באמצע מרץ 2022, חמאס יצר קשר עם סופיאן אבו זיידה, לשעבר שר בממשלת הרשות הפלסטינית, כדי ליצור ערוץ קשר עם ישראל שבו ידונו באפשרות של עסקה להחזרת גופות חיילים ואזרחים ישראלים המוחזקים בידי חמאס בעזה תמורת שחרור אסירים פלסטינים, כצעד לקראת הסדרת היחסים בין ישראל לשלטון חמאס בעזה על בסיס הקלות כלכליות ופיתוח תשתיות חיוניות.
הפגישה האחרונה של אבו זיידה עם סינוואר התקיימה ב-14 בספטמבר 2023, יומיים לאחר התרגיל השנתי של חמאס להעלאת המוכנות הצבאית לכיבוש עוטף עזה, ובמהלכו ביקש סינוואר להעביר מסר תקיף לישראל בניסיון לקדם את המגעים בין הצדדים, ונקבעה פגישה נוספת בין סינוואר לאבו זיידה ב-8 באוקטובר.
לא מן הנמנע שהידיעה על הפגישה הצפויה בין סינוואר לאבו זיידה ב-8 באוקטובר השפיעה על הערכת המודיעין במרחב דרום ובמטה של השב"כ בליל 6-7 באוקטובר, היא נתפסה כאינדיקציה לרצונו של סינוואר להמשיך בשיחות על "ההסדרה", והובילה להמעטה בחשיבות הסימנים המעידים על אפשרות של הכנות למתקפה ב-7 באוקטובר 2023.
"מערכת אחרית הימים" שהפכה ל"מבול אל-אקצא"
חמאס החל לתכנן את מתקפת ה־7 באוקטובר 2023, "מבול/ שיטפון אל-אקצא", כבר משנת 2014, כאשר לשלב התכנון האסטרטגי ניתן השם "מערכת אחרית הימים". ההחלטה הסופית על מתווה תוכנית המתקפה התקבלה בישיבה של הנהגת חמאס בקטאר בספטמבר 2016, שבה הוצגה "אסטרטגיית השחרור" של חמאס, שתכליתה השמדת מדינת ישראל ו"שחרור כל שטחי פלסטין עד שנת 2022".[1]
מאפריל 2022 שקל חמאס מספר פעמים להוציא לפועל את תוכנית המתקפה. בספטמבר 2022 ובאפריל 2023 אותרה הפעלה של כרטיסי סים ישראליים בידי מפקדים בגדודי עז א־דין אל־קסאם, פעולה שנחשבה לסימן מעיד משמעותי לאפשרות של היערכות למבצע חדירה צבאי לשטח ישראל בטווח הזמן המיידי.
עד סוף שנת 2022, על אף שבידי מערכת הביטחון הישראלית הייתה הגרסה המפורטת של תוכנית המתקפה, לא התריעו אגף המודיעין בצה"ל והשב"כ מפני כוונה אופרטיבית קרובה של חמאס להוציא אותה אל הפועל.
השינוי בהערכת המודיעין
הערכת אגף המודיעין של צה"ל השתנתה מתחילת 2023 על רקע מידע שהתקבל על הבנת האויב את משמעויות הקמת ממשלת הימין במישור הבינלאומי, היחסים העכורים בינה לבין הממשל האמריקני, והמשבר הפוליטי החריף בישראל, שזלג למערכת הביטחון ובא לידי ביטוי בגל רחב היקף של סירוב להתנדב לשירות מילואים, ואשר הוביל לאזהרות חמורות מפני פגיעה הדרגתית בכשירות ובכוננות צה"ל למלחמה.
לכך צריך להוסיף גורמים נוספים, ובהם החשש של הנהגת חמאס ממדיניות ישראל באיו"ש העלולה בראייתם להכרעת המאבק על השליטה באזור זה בתוך שנים אחדות,[2] המגעים לקידום נורמליזציה בין ישראל לסעודיה תוך התעלמות מהסוגיה הפלסטינית[3] ופיתוח מערכת ליירוט רקטות באמצעות לייזר, אשר על פי ההערכה של בכירי "ההתנגדות" בעזה, מערכת כזו הוצבה בגזרת עוטף עזה ונעשה בה שימוש אופרטיבי כבר בקיץ 2022.[4] [5] [6]
המשבר הפנימי ותופעת "הסרבנות" העצימו את איום המלחמה
להלן יובאו עיקרי הממצאים של עבודת המחקר שכתב הח”מ וכותרתה "המשבר מבית כזרז למתקפה: כיצד חמאס זיהה את שעת הכושר והוביל ל-7 באוקטובר".[7]
ראשי מערכת הביטחון – ובהם ראש הממשלה, שר הביטחון, הרמטכ"ל, ראש חטיבת המחקר באגף המודיעין, ראש השב"כ, מפקד חיל האוויר והמזכיר הצבאי של ראש הממשלה – היו תמימי דעים, בהסתמך על דוחות המודיעין, כי דימוי של פגיעה בכשירות צה"ל, ועל אחת כמה וכמה פגיעה ממשית בכשירות, הנובעת מתופעת חוסר ההתייצבות לשירות, מסכן את ביטחון ישראל ועלול לעודד את אויביה – ובהם חמאס – לשקול מהלכים התקפיים.
