בעוד שארגון "צעדת השיבה" או בשמה האחר "צעדת המיליון", האמורה להיערך ביום שישי ה-30 במרץ, בסמוך לגבול רצועת עזה מיוחס לחמאס, הרי שבאתרי חמאס הרשמיים אין ביטוי לכך שהארגון עומד מאחורי האירוע. עד שלשום לא הייתה התייחסות כלשהי, ואתמול פורסם כי החמאס "מברך". היום פרסם חמאס מודעה של המועצה המחוקקת התומכת בצעדה. המועצה הזאת אומנם נשלטת בידי חמאס, אבל איננה גוף רשמי של האירגון.
אם כך, מי עומד מאחורי האירגון? מחקר עמודי הפייסבוק השונים עולה כי אלה בעיקר אנשי האירגונים הבלתי ממשלתיים מן הסוג שמארגן בגדה את הצעדות של בלעין-נעלין. כמה מהם מזדהים כאנשי פתח'.
פירוש הדבר, כי האירוע הזה הוא פרק נוסף בוויכוח שלא הוכרע בין חמאס לפתח על דרך המאבק הנכונה: בעוד חמאס דוגל במאבק צבאי לכל דבר ועניין, פתח דוגל במאבק עממי – כלומר: תהלוכות והפגנות מסוג בלעין-נעלין, אשר חמאס מדיר רגליו מהן. עיתוי התמרון הגדול שעשה חמאס בעזה ממש בימים אלה נועד להמחיש שלא האינתיפאדה העממית נוסח רמאללה הוא הנוסחה לניצחון, אלא הכוח הצבאי של חמאס.
מדוע בכל זאת חמאס הצטרף בחצי פה לחגיגה? מכיוון שהג'יהאד האיסלאמי הקדים אותו. מי שמשווה את אתרי הג'יהאד עם אתרי חמאס יכול מייד לראות את ההבדל. הג'יהאד מקדם בכל פה, וחמאס מגמגם.
אבל יש עוד סיבה טובה מדוע חמאס חושד בצעדה: הוא זוכר את לקחי "צעדת השיבה" הגדולה מסוריה לגולן בשנת 2011. כמו אז, מי שיזם את הצעדה היו אנשי המוקאטעה יחד עם אירגוני אש"ף וה- NGOS. בדומה לכך,הג'יהאד האיסלאמי נרתם למשימה כעת. אז זה היה אחמד ג'יבריל כגוף שנרתם למשימה, בעוד שחמאס הסתייגה והייתה עסוקה בהקמת התאים הראשונים של מה שייהפך להיות נוסרה בעתיד.
הצעדה נכשלה כישלון חרוץ, והצועדים המתוסכלים שפכו את חמתם על משרדי אחמד גי'בריל, האחים המוסלמים של דרעא ראו שיש "חרכה" – תנועת אנשים בחוצות, ויצאו גם למרד שלהם – והשאר היסטוריה.
חמאס יכולה בהחלט לחשוד כי פתח' רוצה להניע אנשים ברחובות – תחילה לכיוון ישראל, ואח"כ לכיוון חמאס.
