בכירים בישראל חוששים כי הזדמנות היסטורית להחלפת משטר האייתוללות באיראן עלולה להתפספס, אם הנשיא דונלד טראמפ לא ינצל את המשבר הנוכחי ויימנע מתקיפה נגד איראן.
רזא פהלווי נתפס כדמות סמלית לאלטרנטיבה שלטונית. ישראל וארצות הברית מעדיפות תהליך מעבר הדרגתי של השלטון, תוך שמירה על תעשיית הנפט, במטרה למנוע כאוס, זליגת אמצעי לחימה והתחזקות מוקדי כוח אזוריים במקרה של קריסת המשטר האיראני.
בכירים במערכת הביטחון בירושלים טוענים כי קיימת הזדמנות חסרת תקדים להחלפת משטר האייתוללות באיראן, וקוראים לנשיא טראמפ לפעול בנחישות כדי לממש אותה.
לדבריהם, ישראל החמיצה הזדמנות נדירה לחיסול הנהגת איראן, ובראשה עלי ח'אמנאי ובנו מוג'תבא, המיועד לרשת אותו, במהלך מלחמת 12 הימים ביוני 2025. לישראל היו היכולות המודיעיניות והמבצעיות לכך, ולכן אסור להחמיץ שוב הזדמנות היסטורית מסוג זה.
מבצע "האריה העולה" היה הצלחה טקטית משמעותית, אך אם הנהגת איראן לא תוחלף במסגרת המשבר הנוכחי, האיום האסטרטגי הקיומי על ישראל ימשיך לרחף. איראן נחושה לחדש את פרויקט הגרעין שלה ולהגביר את ייצור הטילים הבליסטיים במטרה להשמיד את ישראל.
המשמעות של אי החלפת ההנהגה באיראן היא שישראל תיאלץ להיגרר לסבבים חוזרים של עימותים עם איראן מדי כמה חודשים, כדי לעכב את שיקום פרויקט הגרעין ולמנוע ייצור נוסף של טילים בליסטיים.
גורם מדיני בכיר מעריך כי ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה תרחיש כזה. לפיכך, אם הנשיא טראמפ לא יפעל להחלפת ההנהגה האיראנית, ישראל תיאלץ לפעול בעצמה לחיסול עלי ח'אמנאי, אותו היא רואה כ"ראש הנחש" של הציר השיעי.
אבראהים ג'בארי, יועץ למפקד משמרות המהפכה, אמר ב-24 בינואר 2026 בתגובה לאיומיו של טראמפ נגד ח'אמנאי כי "אין זה מפתיע שהתנהגות כזו מגיעה מפושע כמו טראמפ". עם זאת, הדגיש כי איראן "אינה מודאגת ואינה שרויה בפאניקה, שכן העם האיראני עומד באהבה ובאמונה מאחורי מנהיג המהפכה".
במקביל, אותו גורם העריך כי ישראל וארצות הברית הגיעו להבנה שלא לפגוע בתעשיית הנפט האיראנית, גם אם המשבר הנוכחי יידרדר לעימות צבאי רחב.
תעשיית הנפט והגז היא מקור ההכנסה המרכזי והאסטרטגי של המשטר האיראני, ומהווה את עמוד השדרה הכלכלי של המדינה, מערכת הביטחון ומשמרות המהפכה. השליטה במגזר האנרגיה מאפשרת למשטר לרכז משאבים, לעקוף חלקית לחצים כלכליים פנימיים ולממן את פעילות שלוחות הטרור שלו מחוץ לגבולות איראן.
פגיעה ביצוא הנפט או בהכנסות ממנו תפגע קשות בכל הנהגה איראנית חדשה, אם תקום, ותהווה מכשול מרכזי לשיקום הכלכלה האיראנית, גם במקרה של הסרת סנקציות מערביות.
מי עשוי להנהיג את איראן ביום שאחרי
רזא פהלווי, בנו של השאה האיראני שהודח ב-1979, אמר ב-24 בינואר 2026 כי הוא מבקש לתרום לעיצוב עתידה של איראן, אך הדגיש כי אינו שואף לתפקיד שלטוני מוגדר.
בריאיון באנגלית לערוץ הטלוויזיה הגרמני ARD אמר כי הוא מבקש לשוב לאיראן כדי לסייע לחולל שינוי. לדבריו: "אני לא מתמודד על שום תפקיד, איני דורש דבר בתמורה, אבל אני יודע עד כמה תפקידי כסוכן שינוי חשוב". הוא הדגיש כי ברצונו לשרת את העם, וציין כי זו התחייבותו לאזרחי איראן, "ולכן הם בוטחים בי ומזמינים אותי".
פהלווי טוען כי תפקידו כסמל מאחד נהנה מלגיטימציה ציבורית רחבה, וציין כי "מיליוני בני אדם יצאו לרחובות ברחבי איראן. מיליונים קראו בשמי וקראו 'פהלווי, חזור'". לדבריו, שמו אף נכתב על קירות ברחבי המדינה.
גורמים פוליטיים בירושלים אומרים כי לטראמפ אין כיום מועמד רשמי ומוצהר כ"אלטרנטיבה שלטונית" לאיראן, אך השם המרכזי הנבחן בתרחישי החירום בוושינגטון הוא פהלווי.
מקורות מודיעין מערביים מעריכים כי טראמפ רואה בו דמות סמלית שיכולה לשמש מוקד לגיוס תמיכה בינלאומית ולהקמת מסגרת מעבר, ולא שליט בפועל.
במקביל, הממשל בוחן גם אפשרות של הנהגת מעבר אזרחית רחבה, שתכלול אנשי אופוזיציה גולים, טכנוקרטים איראנים לשעבר ואנשי מערכת הביטחון והכלכלה שעשויים לערוק מהמשטר, ללא מנהיג כריזמטי מוסכם.
ההערכה הרווחת היא שטראמפ נמנע מלהצביע פומבית על יורש, כדי שלא להיתפס כמי שממנה שליט לאיראן וכדי לשמור על גמישות דיפלומטית.
בירושלים קיימת שביעות רצון עקרונית מהאפשרות לראות בפהלווי דמות מובילה בעתיד איראן, אך גם ספקנות עמוקה בנוגע ליכולתו לשלוט בפועל ביום שאחרי נפילת המשטר.
ההערכה הביטחונית השלטת בישראל היא שפהלווי מהווה נכס תודעתי וסמלי, אך לא בהכרח פתרון שלטוני.
לכן, ישראל מעדיפה מודל של מעבר הדרגתי, שבו קצינים בכירים, אנשי משטר לשעבר וטכנוקרטים ימלאו תפקידי מפתח, בעוד פהלווי ישמש סמל מאחד ולא שליט בפועל.