זו הייתה גם מסקנת תחקיר צה"ל על מחדל ה־7 באוקטובר, שבו צוין, כי "במהלך שנת 2023 התריעו גורמים בכירים בצה"ל, כי אויבי ישראל מזהים תהליך של היחלשות פנימית הפוגע בהרתעה הישראלית ומגביר את הסבירות להסלמה".
הערכת גורמי הביטחון שיקפה נאמנה את תמונת המצב שגיבש חמאס באותה עת. מסמכי שלל שנתפסו בידי צה"ל במהלך מבצע "חֶרֶבות ברזל" מלמדים, כי הנהגת חמאס וגדודי אל־קסאם סברו שהמשבר הפוליטי בישראל – ובראשו המחאה נגד הרפורמה המשפטית – החליש משמעותית את החוסן הלאומי של ישראל, וסלל את הדרך לאפשרות של פריצת מלחמת אזרחים.
הנהגת חמאס ראתה במשבר הפנימי וב"סרבנות" חלון הזדמנות אסטרטגי למתקפה
הנהגת חמאס, וגם זו של חיזבאללה שהייתה שותפה בתכנון מתקפה רב-חזיתית נגד ישראל, ראו בזליגת המשבר הפוליטי לצה"ל, שהתבטאה בגל הודעות על הפסקת התנדבות לשירות מילואים, גורם מרכזי הפוגע בלכידות ובכשירות של צה"ל לאורך זמן, ואשר עשוי להקל על הוצאה לפועל של תוכנית המתקפה הכוללת. המודיעין הצבאי של גדודי אל־קסאם עקב מקרוב אחר השפעת המשבר הפוליטי על כשירות צה"ל, וב־25 ביולי 2023 המליץ למנהיג חמאס ברצועת עזה, יחיא סינוואר, להימנע בשלב זה מכניסה לעימות צבאי, כדי לאפשר למשבר להעמיק עוד יותר.
מחקר שערכו שני פעילים בכירים בחמאס ובג’יהאד האיסלאמי אשר פורסם ב-14 באוגוסט 2023 במכון מחקר המזוהה עם האחים המוסלמים וחמאס, קבע כי המשבר הפנימי בישראל חמור ביותר ויוביל ל"הריסתה וקריסתה". על בסיס מסקנה זו, הם המליצו להנהגת חמאס "לפעול לניצול המשבר, במיוחד על ידי ההתנגדות, ובפרט הפלסטינים ש[חברים] בה, במסגרת פעילות המאבק המתנהלת בשלבים ובמישור האסטרטגי".
סינוואר, שנהג באדיקות לצפות במהדורת החדשות של ערוץ 12 מדי ערב, שבה דווח על הפגיעה בכשירות של צה"ל על רקע מחאת אי ההתייצבות לשירות, הורה למחלקה המדינית של חמאס לעקוב אחר ההתפתחויות בישראל כדי לזהות את העיתוי המתאים ליזום מתקפה שתסייע למוטט את ישראל.
ניתוח הסיבות להצלחת מתקפת "מבול אל-אקצא"
פרסומים בערוצי התקשורת של חמאס ב־7 באוקטובר 2023 ובימים הראשונים למערכה ציינו את חולשת צה"ל – בשל הפגיעה בכשירות, בין היתר כתוצאה מאי ההתייצבות לשירות – כגורם שנוצל על ידי חמאס במתקפה, ואשר לשיטתו של הארגון, יקשה על צה"ל לבצע פעולה קרקעית מוצלחת ברצועת עזה.
שעות ספורות לאחר תחילת מתקפת ה-7 באוקטובר תיאר "אבו עוביידה", דובר גדודי אל־קסאם, את צה"ל כ"צבא שנפל כארבה מול המוג'אהדין", ואת החיילים ומפקדיהם כמי "שברחו במאות ועזבו את עמדותיהם המבוצרות", בעוד את הפיקוד של צה"ל כינה "בלוי ועשוי מקרטון".
באותו יום טען בכיר בחזית העממית, כי אפשרויות התגובה הצבאית של ישראל על מתקפת ה-7 באוקטובר מוגבלות, בין היתר בשל "הפגיעה בכשירות בעקבות המשבר הפנימי, סירובם של אלפי קצינים וחיילים לשרת במילואים, והעיתוי הרגיש שבו הכיבוש והקואליציה הממשלתית סובלים ממשברים מורכבים והחרפת המשבר הכלכלי".
יום לאחר המתקפה פרסם האתר הרשמי של גדודי אל־קסאם מאמר שבו נכתב כי המערכה "המחישה את חולשתו ורפיסותו של צבא הכיבוש, לא רק מבחינת יכולות מודיעין אלא גם מבחינת מנהיגות והערכת מצב".
