שעות לפני מתקפת הטרור בחוף בונדי, אחמד גאדירי אביאנה, בנו של מוחמד-חסן גאדירי אביאנה, שגריר איראן לשעבר באוסטרליה, פרסם הודעה מסתורית ב-X שבה גינה את חגיגות החנוכה היהודיות כ"טקס שטני".1 הפוסט שלו הציג את שמירת המצוות היהודית כאיום הדורש "הגנה חברתית", וציין במפורש את דוקטרינת "התנגדות אזרחית מגויסת" של המנהיג העליון אייתולה עלי חמינאי נגד אויבי האסלאם.
זו לא הייתה אמירה תאולוגית מופשטת. זה הדהד את השימוש השיטתי של המשטר האיראני בשפה דתית כדי להכשיר אלימות נגד מטרות יהודיות ומערביות. הקרבה בתזמון, במסרים ובמסגור האידיאולוגי מעלה אפשרות לידע מוקדם או לפחות לטיפוח אידיאולוגי. למרות שאביאנה אינו מחזיק בתפקיד דיפלומטי רשמי, קשריו המשפחתיים עם הסגל הדיפלומטי האיראני והאזכור שלו לשפתו של חמינאי מעוררים דגלים אדומים.
טביעת הרגל החתרנית של איראן והאלימות האנטישמית באוסטרליה
רצח ההמוני בחוף בונדי ב-14 בדצמבר 2025 ייתכן שגם הוא היה "נקמה" מתואם על ידי משמרות המהפכה לאוסטרליה לאחר שב-27 בנובמבר 2025, הממשלה הלאומית הכריזה על משמרות המהפכה כישות טרור.2
איסור הטרור האוסטרלי על משמרות המהפכה הגיע בעקבות גירושו של השגריר אחמד סאדג'י על ידי "פרסונה נון גרטה" באוגוסט 2025. אירוע מביך מאוד עבור טהראן, סימן את הפעם היחידה מאז מלחמת העולם השנייה שאוסטרליה גירשה שגריר זר, מה שהוריד את היחסים הבילטרליים עם איראן לשפל היסטורי. בסך הכול, ארבעה דיפלומטים איראנים, כולל השגריר, הוכרזו כפרסונה נון גרטה. עבור טהראן, ההשפלה הדיפלומטית הייתה חמורה ובהיגיון המשטר ייתכן שדרשה נקמה.
גירוש הדיפלומטים האיראנים על ידי אוסטרליה הגיע בעקבות גילויים מודיעיניים שהפלילו אנשי שגרירות איראן באלימות אנטישמית. ארגון המודיעין הביטחוני האוסטרלי (ASIO) קבע כי פעילי משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) המוצבים בשגרירות היו אחראים לחסות או לסיוע לפחות לשני אירועים אלימים: פיצוץ בית הכנסת עדס ישראל במלבורן בדצמבר 2024 ומוקדם יותר, ונדליזם של עסק יהודי בסידני.
אזהרות שהתעלמו: דפוס של הזנחה אסטרטגית
ארגוני מודיעין ויהודים ישראליים ואוסטרליים הזהירו זמן רב את קנברה מפני הסלמת אנטישמיות ורדיקליזציה ג'יהאדיסטית. ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו האשים את ממשלת העבודה בראשות ראש הממשלה אנתוני אלבנזה בהתעלמות מאזהרות מודיעין בנוגע לתא דאעש בסידני, שלכאורה ביצע את פיגוע בונדי.
