היום מציינים הפלסטינים את "יום הנכבה", מושג שחדר לחיינו עם הסכמי אוסלו, שנחתם אל מול אש"ף – הארגון המייצג את הפליטים הפלסטינים ואת המאבק הפלסטיני על זכות השיבה.
גם קבוצות של ערבים אזרחי ישראל מציינת את היום הזה בייחוד בקרב מנהיגות המפלגות הערביות.
אחת הבעיות הגדולות של הפלסטינים היא התחושה הגוברת בעולם הערבי כי הפלסטינים כפויי טובה, וכעת כאשר העולם הערבי השרוי במצוקות משלו וזקוק להם, הפלסטינים עדיין לא מגלים שום רגישות לסבל הערבי, ודורשים מן העמים הערביים לזנוח את מצוקותיהם ולהתמסר רק ל"סבל הפלסטיני". אבל אם לשים את הדברים כהווייתם – מצבם של הפלסטינים בגדה, ובוודאי בישראל, טוב בהרבה מכל מדינות ערב.
כנסת ישראל מהווה את מקום הייצוג הבולט ביותר של פרלמנטרים ערבים פלסטינים. ייצוג כזה הם אינם מקבלים לא בירדן ואפילו לא ברמאללה ובעזה. תחת תמונתו של "חוזה המדינה" היהודית ודגל הכחול הלבן שבמרכזו מדן דוד , מוצגים וחופשים לדבר נציגים של העם הפלסטיני ולפעול בחופשיות , גם בהתרסה כלפי היהודים .
ישראל היא המדינה היחידה במזרח התיכון שקלטה את הפליטים הפלסטינים. אולי לא ידוע, אבל גם בישראל יש פליטים מן הכפרים שננטשו במלחמה, ויושביהם נקלטו בערים ובכפרים אחרים בישראל. ישראל העניקה להם אזרחות מלאה והם אזרחים שווי זכויות ומצביעים לכנסת. גם ירדן נתנה להם אזרחות, אבל לא מלאה. לא קיימים מספרים סטטיסטיים בנושא , אבל רבים מאזרחי ירדן ממוצא פלסטיני לא מורשים לבחור לפרלמנט הירדני, והוא רחוק מלשקף את מספרים האמיתי באוכלוסייה.
ניתן לומר כי ממש בימים אלה מתקיימת "נכבה" אמיתית. האסון של סוריה, כולל האסון הפלסטיני החדש עולה פי כמה על ה"נכבה" של 1948, את מנהיגי המפלגות הערביות בישראל זה בכלל לא מעניין, גם את אש"ף, נציגם של פליטי 1948, מתעלם לגמרי מאסון הפלסטיני החדש של סוריה. הפליטים בעזה, אינם רואים באש"ף ככתובת לטפל בהם ולייצג אותם.
