ב-25 בינואר 2006, כמעט לפני 20 שנה, קיימה הרשות הפלסטינית הבחירות האחרונות שלה למועצה המחוקקת הפלסטינית (PLC), הפועלת כפרלמנט הפלסטיני. התוצאה הייתה ניצחון מוחץ לחמאס, ארגון הטרור הג'נוסידיאלי שתכנן, הוביל וביצע את הטבח ב-7 באוקטובר 2023.
יושב ראש הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס, נבחר שנה קודם לכן, במקומו של יאסר ערפאת המנוח. זמן קצר לאחר בחירתו, נסע לוושינגטון לפגוש את הנשיא ג'ורג' וו. בוש. זמן קצר לאחר שחזר, עבאס קרא לבחירות לפרלמנט.1
כתנאי מוקדם לקיום בחירות ה-PLC, עבאס דרש שכל מה שמכונה "פלגים פלסטיניים" יוכלו להשתתף. כאשר משתמשים בו עבאס והפלסטינים בהקשר זה, המונח "פלגים פלסטיניים" הוא כינוי להכללת אלמנטים טרוריסטיים שהוגדרו בינלאומית בחברה הפלסטינית, כולל חמאס, הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני, החזית העממית לשחרור פלסטין ואחרים.
בעוד עבאס ומפלגת פתח האמינו שינצחו בקלות בבחירות, הוא לא לקח סיכונים. במהלך ביקורו של עבאס בוושינגטון, הנשיא בוש הבטיח בפומבי לתת לו 50 מיליון דולר, אך גם, בשקט יותר, אישר 2.3 מיליון דולר נוספים רשמית "לתמיכה בבחירות", אך רבים טוענים שנועדו לחזק את תדמית עבאס ומפלגת פת"ח שלו.2 עבאס החליט גם, בניגוד להסכמי אוסלו, לשנות את שיטת ההצבעה ולהגדיל את ה-PLC מ-88 ל-132 חברים.
למרות כל הכסף והתמרונים של עבאס, הספירה הסופית של הקולות העניקה לחמאס רוב מוחלט – 74 מושבים – ב-PLC. זמן קצר לאחר מכן, נבוך מהפסדו, לא נותרה לעבאס ברירה אלא להזמין את מנהיג חמאס אסמאעיל הניה להרכיב את ממשלת הרשות הפלסטינית.3 ב-29 במרץ 2006, חניה הקים את ממשלת חמאס, והחל בהדרגה להשתלט על מנגנון הרשות הפלסטינית.
ישראל, ארצות הברית, האיחוד האירופי ואחרים סירבו לשתף פעולה, וחשוב מכך, סירבו להמשיך לממן את ממשלת הרשות הפלסטינית הנבחרת.4
בעוד עבאס עשה כל שביכולתו למנוע את קריסת הרשות הפלסטינית הנשלטת כעת על ידי הטרור, חמאס לא בזבז זמן, במיוחד ברצועת עזה, כדי להוכיח את סמכותו.
מיד עם הבחירות, חמאס הגביר את פעילות הטרור שלו. בשנת 2006 בלבד, חמאס וארגוני הטרור האחרים ירו מעל 1,700 רקטות מעזה, במכוון ללא הבחנה לאוכלוסייה האזרחית בישראל. 5 מחבלי חמאס ביצעו מאות פיגועי טרור נוספים, כולל החדירה לישראל ביוני 2006 שהובילה להריגת שני חיילים ישראלים ולחטיפתו של חייל צה"ל גלעד שליט. לאחר שהשתלט כמעט לחלוטין על רצועת עזה, באמצעות מנהרות שנחפרו מתחת לגבול עם מצרים, במהלך 2006 בלבד, חמאס הצליח להבריח 28 טון חומרי נפץ, 14,000 רובים סערים, 5,000,000 כדורים, 40 טילים, 150 RPG, 65 משגרי רימונים ו-30 טילי נ"ט.6
למרות שבתחילה סבל את ממשלת חמאס שהוקמה, בתחילת 2007, לאחר סדרת אירועים, עבאס הדיח את ממשלת חנייה והחליפו בממשלת טכנוקרטים לכאורה שאינה משתייכת.