חששות אלו הוחזרו על ידי השגריר דני דיין, יו"ר יד ושם, מרכז הזיכרון לשואה בישראל, שהזהיר את הרשויות האוסטרליות בנובמבר כי "החלון נסגר" לפעולה מונעת אפקטיבית. בפגישות עם ראשי ממשלת ויקטוריה וניו סאות' ויילס, הזהיר דיאן כי כישלון להתמודד עם האנטישמיות הציבורית הגוברת יהפוך את השנאה לנרמלית ועלול להוביל ל"זוועות בלתי ניתן לתיאור."3
המועצה המבצעת של יהדות אוסטרליה (ECAJ) פרסמה התרעות דומות. היו"ר אלכס ריבצ'ין אמר ל-CNN כי "הכתובת הייתה על הקיר", מה שמרמז שהטבח היה צפוי לאור העלייה הבלתי מבוקרת באירועים אנטישמיים. ריבצ'ין רמז עוד כי שיקולים פוליטיים, ולא חוסר מודיעין, מעכבים פעולה ממשלתית מכרעת.4
איראן וג'יהאדיסטים סונים: שיתוף פעולה טקטי, מטרה אסטרטגית
בעבר, שיתוף הפעולה בין איראן השיעית לבין פעילי המדינה האסלאמית הסונית נראה מנוגד לאינטואיציה. עם זאת, מאז פיגועי 11 בספטמבר 2001 על ארצות הברית, שיתוף הפעולה האיראני עם קיצונים סונים תועד. הערכות מודיעין אמריקאיות תיעדו את הסיוע של איראן למעבר בטוח לפעילי אל-קאעידה לפני ואחרי 11 בספטמבר. החישוב הפרגמטי של טהראן הוא שתקיפת אויבים משותפים, ישראל, ארצות הברית והמערב, גוברת על הפילוגים העדתיים בין אידיאולוגיה סונית לשיעית.
בהקשר זה, טבח חוף בונדי עשוי להיות מבצע המופעל או בהשראת משמרות המהפכה, שנועד להשיג מטרות מרובות: להעניש את אוסטרליה על כך שהציגה את משמרות המהפכה כארגון טרור, לנקום בגירוש דיפלומטים איראנים, ולהקרין הרתעה על ידי הדגמת השפעה של איראן הרבה מעבר למזרח התיכון.
הקשר אסטרטגי: תגמול ולוחמה אסימטרית גלובלית
איראן מתמודדת כיום עם לחץ אסטרטגי גובר. הפעולות המודיעיניות, הסייבר והקינטיות המוצלחות של ישראל פגעו משמעותית ברכיבים בתשתיות הגרעין והצבאיות של איראן. תגובתה של טהראן נשענת יותר ויותר על טקטיקות אסימטריות גלובליות, התקפות פרוקסי, הסתה אידיאולוגית, ופעולות הכחשה סבירות בחו"ל.
מאמריקה הלטינית ועד אירופה וכעת אוסטרליה, איראן הראתה דפוס של שימוש בנשק של קהילות תפוצות, כיסוי דיפלומטי ורשתות רדיקליות כדי לפגוע במטרות רכות. הקהילות היהודיות, במיוחד, משמשות כמטרות סמליות ונגישות מבחינה תפעולית במסגרת העימות הרחב יותר של איראן עם ישראל והמערב.
השלכות מדיניות והמלצות
כישלון להתמודד עם אנטישמיות פומבית והסתה זרה, בין אם באוסטרליה, אירופה או ארצות הברית, יזמין זוועות נוספות. הסובלנות למעשים אנטישמיים פומביים בוודאי תעודד תרחישים נוספים בחוף בונדי, ותנרמל את האלימות ככלי לאיתות גיאופוליטי.
בעוד שיוך סופי של השליטה המבצעית בטבח חוף בונדי עדיין תלוי ועומד, הראיות המצטברות מצביעות בחוזקה על סביבה מתאימה שעוצבה על ידי אידיאולוגיה איראנית ותגובה אסטרטגית. יש להבין את הפיגוע לא רק כטרור פנימי, אלא כחלק מקמפיין עולמי של הפחדה הקשור לדוקטרינה קיצונית בחסות המדינה.
כדי להילחם ולמנוע אירועים אלה בעתיד, מדינות המערב חייבות לשלב אכיפת אנטישמיות, ניטור מודיעין זר ואחריות דיפלומטית לדוקטרינה ביטחונית מאוחדת. מודל הלחימה האסימטרית הגלובלי של איראן תלוי בהיסוס. ההרתעה מתחילה בבהירות, חשיפה ופעולה החלטית.