במאמר נוסף באתר הרשמי של גדודי אל־קסאם, מה־12 באוקטובר 2023, תיאר ח'אלד אל־נג'אר, פעיל חמאס מח'אן יונס, כיצד הושגה לדעתו עליונות צבאית במתקפה: "בראש ובראשונה, ההתנגדות ניצלה את הירידה בתפקודו של הצבא הציוני, לאור השינויים המהותיים שחלו בממשלת הימין והשפעתם על התשתית הצבאית, בגין אובדן היציבות הפוליטית לנוכח המחאות נגד החוקים החדשים של הממשלה הציונית, ובהם חוקים הפוגעים באופן מהותי במערכת המשפט הציונית".
במאמר שפרסם אל־נג'אר ב־15 באוקטובר 2023 בעיתון "אל־ריסאלה", שבו ניתח את תרחישי התגובה הצבאית של ישראל, הוא המעיט באפשרות של מבצע קרקעי נרחב, וכתב: "[התרחיש] השני – ביצוע מבצע קרקעי מוגבל בשולי הרצועה, שבו ישתתפו אלפי חיילי וקציני מילואים שיש להם מחלוקות נרחבות עם ממשלת הכיבוש בגלל הרפורמה המשפטית, ואינם מקיימים אימונים סדירים לאחר שיחידות רבות בצבא השעו את השירות. לכן הסיכוי של הצבא להשיג הישג משמעותי בפעולה קרקעית הוא קלוש ביותר".
לסיכום, ביטויי אי ההתייצבות לשירות בצה"ל בחודשים אוגוסט–ספטמבר 2023 לאחר העברת דוח המודיעין הצבאי לסינוואר, שהצטיירו כפגיעה מוחשית ומיידית בכשירות המבצעית של חיל האוויר ויחידות המודיעין, נקלטו היטב בערוצי התקשורת הרשמיים של חמאס. בסבירות גבוהה הם נכללו בהערכת המצב של צמרת הארגון, והיו גורם מסייע מרכזי בקביעת עיתוי מתקפת ה-7 באוקטובר – שתוכננה מלכתחילה להתבצע באחד מחגי ישראל המרכזיים.
תעלומת העמוד המושחר בתשובת רה"מ נתניהו למבקר המדינה
ב-5 בפברואר 2026, פרסם ראש הממשלה בנימין נתניהו קטעים מהמסמך שהעביר למבקר המדינה בנוגע לחקירת מחדל מתקפת השבעה באוקטובר. בעמוד 31 של מסמך זה נכתב כדלהלן:[8]
"האם חמאס בחרה בעיתוי מתקפת ה-7 באוקטובר בשל המצב הפנימי בישראל?
15. מודיעין אחר מלמד באופן חד משמעי שהתשובה לכך היא שלילית והוא מעניק הסבר פרטני מדוע בחרה חמאס בעיתוי בו בוצעה הפשיטה". [קטע מושחר עד תחתית העמוד]
אחדות הזירות אך לא בהכרח אחדות היעדים – החשש מכיבוש שיעי של פלסטין
מאז לא פורסם מידע המפרט או מבהיר את המידע שהוסתר על ידי ראש הממשלה. ניתוח המידע ממקורות פלסטיניים ולבנוניים הוביל אותי להערכה, לפיה סינוואר לא עדכן את חיזבאללה על מועד פתיחת המלחמה למרות התיאום במסגרת אסטרטגיית "אחדות הזירות" בשל רצונו להוביל את "שחרור פלסטין", ולא להעניק את ההובלה לציר השיעי החזק ממנו לאין שיעור, מחשש, מזווית הראייה הפלסטינית, שהכיבוש השיעי של פלסטין יחליף את הכיבוש היהודי של פלסטין.
מיד בתחילת מתקפת "מבול אל-אקצא" בחרו מנהיגי חמאס להדגיש, כי מדובר במערכה צבאית פלסטינית בתכנונה ובהוצאתה לפועל. חמאס הייתה מעוניינת בסיוע צבאי של השותפות השיעיות של "ציר אַל־קֻדְס" במסגרת "אחדות הזירות", אך בין חמאס לשותפות השיעיות לא הייתה בהכרח "אחדות היעדים" בנוגע לשחרור פלסטין.
