרבה פחות חכם מצאלח א-דין ורחוק ממנו מרחק שנות אור. אך ההשואה כאן, היא בעיקר לחשיבות קרב חיטין ובתפיסת השפעה של הקרב הזה על המערכה כולה. בניגוד לקרב חיטין, בארה"ב הקרב עדיין לא הוכרע. עדיין אפשר לעצור את הסחף, אבל זה יקרה רק אם תתקיים הבנה ברורה אחת: אנחנו נמצאים במלחמת ציוויליזציות. בעוד צד אחד כבר עמוק בתוך השוחות, השני- עדיין מנמנם ובטוח שגם הגל הזה יעבור.

ישראל, במובנים רבים, הפכה לסמל המובהק ביותר של התהליך. היא אחת מסיפורי ההשפעה הכי קלים לדחיפה, שהגוש האיסלמי הקיצוני רוכב עליו. פה סיפור של הרעבה, שם סיפור של רצח עם הזוי ועם הרבה אנטישמיות מובנת, הסיפור הזה הופך להיות קטליזטור של התהליך.

אבל ההפסד כאן הוא כפול ומכופל. בסיפור הזה בו ישראל היא חלק מסיפור ההשפעה, היא מאבדת תמיכה בקרב הקהל האמריקאי. בעוד שאת השמאל האמריקאי איבדנו מזמן, אנחנו מאבדים בצורה איטית אך קריטית את הימין האמריקאי. וכשהתהליך יבשיל, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו עם המון ממדאנים בממשל האמריקאי ואלו בהינף יד יכולים ליצר אמברגו נשק, כסף, השקעות והיד עוד נטויה. נזק שעלול להיות קריטי למדינת ישראל, הרבה מעבר לגרעין האיראני.

ולכן, זהו לא עוד מאבק פוליטי, זה תחילתו של קרב אמיתי בין תרבויות. קרב אמיתי על עתידה של הציווליזציה המערבית ושל מדינת ישראל יחד. קרב קיומי שכזה, על העולם כפי שהכרנו עד כה.

אם מדינת ישראל חפצת חיים ואם העולם המערבי, רוצה למנוע את נפילתה של התרבות שעל יסודותיה נבנה העולם החופשי, אין די בלהילחם בסימפטומים שבתחתית החבל, יש לטפס לראש החבל ולקחת את המושכות. לא עוד הסברה, אלא השפעה מקיפה.

מדינת ישראל לא יכולה לקרב הזה לבד. נדרשת התארגנות רחבה, חובקת עולם של  קהילות בעלות ערכים זהים וכמיהה לחופש. קהילות יהודיות ונוצריות שישתפו פעולה על מנת להרחיק את החושך ושיעסקו לא רק במניעה והתבצרות, אלא בתודעה בהשפעה, בכל אותם כלים שאפשרו לשונאי המערב לחדור לתוכו.

אם לא תוקם הברית הזאת, נמשיך להיאבק כל אחד לבד  וכל אחד ייפול בתורו. מה שקורה היום בניו יורק הוא לא סיפור אמריקאי. זו תחנה נוספת בתהליך חוצה יבשות שמטרתו אחת- החלשת העולם החופשי מבפנים וסכנה קיומית ממשית למדינת ישראל ומי שלא מבין את זה עכשיו, יתעורר מאוחר מדי.

המאמר פורסם לראשונה במעריב

שאלות נפוצות
מה הטענה המרכזית של המאמר?

הבחירה של זוהרן ממדאני לראשות ניו יורק אינה אירוע מקומי בלבד אלא סימן קריטי לפריצת דרך של "השפעה" ו"פייק" בתרבות המערב; לפי המחבר, זו דוגמה לחדירה מתוכננת וממומנת של כוחות זרים ובעלי ברית פנימיים שמערערים את יסודות הדמוקרטיה המערבית.

למה ניו יורק חשובה לישראל לפי הכותב?

ניו יורק מייצגת סכר סימבולי וממשי בתמיכה האמריקאית לישראל; החלשתה של התמיכה בארה"ב (בעקבות תהליכי השפעה ותודעה) עלולה להשפיע קיצונית על התמיכה האסטרטגית והפוליטית בישראל — עד כדי השלכות על נשק, תקציבים ועמדות מדיניות.

מי, לפי המאמר, עומדים מאחורי התופעה ואיך הם פועלים?

