מדיניות ה"תשלום עבור רצח" (Pay-for-Slay) של הרשות הפלסטינית רחבה בהרבה מתשלומי משכורות למחבלים בלבד. במסגרת מדיניות זו, לא רק שהמחבלים עצמם מתעשרים, אלא שגם בני משפחותיהם נהנים ממגוון רחב של הטבות. עם שחרורם מהכלא, המחבלים מקבלים מענקי שחרור מיוחדים¹, ואלה שריצו מעל 20 שנות מאסר זכאים לרכוש רכב חדש ללא תשלום מס².
מחבלים שריצו מעל עשר שנות מאסר מקבלים משרה ברשות הפלסטינית. בדומה למשכורת ולמענק השחרור, גם דרגת הבכירות של המשרה שניתנת למחבל המשוחרר נקבעת לפי משך הזמן שבו ישב בכלא³, כפי שמוצג בטבלה שלהלן:
| מספר שנות מאסר | דרגה אזרחית | דרגה צבאית |
|---|---|---|
| 5–6 שנים | ראש מחלקה | סגן |
| 6–8 שנים | מנהל (ג') | סרן |
| 8–10 שנים | מנהל (ב') | רב-סרן |
| 10–15 שנים | מנהל (א') | סגן-אלוף + ותק |
| 15–20 שנים | מנכ״ל (A4) | אלוף-משנה + ותק |
| 20–25 שנים | עוזר תת-שר (A2) | תת-אלוף + ותק |
| 25–30 שנים | תת-שר במשרד ממשלתי | אלוף |
| 30+ שנים | שר | אלוף + ותק |
התנאי היחיד למילוי התפקיד הוא שאם הרשות הפלסטינית קוראת למחבל להתייצב לעבודה, עליו לציית. אם הרשות אינה מזמנת אותו, הוא רשאי לשבת בבית וליהנות מהשכר הצמוד למשרה.
המקרה של קצין משטרת הרשות הפלסטינית ראאד א-שייח' מדגים זאת היטב.
ב-12 באוקטובר 2000 נכנסו בטעות חיילי מילואים של צה״ל, ואדים נורז'יץ ויוסי אברהמי, לעיר רמאללה שבשליטת הרשות הפלסטינית לאחר שפנו בפנייה שגויה. הם נעצרו במהירות על ידי שוטרי הרשות ונלקחו לתחנת המשטרה בעיר. אף שהיו ostensibly תחת הגנת כוחות הביטחון של הרשות, שני החיילים נרצחו בלינץ' אכזרי בידי המון פלסטיני בתוך תחנת המשטרה.
ראאד א-שייח' היה אחד ממנהיגי ההתקפה. הוא ליווה את נורז'יץ ואברהמי אל תחנת המשטרה ובהמשך הוביל את ההמון שפרץ לתחנה ונכנס לחדר שבו הוחזק נורז'יץ. א-שייח' השתתף אישית ברצח, והיכה את נורז'יץ שוב ושוב בראשו באמצעות מפתח גלגלים בעל ארבע זרועות כחלק ממעשה הלינץ'.
א-שייח' נעצר שמונה ימים לאחר מכן, ב-20 באוקטובר 2000. לאחר שהורשע ברצח שני הישראלים, נגזרו עליו שני מאסרי עולם⁴. כאשר עמדתי בבית המשפט⁵ מול א-שייח', היה ברור לחלוטין שאין בו ולו שמץ של חרטה.
במקום למות בכלא, שוחרר א-שייח' ב-22 באוקטובר 2025, כחלק מהעסקה לשחרור חלק מבני הערובה שנחטפו במהלך טבח חמאס ב-7 באוקטובר 2023.
במהלך שהותו בכלא שילמה לו הרשות הפלסטינית למעלה מ-1.4 מיליון ש״ח. עם שחרורו, לאחר שריצה 25 שנות מאסר, היה א-שייח' זכאי לדרגת אלוף בכוחות הביטחון של הרשות הפלסטינית.
אף שעבד כשוטר ברמאללה, מוצאו של א-שייח' הוא מרצועת עזה. בהתאם לכך, הוא שוחרר לעזה.
א-שייח' אינו יוצא דופן בכל הנוגע למעורבות אנשי כוחות הביטחון של הרשות הפלסטינית בטרור. להפך. מקורות ברשות הפלסטינית ובאש״ף התרברבו בפומבי בכך שחברי כוחות הביטחון של הרשות נוטלים חלק פעיל בטרור, ואף הודו כי בשלב מסוים הם היוו לפחות 12% מאסירי הטרור⁶.
בעת שנשיא ארצות הברית טראמפ, מועצת השלום וגופים נוספים נערכים להתחיל ביישום שלב ב' של הסכם הפסקת האש, יש להקדיש תשומת לב מיוחדת לא רק להדרת אנשי חמאס ותומכיו מכל מבנה שלטוני, אלא גם לבדיקת רקע מקיפה ויסודית של כל אדם אחר שיגויס לכוח הביטחון החדש בעזה. כוח זה חייב להיות כפוף לרגולציה המחמירה ביותר ולהיות נקי מכל השפעה של הרשות הפלסטינית.
הסכנה בהקשר זה אינה נובעת רק מאנשי חמאס, הג׳יהאד האסלאמי הפלסטיני וארגוני טרור מזוהים ומוכרזים אחרים, אלא גם מחברי פת״ח, ובמיוחד גדודי חללי אל-אקצא, הזרוע הטרוריסטית המוצהרת של פת״ח, וכן מחברי כוחות הביטחון של הרשות הפלסטינית.
למרבה הצער, אף שארצות הברית התחייבה בין השנים 2007 ל-2025 לסכום של 1.4 מיליארד דולר, והוציאה בפועל כמעט מיליארד דולר לשם אימון ושדרוג כוחות הביטחון של הרשות הפלסטינית, התשואה על השקעה זו הייתה מזערית במקרה הטוב, ובמבט ריאלי, ככל הנראה שלילית.
פירוק חמאס מנשקו, דה-מיליטריזציה, לרבות השמדת תשתיות צבאיות, טרוריסטיות והתקפיות ומניעת בנייתן מחדש, וכן הוצאת הנשק משימוש לצמיתות, הם המרכיבים הקריטיים ביותר בחזון לעזה שוחרת שלום. אך כוחות הביטחון המופקדים על ביצוע משימה זו הם עצמם טרוריסטים. מסיבה זו, לא יושג דבר בעל ערך והחזון ייכשל.
