לאחרונה, תפקידה של התקשורת הזרה עלה לכותרות. בתחילת אפריל, ממשלת ישראל השביתה זמנית את רשת אל-ג'זירה והשהתה את פעילות AP בשידורים חיים מאזורי פריסת הכוחות. שר התקשורת, ד"ר שלמה קרעי, הדגיש את הסיכון הביטחוני שבשידורים אלו, בעוד שתומכי הרשתות הזרות הדגישו את חשיבותה הקריטית של העיתונות בדמוקרטיה.
השידור החי משדה הקרב מעלה אתגר משמעותי, שכן הוא עלול להעניק יתרון לאויבים. דוגמה היסטורית לכך ניתן לראות במלחמת וייטנאם, כאשר הגנרל וון גויאן גיאפ ניצל את התקשורת המערבית כדי לערער את התמיכה האמריקאית במלחמה. גיאפ אמר: "ב-1968 הבנתי שלא אוכל להביס את 500,000 החיילים האמריקאים בווייטנאם, אבל יכולתי להביא תמונות שיגרמו לאמריקאים לרצות להפסיק את המלחמה".
היסטוריון אמריקאי, וויליאם מ. האמונד, פרסם ביוני 1989 מאמר שכותרתו "העיתונות בווייטנאם כסוכן של תבוסה", ובו ציטט את הגנרל ווסטמורלנד שאמר ב-1972 כי "הטכנולוגיה המודרנית סיפקה לעיתונות אמצעים לערב את הציבור האמריקאי במלחמה באופן כמעט שעתי". זה חשף את הציבור האמריקאי לאמת הלא מצונזרת על המלחמה והגביר את הלחץ הפנימי להפסקתה.
עם הזמן, התמונות משדה הקרב והפגנות נגד המלחמה הפכו לנושא מרכזי בערעור היציבות של הממשל האמריקאי. ב-1972, הנרי קיסינג'ר אמר לשגריר ברית המועצות, אנטולי דוברינין, כי "וייטנאם הפכה לבעיה פנימית גדולה עבור ארה"ב. איננו יכולים להרשות למבנה הביתי שלנו להתייסר ללא הרף על ידי המדינה הזו".
במבט רחב יותר, השפעת הסיקור התקשורתי האלקטרוני ניכרת בפגיעה בתמיכה המקומית של היריב. ניסיון ההפגנות האנטי-מלחמתיות בארה"ב בשנות ה-60 וה-70 מוכיח את היעילות של האסטרטגיה הזו. כיום, קל לראות כיצד אויבי ישראל וארה"ב משתמשים בטקטיקה דומה שבה השתמשו הצפון וייטנאמים בשנות השישים ובתחילת השבעים. זה לא דורש דמיון גדול כדי להבין איך המשחק הזה עובד.
עם התקדמות האינטרנט והמדיה החברתית, המאבק התקשורתי הפך למתוחכם יותר. מטרת המלחמה נגד ישראל כוללת גם פגיעה בעורף המסורתי שלה ובקהילות התפוצות, שהיוו מקור תמיכה משמעותי. ב-17 במאי, דיווח ברייטברט כי הסנאטור טד קרוז קרא לממשל ביידן לחקור דיווחים על מימון סיני וקובני של ארגוני שמאל רדיקליים בארה"ב כדי לעורר הפגנות אנטי-ישראליות ואנטי-אמריקאיות.
קרוז ציין שמטרת מסעות חתרנות אלו היא ליצור כאוס, להחליש את המדינה ולקרוע אותה לגזרים. בשפה פשוטה, ארצות הברית, בזכות עצמה, הפכה למטרה של אותו סוג של אסטרטגיה שבה השתמשו במשך שנים אויבי ישראל נגד רוח האחדות הלאומית והחוסן שלה. למרות שהמידע שלנו אינו שלם, יש אינדיקציות ברורות לכך שהמגמה למסעות חתרנות במימון חיצוני נגד ארה"ב וישראל תגדל ברוחב ובעוצמה.
