כפי שצפינו, הודיע ראש אשף, אבו מאזן, על התפטרותו על מנת שהפרלמנט של אשף- ה PNC, שיתכנס בחודש הבא יחדש את מנהיגותו, ועל ידי כך, יוכל להרחיק את מתנגדיו, ויתפנה למערכה נגד ישראל באום בלגיטימיות מחודשת. הבעיה היא שאולי אבו מאזן לא חישב נכון את סיכויי כינוס הפרלמנט של הפזורה בתנאים המיוחדים של הסער הערבי והפילוג עם עזה.
רמאללה העריכה שאולי לא ניתן יהיה לכנס את הקוורום החוקי, ולפיכך הכריזה כי הכנס יהיה ללא קוורום, אבל יש שאלה גם לגבי מידת "האין-קוורום", והאם יהיה שיעור נוכחים משכנע לצורך חידוש הגלטימיות של המנהיג.
לגבי עזה- הדברים ברורים—חמאס לא ירשה לנציגי אשף לבוא לרמאללה. אשר לסוריה – הכנס ברמאללה לא מעניין אותם בכלל- הם נאבקים על עצם חייהם, והם לא מתרשמים שלמישהו ברמאללה איכפת מהם. בלבנון יש עכשיו מלחמה בין אשף לבין אל-קאעידה, וגם שיקולי המנהיגות של אבו מאזן לא עומד בראש מענייניהם.
לגבי הפזורה הפלסטינית המסיבית בירדן – יש התפתחויות מדאיגות כאילו ירדן מתכוונת לשלול את האזרחות הירדנית מכל מי שישתתף בכנס רמאללה. מזה שנה יש הידרדרות מתמדת ביחסי ירדן אשף על רקע מעמדה של ירושלים. לשמועות האלה אין אישור, אבל בעבר ירדן כבר עשתה מהלכים של שלילת אזרחות מפלסטינים, ולפיכך לשמועה הזאת יש אמינות.
אבו מאזן עלול למצוא עצמו מול אולם אולי לא ריק- ימלאו אותו – אבל יהיו ספקות רבים אם הכנס הזה של ה-PNC יהיה לו התוקף המוסרי והחוקתי לאשר את חידוש מנהיגותו של אבו מאזן.
