סיומו לכאורה של אמברגו הנשק על איראן ב-18 אוקטובר, כמתחייב להבנתן של המדינות השותפות להסכם הגרעין (JCPOA), יתאפשר לאיראן לרכוש ולייצא נשק ללא הגבלה. זאת למרות שאיראן מפרה באורח בוטה וגלוי את כל התחייבויותיה בהסכם. ארה"ב, לעומת זאת, סבורה כי בעקבות בקשתה לחידוש אוטומטי של כל הסנקציות של האו"ם על איראן, הן חודשו כבר ב-20 ספטמבר, ולפיכך חל איסור בראייתה לסחור בנשק עם איראן. היא גם מאיימת לנקוט עיצומים נגד מי שיפר את האיסור, ובימים האחרונים הגבירה את הלחץ על כלכלת איראן באמצעות שורת סנקציות נוספות.
המשמעויות:
1. סביר שאיראן תחתור לממש במהירות עסקות לרכש נשק מתקדם, בעיקר מרוסיה ומסין, בדגש על אמצעי הגנה אווירית (S-400), שישפרו את ההגנה על מתקני הגרעין, וברכיבים שישפרו את יכולות הטילים שלהם, האמורים לשאת נשק גרעיני בעתיד. עם זאת הסיכוי למימוש עסקות אלה בטווח הזמן המיידי נמוך, הן בשל הקשיים הכלכליים של איראן והן נוכח הלחץ האמריקני.
2. שוב נחשפים האירופים בחולשתם. הם אינם מעוניינים בהתעצמות איראנית, במיוחד כזו שתקדם את תכנית הגרעין האיראנית, אבל למרות ההפרות האיראניות הם מעדיפים עימות עם ממשל טראמפ על פני בלימת איראן.
3. עתיד ההתעצמות האיראנית תלוי במידה רבה בתוצאות הבחירות בארה"ב. אם ייבחר טראמפ סביר שיהדק את הלחץ ויקשה על מימוש תכניות הרכש. ביידן לעומת זאת עשוי לחתור לחזור להסכם הגרעין, כולל הסרת אמברגו הנשק, גם אם יבקש לעשות בו שינויים קלים.