אלוף (במיל.) גיורא איילנד העיד, כי באמצע 2023 ראש אגף המודיעין דאז אהרון חליוה, תדרך אותו וקצינים בכירים נוספים במילואים, בהערכת מודיעין פסימית באשר לאפשרות פריצתה של מלחמה כוללת בהובלתה של איראן ושלוחותיה בתוך כשנה. השיחות שקיים איילנד באישור ראש אמ"ן עם קציני מודיעין, והעיון בסקירות המודיעין העדכניות, הובילו אותו למסקנה, כי איראן חשה שהיא בשלה מבחינה צבאית ליזום את המתקפה הכוללת נגד ישראל. בעניין זה אמר איילנד את הדברים הבאים:
"מה ששמעתי לאו דווקא רק מראש אמ"ן, מה ששמעתי במסגרת הדיונים שקיימתי או שהייתי [בהם], כולל בגורמים, נגיד, ברמות של ראשי מחלקות, ראשי ענפים באמ"ן, והבנתי את בעצם הבשלות האיראנית: המוכנות שלהם ללכד בין הזירות ולעשות את אותו המהלך הזה, שמבחינתם, בעצם החזון שהיה לפני עשר שנים אולי תיאורטי, בראייתם הוא פחות או יותר כבר מוכן. ומול החולשה הישראלית — גם איזשהו רצון לקדם את הדברים, כי אם ישראל בחולשתה, בוא אולי אנחנו האיראנים נקדים. ואני מודה: אני הייתי מאוד מאוד מודאג מהדברים האלה. לא היה לי מקורות מידע אחרים".[9]
רפיק נסראללה (رفيق نصر الله), עיתונאי לבנוני ותיק ומנהל המרכז הבינלאומי לתקשורת ולמחקר המגדיר עצמו כדוגל בפאן-ערביות, אמר בראיון ב-29 ביולי 2024, כי הייתה תכנית למתקפה מתואמת של כוחות ההתנגדות נגד ישראל במספר חזיתות, אשר הייתה אמורה להתבצע בחודש ספטמבר 2024 או בפרק הזמן שבין ספטמבר 2024 עד תחילת האביב ב-2025. בהתקפה המשולבת, אותה הוא כינה "הקרב הגדול" (المنازله الكبرى), היו אמורים להשתתף 60 עד 70 אלף לוחמים מלבנון ופלסטין. לדבריו, חמאס קיבל החלטה עצמאית ופתח במערכה צבאית נגד ישראל ב-7 באוקטובר 2023 מבלי לעדכן את ציר ההתנגדות.[10]
מודעות של הנהגת חמאס למוכנות הצבאית האיראנית ולהבשלת ההחלטה להיערך למתקפה כוללת עשויה הייתה לדרבנה להקדים את מתקפת "מבול אל-אקצא".
גורמים משפיעים בסיסיים – כוננות, מוכנות ומורל
לצד השיקולים המדיניים המשתנים קיימים גורמים משפיעים קבועים המהווים מרכיב יסודי בקבלת ההחלטות הקשורות ליציאה למלחמה. תהליך IPB (Intelligence Preparation of the Battlefield) בדוקטרינה האמריקאית כולל הערכה שיטתית של יכולות האויב, כוונותיו, מצב כוחותיו והשפעת הסביבה על מוכנותו – כבסיס לתכנון קווי פעולה התקפיים.[11] בספרות הצבאית מודגש, כי תכנון מתקפה מוצלח דורש זיהוי מדויק של רגע שבו כוננות האויב נמוכה והמורל שלו פגיע.
גישה דומה מופיעה גם בתורת הלחימה של גדודי אל-קסאם, הזרוע הצבאית של חמאס. לפני מתקפת השבעה באוקטובר 2023, ערכו גדודי אל-קסאם ספר המאגד נושאים שונים בתורת הלחימה. בפרק "הפשיטה [הצבאית]” צוין, כי "חובה על המפקד ללמוד את היכולות והעוצמה של האויב בהיבטים של כוח אדם ואמצעי לחימה והמוכנות [הצבאית]”.[12]
בפרק "העקרונות המרכזיים בפלישה [צבאית] לערים" צוין, כי "ראשית: [נדרש] איסוף [המודיעין]. יש ללמוד היטב את העיר ומפותיה כדי להשיג את המידע הדרוש לתכנון [המתקפה]. כמו כן, יש צורך להשיג מידע מדויק על היעדים [של המתקפה] והשטחים אשר כוחות האויב העיקריים מגינים עליהם, מידע אודות היקף כוחות האויב, מקומות היערכותם, וכן כוחות העתודה של האויב, אזור היערכות [הכוחות בעמדות] הגנה, ציוד הנדסי, המורל של חיילי האויב והמורל של התושבים".[13]
מקרה מבחן – העלאת כוננות ומוכנות כגורם מרתיע מפני מלחמה
סוגיית הכוננות והמוכנות הצבאית היא גורם מסייע מרכזי בקביעת עיתוי של מתקפה צבאית. בסוף חודש מאי 2022, המתיחות הביטחונית הגיעה לשיאה על רקע כוונת חמאס להגיב במתקפה צבאית בתגובה לצעדת הדגלים בירושלים ולצעדים ישראליים שנתפסו כחילול מסגד אל-אקצא ופגיעה בפלסטינים.
