אם אכן יתברר שראש הזרוע הצבאית של חמאס בעזה מוחמד דף נהרג, תהיה זו מכה מורלית ומבצעית קשה לארגון הטרור – והישג חשוב של מערכת הביטחון. דף, כידוע, הוא לא רק מפקד מנוסה, אלא גם סמל של מחויבות חמאס לג'יהאד ללא פשרות נגד הציונות תוך נכונות לקחת סיכונים מרחיקי לכת. הוא דוגמה לכושר הישרדות אישי וארגוני, ומכאן ל"עמידה האיתנה" של הפלשתינים כאנדרדוג נגד "גוליית הישראלי". הצלחה לפגוע בסמל כזה היא מקור לתסכול בהנהגת ארגון הטרור ולחשש גובר שגורלם של בכירים נוספים, ובראשם יחיא סינוואר, עלול להיות דומה.
לכאורה, ניסיון העבר מלמד שפגיעה בבכירים, מוצדקת וחשובה ככל שתהיה (אחמד יאסין, עבאס מוסאווי, פתחי שקאקי, עימאד מורנייה, קאסם סולימאני, אחמד ג'עברי, ובמידה מסוימת אפילו אוסאמה בן לאדן) הוא אירוע כואב מבחינת ארגוניהם – אך בדרך כלל נמצא להם מחליף והם התאוששו. אלא שהפעם ייתכן שלחיסול תהיה משמעות אסטרטגית יותר – בהנחה שישראל תנסה למנפו עד לכדי מיטוט חמאס – צבאית ושלטונית. אם ישראל תסתפק בפעולה מנגד שתותיר אותו כגוף השולט ברצועה, יוכל הארגון להתגבר על אובדנו הכואב של דף ולהשתקם.
חמאס ינסה מן הסתם להציג את מורשת מוחמד דף כמופת ולנצל זאת כדי למלא מחדש את שורותיו הנחלשות בעזה ולעודד את הפלשתינים ביהודה ושומרון ובירושלים להגביר את פעילות הטרור שלהם בתגובה לחיסול. הארגון ינסה להגיב גם בפעולות בעזה. על צה"ל להמשיך ולגלות דריכות מול אפשרויות התגובה השונות, כולל מלבנון, אך מעבר לכך חשוב לאתגר את עיצוב מורשתו ולהציגו דווקא כמי שאחראי, יחד עם יחיא סינוואר, לסבל הקשה שפוקד את תושבי עזה ולדימוים של אנשי חמאס ותומכיהם כטרוריסטים שפלים.
https://he.jcfa.org/article/sinwars-messages-on-the-eve-of-the-massacre/
באשר להשלכות על הסיכויים להסכים לעסקה לשחרור החטופים, סביר שבטווח הקצר הארגון יקשיח עמדות כמחאה על החיסול – אך בטווח הבינוני החיסול מחדד מבחינת חמאס את המחיר הכבד הכרוך בדחייתה לארגון בכלל ולבכיריו בפרט, ולכן עשוי להביאם לגלות גמישות רבה יותר. הם עשויים לקוות שבמקביל יגבר הלחץ האמריקני על ישראל להתפשר, בטענה שיש כבר לישראל מעין תמונת ניצחון.
המשמעות האסטרטגית של ההישג המודיעיני והמבצעי תלויה במידה שבה נמנף אותו כמרכיב במערכה כוללת להכרעת חמאס בעזה ולעיצוב התודעה הפלשתינית.
פורסם לראשונה בישראל היום.
