ביחסי סעודיה והפלסטינים חלה התפתחות חשובה, כאשר בעונת החאג' האחרונה סירבה סעודיה להכניס לתחומה פלסטינים שאין להם אזרחות מלאה של מדינה כלשהי, ואין להם וויזות קבועות. הדבר פגע בפליטים המחזיקים בתעודות של אונר"א, בתושבי מזרח ירושלים בעלי תושבות ישראלית, ובעזתים של ירדן שאין להם מספר לאומי ירדני.
על מנת לפתור את שאלת המזרח ירושלמים אילתרה ירדן פתרון ועל פיו לשכת המסחר של מזרח ירושלים הנפיקה ויזות ירדניות לצורך החאג' בלבד, עד למציאת פתרון של קבע.
פלסטינים בעלי אזרחות פלסטינית, ירדנית או לבנונית יכלו להיכנס לסעודיה ללא בעיה.
מקורות ברמאללה מסרו לנו כי הדבר עולה בקנה אחד עם המדיניות של ישראל וארה"ב, לדעתם, לחסל את בעיית הפליטות ולהכריח את לבנון לתת אזרחות לבנונית לפליטים.
בירדן פליטים רבים מחזיקים בתעודת פליט ובאזרחות ירדנית במקביל. ירדן ניסתה לשלול מן הפליטים האלה את אזרחותם, אבל המהלך הזה זכה להצלחה חלקית בלבד.
בנוסף ישנה הבעיה של עזתים שהתגנבו לירדן דרך הנגב לפני שישראל השלימה את הגדר סביב עזה, ומספרם נאמד בין 200 ל-300 אלף. גם הם חסרי אזרחות.
לגבי סוריה ולבנון, לפני שפרץ המרד הסורי, ניסה אבו מאזן לשכנע אותם לתת לפליטים אזרחות פלסטינית. סוריה דחתה הצעה זו על הסף, לבנון שקלה את העניין, אח"כ סירבה אף היא, אולי בגלל לחץ סורי.
סוריה לא הכירה מעולם במדינה פלסטינית, ולא כיבדה את הדרכון הפלסטיני. לבנון מצאה בהצעה של אבו מאזן פתרון שימנע מן הפלסטינים להתבולל בין הלבנונים, ובכך להפר את מאזן העדות שעליו בנויה חוקת לבנון. אין להוציא מכלל אפשרות שזה בדיוק מה שסעודיה רוצה להשיג—אילוץ לבנון לקלוט את הפליטים הפלסטינים ואת הפליטים הסונים מסוריה על מנת להפוך את השיעים למיעוט.
לגבי ירדן- הדבר רגיש מאוד על רקע המתיחות בין הבדווים לפלסטינים. הבדווים הם המדינה והם הצבא, והשתלבות רשמית של הפלסטינים במרקם הפוליטי של ירדן לא יתקבל אצלם בברכה.