הכותב מזהה שחקנים זרים (מאיראן דרך רוסיה) ובעלי ברית פנימיים (תנועות פרוגרסיביות ו־Woke) שעובדים בשיתוף־פעולה, לא בכח גס אלא ב"חדירה תרבותית" דרך תקשורת, אקדמיה, פוליטיקה ותוכן, במימון ותיאום, כדי לשנות זהות וערכים מערביים מבפנים.

מה ההשלכות האפשריות אם לא יפעלו נגד המגמה?

שחיקה הדרגתית של הלכידות המערבית, עליית ערכים קיצוניים ופגיעה בתמיכה היסודית בישראל (גם בקרב ימין אמריקאי), עם סיכונים פרקטיים כמו הגבלות על נשק, כספים והשקעות שיכולים להיחשב לקריטיים לביטחון הישראלי.

אילו צעדים המאמר קורא לנקוט?

דרישה להשפעה מקיפה - לא רק הסברה נגד סימפטומים, אלא בנייה של ברית גלובלית של קהילות בעלות ערכים דומים (יהודיות ונוצריות ועוד) שעוסקות בהשפעה פעילה: ארגון משותף, קמפיינים תוכניים, תקשורתיים וחינוכיים, ומאבק אסטרטגי בתודעה ובכלים שאפשרו את החדירה.

שיתוף

תמכו בנו

הירשמו ל-Daily Alert

ה-Daily Alert הידוע – תקציר חדשות ישראל, מופק על ידי המרכז הירושלמי מאז 2002, ומציע קישורים לכתבות נבחרות בנושא ישראל מתוך מקורות תקשורת מובילים באנגלית ובעברית.

עוד בנושא

הישאר מעודכן, תמיד

קבל את החדשות, התובנות והעדכונים העדכניים ביותר ישירות לתיבת הדואר הנכנס שלך — תהיה הראשון לדעת!

 

הירשם ל-Jerusalem Issue Briefs

תמצית חדשות ישראל יוצאת לאור בכל יום ראשון, שלישי וחמישי.

התראות

המרכז הירושלמי
חמאס מנסה לחזור לשלטון – וישראל חייבת לגבש מפת דרכים חדשה לעזה

עודד עילם, לשעבר ראש חטיבת הפח"ע במוסד וכיום חוקר ב-JCFA, מזהיר כי חמאס מנצל את הפסקת האש כדי להשיב לעצמו שליטה בעזה, ולחזור להיות "שחקן מרכזי ביום שאחרי". לדבריו, "חמאס מינה שלושה מושלים חדשים בעזה, מגייס לוחמים ומחזיר את כוחותיו לרחובות. הם בונים מחדש את מנגנוני השליטה והאכיפה שלהם תוך כדי ההפוגה".

עילם מתאר מציאות שבה ישראל חייבת להוביל מהלך אסטרטגי חדש מול וושינגטון כדי למנוע את קריסת היציבות: "אנחנו צריכים לשבת במיוחד עם האמריקנים וליצור תוכנית קוהרנטית וחזקה ומפת דרכים למה שיקרה עם עזה בהקדם האפשרי". לדבריו, האשליה שחמאס יסכים להתפרק מנשקו ללא מסגרת ביטחונית ברורה היא מסוכנת: "זהו ארגון טרור עם מבנה צבאי ופוליטי שמנסה לשמר את עצמו מאחורי מסכה אזרחית. חמאס לא יוותר על נשקו אלא אם יקבל מדינה – וזה בדיוק הקו האדום של ישראל".

עילם מזהיר כי בהיעדר מדיניות עקבית וברורה, עזה עלולה להידרדר שוב למלחמה ממושכת: "אם לא תהיה הכרעה ברורה או מפת דרכים, חמאס יחזור לשלוט, והסטטוס קוו פשוט ימשיך להתפוצץ מחדש כל כמה חודשים".

2:02pm
המרכז הירושלמי
ד״ר דן דייקר: "ביקורי הבכירים בישראל זו לא תמיכה אמריקאית, זו שליטה"

ד"ר דן דייקר, נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי מה שהתחיל כתמיכה אמריקאית הופך כעת להשתלטות ושליטה אמריקאית באדמה של מדינת ישראל. "אנחנו רואים היום מפקדה אזרחית-צבאית אמריקאית בדרום ישראל, שמנהלת את השטח הלכה למעשה. זו הפעם הראשונה מאז הקמת המדינה שבה הדוקטרינה הבסיסית – שישראל תגן על עצמה בכוחות עצמה – נמצאת בסכנה".