כשבוע לפני כן, ב-23 במאי 2022, ציטט ערוץ הטלגרם "טקטיקה צבאית", המזוהה עם גדודי אל-קסאם, הודעה מפי "מקור צבאי בהתנגדות הפלסטינית [חמאס]”, המובאת להלן:[14]
"הוראות ניתנו על ידי מפקדת המטה הכללי לכל היחידות הקרביות ו[היחידות] בשטח לטעון את הנשק ולהמתין לשעת האפס, למקרה שהאויב יקיים את מצעד הדגלים, שכן חֶרֶב אַל־קֻדְס [ירושלים] עדיין שלופה, ואנו מוכנים לצאת למערכה [צבאית] ארוכת טווח מול האויב המתנשא הזה". המקור הוסיף: "אנו מצפים בשעות הקרובות להצהרה קצרה ומאיימת של מפקדת המטה הכללי, בדומה לזו שהושמעה לפני תחילת מבצע חֶרֶב אַל־קֻדְס [העימות בין ישראל לחמאס במאי 2021 המכונה בישראל בשם "שומר החומות"] בשנה שעברה…!"
ב-28 במאי 2022, מנהיג חמאס, איסמאעיל הניה, הזהיר את ישראל מפני עריכת מצעד הדגלים, ואיים בתגובה, ולהן קטע מהודעת הניה:
"ברשותנו אפשרויות רבות להתמודדות עם מצעד הדגלים ועם הניסיונות לחלול את מסגד אל-אקצא. יש לנו שלושה גורמים המוכנים להתמודדות עם ההתפתחויות מחר: האומה [האיסלאמית], העם [הפלסטיני] וההתנגדות [חמאס]. אנו ערוכים לכל התרחישים".[15]
מוסטפא אל-סוואף, מבכירי חמאס וחבר מועצת השורא של הארגון, הסביר, כי חמאס חזר בו מכוונתו לתקוף את ישראל בגין הכוננות והמוכנות הצבאית הגבוהה של צה"ל באותם ימים. וכך כתב אל-סוואף ב-30 במאי 2022:
"הכיבוש [ישראל] היה בכוננות צבאית גבוהה במהלך מה שנקרא תרגיל "מרכבות האש" [תרגיל צבאי רחב היקף של צה"ל שדימה לחימה רב-זירתית], והוא היה במוכנות גבוהה להגיב [צבאית] על [פעולות] ההתנגדות [הכוחות הפלסטיניים בפיקוד חמאס] אילו נורתה אש מרצועת [עזה], וכאילו הוא [התרגיל הצבאי שערך צה"ל] הציב מלכודת בפני ההתנגדות [חמאס], ואולם ההתנגדות [חמאס] הייתה מודעת לתפיסת הכיבוש, והצליחה לסכל את מה שהוא תכנן.
"ההתנגדות צפתה ועקבה אחר כל ההתרחשויות באַל־קֻדְס [ירושלים], ועקבה אחר התנהגות הכיבוש באזורים המפרידים בין עזה לפלסטין הכבושה. היא הצליחה לגבש את תגובתה על בסיס כל המידע שהיה בידה, סיכלה את ההזדמנות שעמדה בפני הכובש [להוליך את חמאס למלכודת], ואפשרה לעמנו באַל־קֻדְס [ירושלים] ובגדה [המערבית] לפעול – והם פעלו והשיגו את מה שההתנגדות [חמאס] חפצה בו".[16]
הסבר דומה באשר למניע שגרם לחמאס להימנע מלתקוף את ישראל בסוף חודש מאי השמיעו גם השייח’ ד"ר מוחמד בן מאהר אל-עכלוכ,[17] חבר אגודת חכמי הדת של פלסטין, המשמשת מקור הסמכות ההלכתי עבור חמאס, והודעה של מנהלי עמוד הטלגרם "טקטיקה צבאית", המזוהה עם גדודי אל-קסאם.[18]
בסיכומו של דבר, המשבר הפנימי בישראל בשנת 2023, ובמוקדו המחאה שגלשה לצבא המילואים ונתפסה כפוגעת בכשירות צה"ל, נתפסו על ידי חמאס כחלון הזדמנויות אסטרטגי להוצאה לפועל של תוכנית "הבטחת אחרית הימים" לשחרור פלסטין, וגורם מסייע מרכזי בקביעת העיתוי למתקפה.
בקביעת עיתוי המתקפה ניתן קרוב לוודאי משקל להחלטת צה"ל על "הדממה" בתקופת החגים, שמשמעותה צמצום נוכחות כוח האדם הסדיר ביחידות, והרצון של הנהגת חמאס לבצע את המתקפה באחד החגים היהודיים המשמעותיים כדי לעשות שימוש בסוגיית ירושלים, כך על פי תפיסת חמאס, כנפץ להפעלת זירות עימות נוספות נגד ישראל בשטחי איו"ש, בישובים הערביים בישראל, במדינות ערביות ואיסלאמיות ובקהילות המוסלמיות והערביות ברחבי העולם.
המחויבות של סינוואר להביא לשחרורו של חסן סלאמה
צמרת חמאס ייחסה חשיבות עליונה למימוש היעד של שחרור האסירים והעצורים הביטחוניים מהכלא הישראלי בעסקת חליפין עם ישראל (שחרור האסירים הביטחוניים בתמורה להחזרת גופות חללי צה"ל וישראלים המוחזקים בידי חמאס) או באמצעות פעולה נוספת של חטיפת חיילים ואזרחים ישראלים בניסיון לכפות על ישראל את שחרור האסירים הביטחוניים.
