בשטחי הרשות הפלסטינית הסתיימה בראשית השבוע שביתת המורים לאחר 3 שבועות, ועדיין לא ברור האם זו הפוגה זמנית, או שבאמת סכסוך העבודה הסתיים ומערכת הלימודים הפלסטינית תיכנס למסלול של לימודים.
הבעיה האמיתית של המורים לא הייתה רק תנאי עבודתם הירודים, אלא סירוב הרשות הפלסטינית להכיר במאבקם כמאבק מקצועי, אלא כחבלה בוגדנית במאבק הלאומי לעצמאות. בכיר פתח', עזאם אל-אחמד, אמר את הדברים בפירוש ברדיו פלסטין.
כתוצאה מהגדרתם כבוגדים, תנועת פתח נכנסה לתמונה, והפעילה לחצים אלימים על ראשי המאבק, וגם הרשות עצמה עצרה ופיטרה כמה מהם.
הבעיה של הרשות הייתה שדווקא עכשיו, בעיצומה של האינתיפאדה, דעת הקהל הפלסטינית נערכת לתמיכה במורים, והם עצמם אירגנו תהלוכה ענקית לראמללה, במה שהובן ברמאללה כהתארגנות ל"ככר תחריר" שנועדה להפיל את השלטון. הרשות חסמה את הדרכים המובילות לראמאללה כדי לחסום את בואם של המורים. המורים עצמם לא הקלו על הרשות, ואת וועדי המאבק הם הגדירו "תנסיקייאת" – וועדות תיאום—שמם של הוועדות של המרד הסורי….
לשביתת המורים קדמו שביתות חוזרות ונשנות של עובדי המדינה, במהלכם נעצר כמה פעמים ראש האיגוד המקצועי, בסאם זכארנה, ולבסוף פוטר. כאשר נאמר לו כי אין כסף לממן משכורות מורים, זכארנה אמר כי התקציב נמצא בסעיף ההוצאות הכבדות של קמפיין המדינה הפלסטינית- הנסיעות הרבות ויתר הכיבודים הכרוכים במאבק הדיפלומטי.
הדברים האלה הובנו כבגידה שהצדיקה מעצר ופיטורין.