בהתנגדות להפיכה הבלתי חוקית של עבאס, חמאס השתלט על רצועת עזה בקיץ 2007. בעוד נציגי פת"ח הבכירים והמועדפים, כמו מוחמד דהלאן, הצליחו להציל את עצמם, נציגים פחות ברי מזל נוספים של פתח בעזה נהרגו על ידי חמאס, חלקם הושלכו מגגות הבניינים.7
לפני שעבאס הדיח את ממשלת חמאס, חברי ה-PLC הנבחרים תפסו את מקומותיהם ומינו את יושב ראשו: חבר חמאס עזיז אל-דוויק.
תפקיד יושב ראש ועדת הבחירות הוא הרבה יותר מטקסי בלבד. לפי חוק הרשות הפלסטינית, אם הנשיא אינו כשיר למלא את תפקידו, יושב ראש הפרלמנט ממלא את תפקיד נשיא הרשות הפלסטינית הזמני למשך חודשיים עד לקיום הבחירות לנשיאות.
כדי למנוע מצב שבו אל-דוויק וחמאס ישתלטו על הרשות הפלסטינית, ב-2018 החליט עבאס לפרק את ה-PLC שנבחר ב-2006. באותו זמן, הוא הבטיח שהבחירות ל-PLC החדשה יתקיימו בתוך שישה חודשים. מעולם לא התקיימו בחירות.
כדי להכתים עוד יותר את התמונה, ובתקווה שאיש לא ישים לב, או לפחות לא יבין באמת, עבאס שילב מאוחר יותר את מוסדות הרשות הפלסטינית באלו של אש"ף. לאש"ף יש גוף מחוקק פנימי משלו, הפתוח רק לבחירות חברי אש"ף. לאחר מכן הודיע שאם לא יוכל למלא את תפקידו, יושב ראש הפרלמנט של אש"ף, רוחי פתו, ייכנס לתפקיד הנשיא הזמני עד לקיום בחירות חדשות. 8
אם מיישמים ערכים דמוקרטיים מערביים ומעניקים לבחירות הרשות הפלסטינית את ערכם הלגיטימי, המסקנה הבלתי נמנעת, גם אם לא סבירה ובלתי נתפסת, היא שחמאס הוא המנהיג הלגיטימי של הרשות.
מאז 2006, שום דבר במפת הפוליטיקה של הרשות הפלסטינית לא השתנה. הפלסטינים עדיין שונאים את עבאס ואת מפלגת פתח המושחתת שלו, ואם הייתה להם אפשרות, הם היו בוחרים שוב את חמאס.
עם זאת, זה לא רק סיפור היסטורי. עבאס, בן 90, אינו מראה סימן להתפטרות אי פעם, אך המציאות תעשה את דרכה, ויום אחד, מוקדם או מאוחר, החלל שהוא משאיר יצטרך להתמלא.
לאפשר לפתח השנואה להשתלט אוטומטית על הרשות ידרוש מהמממנים המערביים של הרשות להודות בכישלון העצום של כל שריד של הדמוקרטיה הפלסטינית, ולהודות שהרשות היא דיקטטורה פשוטה. מתן אפשרות לחמאס ולשאר הטרוריסטים להשתתף בבחירות היה אומר שהמממנים המערביים יקבלו ניצחון טרוריסטי פוטנציאלי.
לא משנה איזו מציאות שהממנים המערביים מתמודדים איתה, ישראל חייבת לעולם לא להסכים שוב להשתתפות ארגוני טרור שהוגדרו בינלאומית בכל בחירות עתידיות ברשות הפלסטינית. יתרה מזאת, למרות שהבחירות לרשות הפלסטינית אינן באופק, ישראל תעשה טוב אם תבהיר את הסעיף הזה לכולם ללא דיחוי.
