נשיא ארה"ב, ברק אובמה, קיבל לאחר היסוסים את ההחלטה לתגבר את כוחות ארה"ב באפגניסטן. להחלטה הזאת יש משמעות גם לגבינו, מכיוון שפירושה הוא שארה"ב תעמיד את אפגניסטן בראש סדר היום הבינלאומי שלה והדבר יבוא בהכרח על חשבון הטיפול בבעיית הגרעין האיראני. על רקע זה יש להבין את תגובתה המתגרה של איראן להצעות הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית בנושא העשרת האורניום, בכך שלא רק שדחתה את ההצעות להעביר אורניום מועשר למשמורת מחוץ לגבולות איראן, אלא הודיעה על הקמת עשרה מתקני העשרה נוספים. ההערכה בטהראן היא, שהפיכת אפגניסטן למוקד המדיניות האמריקנית תחייב את הנשיא אובמה לבקש את עזרת איראן, מכיוון שבאפגניסטן יש להם אויב משותף – הטאליבן. איראן כבר קלטה רמזים מארה"ב שבתנאים מסוימים היא תהיה מוכנה לקבל איראן גרעינית. האייתולות ככל הנראה מכינים עסקת חבילה, שבשורה התחתונה תציע שיתוף פעולה איראני עם ארה"ב באפגניסטן וקרוב לוודאי גם בעיראק, תמורת הכרה אמריקנית באיראן גרעינית.
התסריט הזה כבר מדיר שינה מעיניהם של הסעודים, החוששים מהתחזקותה של איראן. כך למשל, כבר עתה הם נאבקים בשיעים של תימן, החודרים לתוך גבולות סעודיה בעידוד איראני, מבלי שהם זוכים לתמיכה כלשהי מצד ארה"ב. באירועי העלייה לרגל למכה הרחיקה הקבוצה האיראנית לכת כאשר בידלה את עצמה מיתר "הכופרים". זאת הפעם הראשונה שבמהלך העלייה לרגל קבוצה מוסלמית מגדירה מוסלמים אחרים הנמצאים איתם בחאג' כ"כופרים".