לדבריו, הלחץ של וושינגטון מתואם עם השותפים הערבים במטרה להניע את תוכנית 20 הנקודות של טראמפ, שמטרתה האמיתית, לדבריו, היא "לכפות על ישראל תהליך שיוביל בסופו להקמת מדינה פלסטינית, החל מעזה".

"אנחנו לא מדינת חסות של ארצות הברית ולא המדינה ה-51," הבהיר. "צריך לדעת לחבק את בעלת הברית שלנו, אבל לא לאפשר לה להחזיק אותנו. רק צה״ל יכול לפרק את חמאס – לא שום כוח בינלאומי, ערבי או אמריקאי".

2:01pm
המרכז הירושלמי
מצרים נגד ישראל – כדי לרצות את קטאר וחמאס?

דליה זיאדה, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהירה מהטון האגרסיבי של קהיר כלפי ישראל. לדבריה, "ההצהרות הריקות והברברנות שיוצאות ממצרים בשבועות האחרונים מטרידות לא רק את הישראלים אלא גם מצרים כמוני, שלא רוצים לראות את מדינתנו מדרדרת למלחמה עם ישראל – לא בגלל עימות ישיר, אלא כדי לרצות את קטאר או את חמאס ותומכיו. זה לא הגיוני".

לדבריה, נקודת השיא הייתה בפסגת דוחה, כשנשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי כינה את ישראל "אויב". זיאדה מדגישה כי "אפילו אמיר קטאר, שעמד על הבמה באותה פסגה, לא השתמש במילה הזאת. זה היה הלם אדיר לשמוע את זה דווקא מקהיר". עם זאת, היא מציינת כי בעקבות התגובות הקשות נראה שמצרים מנסה כעת לסגת לאחור ולהבהיר כי היא רק מגינה על גבולותיה. אך זיאדה מוסיפה אזהרה ברורה: "אל תקחו את זה ברצינות. מה שאנחנו רואים בתקשורת המצרית ובדברי בכירים עדיין מטריד מאוד".

זיאדה מסכמת כי שלום ישראל-מצרים עומד בפני אתגר חמור: "שמענו את א-סיסי מאשים את ישראל ברצח עם ובטיהור אתני, ואת המודיעין המצרי מאיים במלחמה אם פליטים מעזה ינהרו לסיני. כל זה מנוגד לאינטרס המצרי בראש ובראשונה. השלום בין ישראל למצרים נראה היום שברירי יותר מאי פעם".

11:16am
המרכז הירושלמי
דיווחים ערביים: קטאר רואה בתקיפה בגידה אמריקנית

יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, על הדיווחים הסותרים סביב החיסול בדוחא: "חמאס טוען שהצמרת שלו ניצלה, אבל אף אחד מהם לא מופיע בתקשורת. התמונות מהתקיפה מראות שזה כמעט בלתי אפשרי לצאת משם חי – ייתכן שהם פצועים ומסתירים מידע," אמר.

לדבריו, ישראל קיבלה אור ירוק מהנשיא טראמפ אחרי שהתברר כי חמאס מסרב להצעתו האחרונה: "אין עסקה. חמאס מושך זמן, מנסה למסמס ולגרור את ישראל לשולחן המשא ומתן כדי לעכב את כיבוש עזה".

בן מנחם הסביר כי בקטאר רואים בתקיפה "בגידה אמריקנית" לאחר שהשקיעו מיליארדים ביחסים עם וושינגטון, וכעת הם מתכננים ועידת פסגה ערבית-אסלאמית כדי לתקוף את ישראל בזירה הדיפלומטית. "בסופו של דבר זה דווקא טוב לישראל – קטאר לעולם לא הייתה מתווך הוגן, ומצרים תוכל לקבל את התפקיד המרכזי", הוסיף.

על תגובת העולם הערבי אמר: "הגינויים הרשמיים הם מס שפתיים בלבד. כל המשטרים הסוניים – סעודיה, ירדן, מצרים – יודעים שקטאר היא ראש הנחש של האחים המוסלמים. בפנים הם שמחים לראות את הפגיעה בחמאס".

