נוכח חוסר היציבות האזורית והאיום האיראני המתעצם, פגישתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו עם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ היא קריטית לתיאום מהלך הפעולה הישראלי-אמריקאי בסוריה, בלבנון וברצועת עזה. הסביבה השלווה והנעימה של מגורי מאר-א-לאגו בפלורידה היא ללא ספק מקום דיפלומטי אידיאלי לקיום שיחות כנות וחילופי דברים ישירים, גם אם המורכבות של הסוגיות והקושי להגיע לפתרונות מלאים ברורים לשני הצדדים.
מספר גורמים הופכים את הפגישה הזו לקריטית, אך האיום האיראני הוא ללא ספק החמור שבהם. איראן בונה מחדש את יכולותיה הגרעיניות, ובעיקר את מערך הטילים הבליסטיים שלה. מאז התקיפות האוויריות הישראליות והאמריקאיות על אתרים גרעיניים שונים לפני כשישה חודשים בלבד, האייתוללות פועלים ללא הרף לקידום תוכנית הגרעין, ובמקביל שיפרו משמעותית את ארסנל הטילים הבליסטיים – כזה המסוגל לפגוע בכל יעד אסטרטגי בשטח מדינת ישראל.
נראה כי הנשיא טראמפ אינו מעוניין במלחמה נוספת מול משטר האייתוללות, ולעת עתה מסרב לאפשר לישראל לתקוף באיראן. לנוכח סירוב זה, יידרש נתניהו להציג בפני טראמפ תיק מודיעיני מקיף, המבוסס על הערכות המוסד ואגף המודיעין, ולהשיג אישור אמריקאי מראש במקרה של איום קיומי מיידי שיצדיק יציאה למלחמה.
טראמפ ידוע כאדם חסר סבלנות, המבקש לחתום במהירות על הסכמי שלום ועל הסכמים כלכליים ומסחריים. עם זאת, הוא אינו מהסס להפעיל כוח כאשר חיילים אמריקאים מאוימים או מותקפים, כפי שהוכיח לאחרונה בפשיטות שבוצעו בסוריה נגד תאי טרור של דאעש.
חוסר היציבות של המשטר הסורי, לצד תמיכתו של טראמפ באחמד אל־שרעא – מנהיג טרור לשעבר – חייבים להדאיג גם את הממשל האמריקאי. יש להצטער על החיפזון שבו הוכרה הנהגת המשטר החדש, ועל הסרת הסנקציות הכבדות שהוטלו על סוריה ללא תנאים מוקדמים.
בנקודה זו על נתניהו לנקוט קו תקיף: לדרוש את המשך נוכחות צה"ל בהר החרמון הסורי, ולהבטיח הגנה אפקטיבית על המיעוט הדרוזי בדרום המדינה.
בדרום לבנון, פירוק חיזבאללה מנשקו הוא תנאי הכרחי ליציבות, ובפרט באמצעות כוח בינלאומי אפקטיבי. יש ליישם במלואן את החלטות מועצת הביטחון של האו"ם, ובראשן ההחלטה מ־2006 לאחר מלחמת לבנון השנייה, אשר דרשה הקמת אזור חיץ בין הקו הכחול לנהר הליטאני.
באוגוסט 2025 חודשה גם החלטה 2790, אשר האריכה את מנדט כוח יוניפי"ל עד ל־31 בדצמבר 2026. בהקשר זה, יהיה על נתניהו לבקש מטראמפ לאפשר לצה"ל לבצע פשיטות ממוקדות נגד כל הפרת הפסקת האש מצד חיזבאללה, ולדרוש באופן חד־משמעי את פירוק הארסנל הצבאי של המיליציה השיעית.
יישום השלב השני של פתרון הסכסוך בעזה הוא האתגר המורכב ביותר. חמאס אינו מוכן להניח את נשקו, ואף שב בהדרגה להשתלטות על הרצועה. מציאות זו מתקיימת כאשר קטאר וטורקיה ממשיכות לתמוך בחמאס, ואף מביעות נכונות להצטרף למועצת שלום עתידית, שבראשה עומד טראמפ.
כל עוד צה"ל שולט בחלקים נרחבים משטח הרצועה, נסיגה ישראלית אינה באה בחשבון. כתוצאה מכך, נוכחות צבאית בלתי מוגבלת מסבכת גם את הקמתו של כוח בינלאומי ואת תפקודה של מועצת שלום עתידית.
כדי לשבור את המבוי הסתום ולהימנע ממשבר ביחסים עם הממשל האמריקאי, נתניהו יידרש בראש ובראשונה להשתיק את שרי ממשלתו וללמד אותם להימנע מהתבטאויות פזיזות. “הדיבור הוא כסף והשתיקה זהב” – אמרה זו של חכמי התלמוד תקפה במיוחד בזירה הדיפלומטית.
בנוסף, יהיה עליו לשקול ויתורים מסוימים, כל עוד אינם מסכנים את האינטרסים הביטחוניים של ישראל, ולקבל מטראמפ התחייבות רשמית וברורה לפירוק מוחלט של רצועת עזה – בכל דרך ובכל מחיר – כתנאי מוקדם לשיקום האזור.
הרחבת הסכמי אברהם כך שיכללו מדינות כמו ערב הסעודית או אינדונזיה עשויה להיות צעד מכריע בדרך לפיוס עם העולם הערבי והמוסלמי. אולם מהלך כזה אינו יכול לבוא על חשבון ביטחונה וקיומה של המדינה היהודית. שלום המבוסס על אשליות הוא אינו שלום כלל.
מאמר זה פורסם לראשונה בישראל היום באנגלית ב-25 בדצמבר 2025.