בנאום ב-30 באפריל 2022, מנהיג חמאס ברצועת עזה, יחיא אל-סינוואר, ציין, כי לחמאס מחויבות מוחלטת ובלתי מתפשרת להביא לשחרור האסירים הביטחוניים ובעניין זה אין קווים אדומים, במשתמע גם פעולה צבאית נגד ישראל שתיצור מציאות אזורית חדשה. למרות מה שתיאר כסירוב ישראלי לשלם את המחיר בעסקת חליפין, סינוואר הצביע על דרך חלופית, כלומר פעולה צבאית, בהדגישו, כי "לפנינו הזדמנות גדולה לבצע מהלך גדול".
להלן קטע מנאומו של סינוואר:[19]
"לסיום, אין לנו אלא להעביר מסר לאחינו ולאסירינו בבתי הכלא של הכיבוש. בנושא זה [שחרור האסירים], ההתנגדות ברצועת עזה השקיעה מאמצים אדירים כדי לשחרר אתכם, חלקם ידועים וחלקם אינם ידועים, חלקם פורסם וחלקם לא פורסם.
"ואולם, ממשלת הכיבוש משקרת לעם שלה ולציבור שלה, והיא אינה רוצה לשלם את המחיר, והיא סבורה שנושא זה ישקע בתהום הנשייה. ואנו אומרים באופן ברור, קיבלנו החלטה נחרצת וברורה ולפיה אנו, ברשותו של אללה ישתבח ויתעלה, ננקה את בתי הכלא מכל אסירינו הפלסטינים והערבים, ולא יארך הזמן לכך, ברשות אללה ישתבח ויתעלה.
"לא יארך הזמן לכך, ברשות אללה ישתבח ויתעלה, וכל הזירות פתוחות [לעימות צבאי עם ישראל], ולא יהיו קווים אדומים, שימנעו מאיתנו למלא את חובתנו כלפי האסירים, ברצונו של אללה אדון העולמים.
"לא נזנח אתכם, לא נגלה אזלת יד באשר לזכותכם, ואנו רואים את עצמנו, למרות כל אשר השקענו, כמי שנכשלו [בעניין האסירים], ואולם ברצונו של אללה אדון העולמים, אדוננו יסייע לנו ויאפשר לנו לקיים את החובה כלפיכם.אחים יקרים, אחיות נכבדות, ענייננו [הזירה הפלסטינית] עוברת תקופה מכריעה, חשובה ואסטרטגית.
"אכן, לפנינו קשיים, מכשולים ואתגרים רבים, ואולם, בה בעת, לפנינו חלון הזדמנויות גדול, אשר אל לנו לאבד אותו. בשום פנים ואופן אסור לנו לאבד אותו, ולפנינו הזדמנות גדולה לבצע מהלך גדול [احداث نقلة كبيرة], ברשות אללה ישתבח ויתעלה, בסוגיות השונות שלנו, ואנו נשיג הישגים ופריצות דרך בנושאים רבים החשובים לעמנו, וברצון אללה אדון העולמים יעניק לנו את היכולת [לכך]".
סוגיית האסירים הביטחוניים הייתה מעין נייר לקמוס המשקף את כוונות חמאס. בהיעדר היתכנות לעסקת חליפין גוברת האפשרות למהלך צבאי קרקעי יזום של חמאס בתוך שטח ישראל, שתכליתו להשתלט על עמדות של צה"ל ולחטוף חיילים, בדומה לתרחישים שתורגלו באופן קבוע בסדרת תרגילי אַלְ-רֻכְּן אַל-שָּׁדִיד 1, 2, 3 ו-4.
לסינוואר הייתה מחויבות אישית להביא לשחרור של חסן סלאמה, ידיד קרוב שריצה עימו עונש מאסר עולם בכלא הישראלי, ואשר נחשב למנהיג מוערך בשורות חמאס בזכות הצלחתו לבצע את המשימה שהטיל עליו מוחמד דיף, המפקד העליון של גדודי אל-קסאם, לנקום על חיסול יחיא אל-עיאש באמצעות הכוונה של שלושה פיגועי התאבדות בישראל בשנת 1996, בהם נרצחו 46 אנשים.
מחויבות זו באה לידי ביטוי בדבריה של אישתו של חסן סלאמה, ר'ופראן זאמל (غفران زامل). ב-11 באוקטובר 2021,[20] ביום השנה העשירי ל"עסקת שליט”, ההסכם ב-2011 במסגרתו שחררה ישראל 1,027 אסירים פלסטינים בתמורה להחזרת החייל הישראלי החטוף בידי חמאס גלעד שליט, (וכן ב-19 באוקטובר 2024, שלושה ימים לאחר הריגתו של יחיא סינוואר)[21], פרסמה ר'ופראן זאמל באיקס את ההודעה הבאה:
"האסיר המשוחרר ניזאר א־תמימי [نزار التميمي], ישמרהו אללה, סיפר לנו: כשהתכנסו האסירים המיועדים לשחרור בעסקה בכלא הנגב, ואחרי שנפגש עם האסיר המשוחרר יחיא אל-סינוואר, והחל מיון האסירים לגדה [המערבית] ול[רצועת] עזה, עמד סינוואר והביט אל השמים לפני שעלה לאוטובוס ואמר: תיפח נפשי, איך אצא בעסקה שאינה כוללת את חסן סלאמה!!”