 
12:10pm
המרכז הירושלמי
קטאר מסתירה את מצבם של בכירי חמאס שנפגעו

יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי קטאר מנהלת "קאבר-אפ" לאחר התקיפה בדוחא ומסתירה את מצבם של בכירי חמאס שנפגעו, במקביל לפתיחת קמפיין בינלאומי נרחב נגד ישראל. לדבריו, דוחא מציגה את ישראל כסכנה אזורית במטרה לטרפד את הסכם הנורמליזציה המתגבש עם סעודיה ואת יוזמת טראמפ לנורמליזציה רחבה במזרח התיכון – צעד שישראל חייבת להיאבק בו בעוצמה.

 
12:09pm
המרכז הירושלמי
בכיר לשעבר במוסד: קטאר לא מתכננת להגיב צבאית למתקפה בדוחא

עודד עילם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון ולשעבר ראש חטיבת הפח״ע במוסד, הסביר כי למרות הניסיון של קטאר וחמאס להסתיר את תוצאות התקיפה בדוחא, האמת תיחשף בתוך ימים. לדבריו, המוסד שימש גורם מרכזי במגעים מול דוחא, אך התגובה הקטארית לא תהיה צבאית אלא תקשורתית וכלכלית: "הם יריצו קמפיין ארסי, ישקיעו מיליארדים בקניית השפעה, ובסוף יבלעו את הצפרדע ויחזרו לעסקים כרגיל".

12:09pm
המרכז הירושלמי
מומחה משפטי: ארה״ב רשאית למנוע מאבו מאזן לנאום באו״ם

מומחה משפטי: ארה״ב רשאית למנוע מאבו מאזן לנאום באו״ם | השגריר בדימוס עו"ד אלן בייקר, יועץ משפטי לשעבר במשרד החוץ וחוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסביר כי לארצות הברית כמדינה ריבונית יש זכות למנוע כניסה לטרוריסטים או לגורמים בעייתיים – גם אם מדובר בהזמנה רשמית לעצרת האו״ם. עם זאת, הוא מזכיר כי "הסכם המטה עם האו״ם מחייב את וושינגטון לאפשר לנציגים להגיע, גם אם החוק האמריקני לא היה מאפשר זאת".

בייקר הזכיר תקדימים: "קדאפי הגיע לניו יורק, גם נשיאי איראן נאמו באו״ם. היוצא מן הכלל היה ערפאת – שאז העבירו את העצרת לשווייץ כדי שידבר שם". לדבריו, במקרה של אבו מאזן, אם ארה״ב תתעקש, "החוק האמריקני עשוי לגבור על ההסכמים, והכניסה תיאסר".

11:23am
המרכז הירושלמי
הגיע הזמן להכריע את חמאס, ולהכריע גם את שקרי האו"ם

 

בעקבות הודעת דובר צה"ל בערבית על פינוי שכונת זייתון הבוקר, סא"ל (מיל') עו"ד מוריס הירש, חוקר ב-JCFA, מברך על המהלך ואומר: "חיכינו לזה הרבה זמן – זה מה שצריך כדי להכריע את חמאס. מי שחשב שהחטופים ישתחררו במו"מ טעה. צריך לפעול בכוח, ולהציל כמה שיותר חיים". לדבריו, מדובר במבחן משילות למדינה כולה: "האם זו מדינה שיש לה צבא או צבא שיש לו מדינה?" הוא מצפה שהקבינט יקבל החלטה אמיצה, ושהצבא יעמיד תוכניות ריאליות למימוש הכרעה צבאית בעזה.

לגבי ההכרה במדינה פלסטינית, הירש טוען כי אין לכך משמעות מעשית – זו מניפולציה שמשרתת את הטרור בלבד. הוא תוקף את ההתנהלות מול צרפת: "יש להם קונסוליה בירושלים. אם הם יכירו במדינה פלסטינית, שילכו לרמאללה או לעזה". הירש מציע לממשלה לעבור מהסברה לתקיפה תודעתית יזומה, במיוחד מול שקרי האו"ם. "חיכינו לחשיפת קמפיין ההרעבה במקום להוביל נרטיב אמיתי בעצמנו. כל יום צריך לפרסם את האמת, זה נשק קריטי לא פחות מהלחימה בשטח".

 הראיון המלא

11:32am
המרכז הירושלמי
סיוע לעזה? נשק בידיים של חמאס

"חמאס לא מנסה להאכיל את עמו – הוא מקריב אותו עבור ניצחונות תודעתיים", כותבת ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריה, הקהילה הבינלאומית משחקת לידיים של ארגון טרור שמנצל כל משאית סיוע: "87% מהסיוע שנשלח לעזה נבזז בידי חמאס", היא מציינת, "התוצאה: רעב מבוים, אזרחים מותקפים על ידי חמושים, וכל זאת כשהתקשורת מאשימה דווקא את ישראל".

