הסכם הפיוס: משלחת של ממשלת חמדאללה ברמאללה עומדת לצאת מחר (יום שני) לעזה, ובמקביל משלחת של המודיעין המצרי עומדת לבוא לעזה גם כן. משלחת זו הינה כניסה מצרית, רשמית, ראשונה לעזה מזה עשורים.
נדמה כי שינה רוח טובה הדוחפת את "הפיוס" קדימה, במראית עין של סיכויים גבוהים מבעבר, לשיבת הממשלה ברמאללה למשול בעזה.
אבל, בחינת מצב העניינים הלכה למעשה מראה כי מעבר למילים המעודדות עדיין אין שום הסכמה על שום דבר. נציגי חמאס ופתח, כלל לא נועדו לשיחות פנים אל פנים, ועדיין מצרים מעבירה מסרים ביניהם בשיטת שיחות הקרבה שהיו נהוגות בעבר בין ישראל לבין גורמים ערביים שלא הכירו בה.
בין חמאס לפתח יש חוסר הסכמה כמעט על כל דבר, ואלה סלעי המחלוקת העיקריים:
· הפתח' דורש שהזרוע הצבאית של חמאס, "עז א-דין אל-קסאם" תהיה תחת כפיפות מלאה של רמאללה.
· ישנה חוסר וודאות לגבי המנהל של עזה: מי יהיו הפקידים. האנשים שחמאס מינה, או הפקידים שאבו מאזן פיטר, שאיישו את המנהל של עזה לפני השתלטות חמאס על הרצועה.
· מי יפצה את משפחות הפתח' וחהמאס שניזוקו בהפכה של חמאס. זה סעיף חשוב מאוד, שנועד לעשות סולחה פנימית ולסגור את תיק נקמות הדם בעזה.
· החמאס אומר כי צריכה להיות הקבלה: מול כניסת רמאללה לעזה, יש להתיר לחמאס לפעול בגדה.
מצרים מצד אחד, זוכה לתהילה על הצלחת מהלכיה, ומימוש התהילה הזאת בא לידי ביטוי במשלחת המודיעין המצרי שאמורה לבוא לעזה, אבל מצד שני דורשת מחמאס להתנתק מאיראן, קטר ותורכיה. בכל מה שקשור לאיראן, יש דווקא מהלכי התקרבות חדשים מצד חמאס.
כך, שלצד האווירה הטובה, ערב בואה של משלחת רמאללה לעזה, הרי הלכה למעשה עדיין חמאס ופתח לא סיכמו על דבר. הם בכלל עוד לא נפגשו פנים את פנים.