כשבוע לאחר מתקפת "מבול אל-אקצא", ב-15 באוקטובר 2023, פרסם העיתון "אל-ח’בר" (الخبر) האלג'ירי, בהסתמך על גורם בחמאס, פרטים על ההכנות הצבאיות של חמאס בשעות שקדמו לתחילת מתקפת "מבול אל-אקצה" בשבעה באוקטובר, ובין היתר התייחס להשפעת מחויבותו של סינוואר להביא לשחרור חסן סלאמה על החלטתו ליזום את המתקפה. להלן קטע מהכתבה:[22]
"המקור של עיתון "אל-ח'בר" חשף גורם פסיכולוגי חשוב [בקבלת ההחלטה לבצע את מתקפת "מבול אל-אקצה"] לאחר איגרת [שכתב] האסיר [הביטחוני] חסן סלאמה, ובה קבל על חברו, האסיר [הביטחוני] המשוחרר יחיא אל-סינוואר שנכנע למציאות, לא הציע דבר חדש בנושא האסירים [הביטחוניים], ו[חסן סלאמה ציין כי] אין ביכולת נושא האסירים של הכיבוש המוחזקים על ידי ההתנגדות [גופות חיילי צה"ל וחטופים ישראלים המחוזקים בידי חמאס] לקדם את המשא ומתן [לשחרור האסירים הביטחוניים הפלסטיניים] עקב עקשנותה של ממשלת הכיבוש".
בקיץ 2023, "ר'ופראן זאמל אישתו של חסן סלאמה הגיעה לרצועת עזה. ב-16 ביולי 2026, אתר החדשות "שיהאב" פרסם את כתבתו של מוחמד הנייה שכותרתה "ר'ופראן זאמל מספרת לשיהאב על מפגש עם "איש הצללים" מספר ימים לפני "מבול אל־אקצא".
להלן תרגום תוכן הכתבה:[23]
היה זה ימים ספורים לפני "מבול אל־אקצא", כשר'ופראן קיבלה שיחה שבה התבקשה להגיע למקום כלשהו ברצועת עזה לפגוש אדם שרוצה לדרוש בשלומה. באותם ימים היא הגיעה זה לא מכבר לעזה, העיר שהיא משכן לבו של חסן סלאמה והיהלום שבכתר שהוא מחכה לפגוש.
"הגעתי, והנה הם מציגים בפניי את האיש הגדול [מוחמד דיף, מפקד גדודי אל-קסאם]. באותו יום לא הצלחתי להחזיק את עצמי, ולא יכולתי לעצור את דמעותיי שזלגו במשך חצי שעה מולו". זהו חברו של חסן [סלאמה], והאחרון שנפרד ממנו כשפנה בדרכו של השהיד יחיא עיאש [ונסע] אל הגדה המערבית כדי להוביל את "מבצעי הנקמה הקדושה" [שלושה פיגועי התאבדות בישראל ב-1996 בהם נרצחו 46 ישראלים ונפצעו כ-90].
ר'ופראן זאמל מספרת לסוכנות "שיהאב" את פרטי המפגש עם השהיד המפקד מוחמד דיף, המפקד העליון של גדודי עז א־דין אל־קסאם, כשבועיים לפני תחילת [מתקפת] "מבול אל־אקצא”. "לא האמנתי שאני רואה אותו, ובעצם גם לא האמנתי שהוא בכלל חי". כדי להסיר את ספקות לבה, הדבר הראשון שביקשה ממנו היה: "דַּבֵּר".
היא רצתה לשמוע את קולו, והנה זה אותו קול שאנשים שומעים בהקלטותיו הנדירות שהופיעו בתקשורת. "אמרתי לו: כן, זה אותו קול שאנחנו שומעים, כלומר לא דיבוב ולא אפקטים". דיף הופתע מתגובתה של זאמל.
היא אמרה לו בגילוי לב: "אל תתפלא. אתה לא יודע מה מוחמד דיף בשבילנו. אנחנו חושבים שאתה מת, אבל חמאס נשארת על שמך ועל צלך [חמאס נהג לפרסם את תמונתו של מוחמד דיף רק בהצללה] כאגדה. אנחנו חיים על הקול שלך ועל הצל שלך". הדקות הראשונות של המפגש עברו כשהיא עוקבת אחר תנועותיו ודבריו, בעוד הוא מנסה לשבור את הקיפאון בבדיחות על ארוסה וחבר דרכו, חסן סלאמה.