נירנשטיין מצביעה על האבסורד: "כשהאו״ם יצביע על מדינה פלסטינית, החטופים יישארו בעזה, והסיוע ימשיך להיגנב". מבחינתה, העולם לא רק עיוור למציאות, אלא גם משתף פעולה עם האויב: "המנהיגים שואלים למה חמאס לא רוצה לנהל מו״מ? כי הם לא חייבים. כל ויתור וכל משאית הם צעד נוסף להרס ישראל". זו, לדבריה, לא מדיניות סיוע, זו התאבדות מוסרית של המערב.

3:46pm
המרכז הירושלמי
המלחמה בעזה נמרחת – ובסוף חמאס יכריז על ניצחון

"כל יום שחולף ולא כבשנו את הרצועה – פועל לרעתנו", מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, ישראל מתנהלת מול חמאס בצורה שגויה הן צבאית והן מדינית כבר שנתיים: "אנחנו מספרים לעצמנו סיפורים, כמו עם חיזבאללה. אלה ארגונים ג’יהאדיסטים – הם לעולם לא יתפרקו מנשק". לדעתו, אסון נוסף הוא זה שיטלטל את ההנהגה לפעולה, בדיוק כפי שהיה בפיגוע במלון פארק לפני מבצע חומת מגן.

בן מנחם מצביע גם על תסכול אמריקאי גובר: "הממשל ידידותי מאוד לישראל, אבל קטאר מוליכה אותו שולל, מבטיחה עסקאות תוך שבועיים שאין להן בסיס". מול חזון ההכרעה, הוא שולל לחלוטין צעדי ביניים כמו כתר או מצור: "זה יהיה בומרנג וייגמר בכך שהם יכריזו על ניצחון, כשאנחנו ניגרר למלחמת חורף קשה יותר". המסקנה שלו חדה: "חייבים לצאת למבצע, למחוק את חמאס ולשים סוף לאשליות. זה או אנחנו או הם".

 
3:46pm
המרכז הירושלמי
חשיפה לצפון: האם חזבאללה נערך מחדש?

למרות הרטוריקה המרגיעה, כי המצב הביטחוני הוא מהטובים בעשורים האחרונים, בפועל כבר בנובמבר 2024 חזבאללה הפר את הסכם הפסקת האש. "אני חושב שזו הרגעה, אם אתה קורא לעומק את דבריו של אלוף פיקוד הצפון", מסביר, אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, בראיון לחדשות 13.

החוקר מדגיש כי "הגבול בין סוריה ללבנון הוא פרוץ – יש 136 מעברים בלתי חוקיים, שחלקם נשלטים בשלט רחוק בידי כוחות עוינים". באמצעות אותם מעברים זורמות סחורות אסורות, ודרכם מצליחה איראן להעביר אמצעי לחימה לחזבאללה. כך הארגון מתחזק ומתחמש מחדש, למרות המאמצים לבלום אותו.

חזבאללה מסרב להתפרק מנשקו, וממשלת לבנון מתקשה או אינה מעוניינת לפעול נגדו. ההתעצמות הזו, בצד הגבול הצפוני של ישראל, מחייבת בחינה מחודשת של האיום ושל ההיערכות מולו. לדבריו, "השליח האמריקאי עצמו הודיע שנכשל בכפיית פירוק חזבאללה מנשקו".

12:15pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (מיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון: "מי שחשב שסיימנו עם חיזבאללה, פשוט טעה וזה יתפוצץ לו בפרצוף. את המידע סיפק השליח האמריקאי שאמר שנכשל במאמציו לגרום לארגון להתפרק מנשקו".

לדבריו, "איראן מנצלת את הגבול הפרוץ בין סוריה ללבנון כדי להעביר נשק וכספים והוא משלים את ההיערכות שלו לקראת עימות מול ישראל". נריה מסביר כי כעת, ישראל עוקבת ב-7 עיניים ומחסלת פעילים בדרום לבנון. "אני נזכר במשפט שרבין היה אומר תמיד שהעולם ישפוט אותנו לפי המעשים ולא על פי הדיבורים. מה שחסר זה מעשה, לקחת אחריות, לקחת יוזמה ולהחליט על התארגנות מחדש", הוא מסכם.

2:30pm

Close