- מבקרי ההחלטה האמריקנית להכיר בריבונות הישראלית בגולן, לא הבינו את המשמעות המשפטית של המבוא להחלטת מועצת הביטחון 242, מנובמבר 1967, שמכילה התייחסות לעקרון "אי קבילות השתלטות על שטח בזמן מלחמה. "
- חוקרי משפט ביצעו הבחנה בין תפיסת שטחים במלחמות של תוקפנות, שהיא בלתי חוקית, לבין תפיסת שטח על ידי מדינה המפעילה את זכותה החוקית להגנה עצמית.
- בכתב בכתב העת American Journal of International Law ב -1970, כתב סטיבן שוובל, לשעבר היועץ המשפטי של משרד החוץ של ארה"ב ולאחר מכן נשיא בית הדין הבינלאומי בהאג, כתב על המשמעות המשפטית של הבדל זה. הוא גם ציטט את החוקר הבריטי הגדול אליהו לאוטרפאכט, שטען כי "שינוי טריטוריאלי אינו יכול להתקיים כראוי כתוצאה משימוש בכוח שלא כדין".
- מה עם מקרים של שימוש בכוח בצורה לגיטמית? בעקבות מלחמת העולם השנייה בוצעו במפת אירופה שינויי טריטוריאליים משמעותיים. לדוגמה, גרמניה איבדה שטח משמעותי לפולין ולברית המועצות. לפיכך, היה ברור כי מגילת האו"ם הכירה בזכותן של מדינות להשתמש בכוח על מנת להגן על עצמן בדומה למקרה ברמת הגולן בשנת 1967.
- ב -1967, כאשר ברית המועצות פעלה לגינוי ישראל במועצת הביטחון של האו"ם כתוקפן במלחמת ששת הימים, היא נכשלה, והפסידה בהצבעה ברוב של 11 אל מול 4. הסובייטים ניסו להוציא לפועל את הגיוני באספה הכללית ונכשלו פעם נוספת. גם למדינות האו"ם היה ברור כי ישראל פעלה להגנה העצמית שלה.
- אין זה נכון גם שהחלטת הגולן מהווה שינוי משמעותי במדיניות ארה"ב. ב -1975 כתב הנשיא ג'רלד פורד לראש הממשלה יצחק רבין כי ארה"ב "תיתן משקל רב לעמדת ישראל שכל הסכם שלום יתבסס על שרידי ישראל בגולן".. בשנת 1991 כתב מזכיר המדינה ג'יימס בייקר מכתב חדש לראש הממשלה יצחק שמיר, המאשר מחדש את מכתב פורד. ב -1996 כתב מזכיר המדינה וורן כריסטופר לראש הממשלה, בנימין נתניהו, שהשיב את ארה"ב שוב למכתב פורד.