ר'ופראן מתארת אותו [כך]: "האדם שישראל מפחדת ממנו — לא תמצא בעולם אדם בענוותו, באנושיותו, ביושרו, בטוב לבו ובספונטניות שהיו ניכרים בדיבורו ובשיחתו". היא נאנחה ואמרה: "אדם [ייחודי] שלא ניתן שיקום אדם אחר כמותו".
זכרונותיו של דיף עם חסן מימי האינתיפאדה הראשונה עמדו במוקד [השיחה] בתחילת המפגש. הוא הזכיר אז את הגדה המערבית שבה ביקר באותה תקופה. "הוא זוכר שמות של הכפרים והערים ושל רחובות בכל עיר. הייתי המומה מהתיאור ומהזיכרון המדויק. זה דיף, שתמיד עסוק ועבר מראות אימה רבים, והוא זוכר כל פרט במקומות שבהם ביקר", אומרת ר'ופראן.
והיא מוסיפה: "הוא סיפר לי על חסן [סלאמה] ואיך חי איתו, על הפעולות שביצעו יחד ועל זכרונותיהם כשסיורי צבא הכיבוש רדפו אחריהם בח'אן יונס, על אהבתו לחסן [סלאמה] ועל געגועיו העזים אליו".
דיף עדיין עוקב אחר כל פרט ופרט של מידע בנוגע לחברו חסן [סלאמה]. "שמחתי מאוד כשנודע לי על האירוסין שלכם מתוך כלאו, ואני עוקב אחר הדיווחים והמידע אודותיו, ויודע כמה האירוסין האלה שינו את חסן [סלאמה], ואני עוקב אחר נסיעתך ולאן הגעתם בעניין [רכישת שטח קרקע בעזה לבניית] הבית".
כן, זה אותו דיף העסוק בצבאו ובענייניו, והוא עסוק גם במידע הנוגע לחבריו. הוא עדיין זוכר את "העקשן" וכיצד שנות [המאסר ב]כלא לא שינו אותו. דיף סיפר על אירועים [בעבר] עם חסן [סלאמה], ובהם "איך באותו יום הפציר בו [חסן סלאמה] להיות מחבל מתאבד שנוקם את דמו של יחיא עיאש, אבל דיף סירב".
את זכרונותיהם בימים שהכיבוש רדף אחריהם בח'אן יונס, דיף זוכר כאילו הם נוכחים מולו: כאשר ג'יפים של הכיבוש רדפו אחריהם והם ברחו לבית, החיילים פשטו על הבית, אבל חסן [סלאמה] הצליח לברוח מדלת אחורית ואבו ח'אלד [מוחמד דיף] נשאר. כשהחיילים נכנסו שאלו אותו על זורקי האבנים, ודיף אמר להם [שהם ברחו ב]דרך אחרת, והם לא ידעו שהוא דיף.
מקרה אחר שדיף מספר: יום שבו ג'יפ ישראלי רדף אחריו ואחרי חברו חסן, הם לקחו מכונית שעמדה בדרך וברחו בנסיעה בה למקום רחוק, ואחר כך החזירו אותה לבעליה.
חסן [סלאמה] היה ציר השיחה במפגש, וזכרונות שדיף מספר על חיוכים שמחזירים אותו אל אותם רגעים שכאילו היו אתמול. דיף מרים את גבותיו כשהוא מספר איך קיבל את הידיעה על אירוסי חסן [סלאמה] בכלאו. "משוגע שעושה הכול", אמר דיף בחיוך.
ר'ופראן אומרת: "הוא הופתע מהרעיון איך הוא קיבל החלטה כזאת למרות מאסר העולם שלו", ודיף הוסיף: "באותו יום אמרתי שר'ופראן באה אל חסן בזמן הנכון, וריבוננו [אללה] ייעד אתכם זה לזו".
והיא ממשיכה: "הוא עוקב אחר כל הדיווחים על חסן [סלאמה] בתוך כלאו, וכל מכתב שחסן [סלאמה] כותב מגיע אליו, וכל דבר שהוא מפרסם בתקשורת. הוא ידע שחסן לא ישתכנע מכל התשובות שלנו על כל שאלה שהוא שואל בעניין עסקאות [המגעים העקיפים עם ישראל לעסקה להחזקת ישראלים המחוזקים בידי חמאס בתמורה לשחרור אסירים פלסטינים] והשחרור [של האסירים הפלסטינים], והוא העקשן שמנסה לדעת כל פרט שמתרחש".
"שמחתי כשנודע לי על החלטתכם לקנות קרקע ולבנות עליה בית בעזה", אומר דיף לר'ופראן, ואחר כך מספר לה על אחת הרגעים הקשים ביותר, כאשר קרא את ספרו של חסן [סלאמה] על הבידוד. "כאבה לי כל אות שחסן כתב וחי אותה", השיב דיף.
והוא המשיך ודיבר על געגועיו לחסן [סלאמה] ועל משאלתו לראותו חופשי. בעוד הדמעות השתלטו על המעמד, דיף שבר את העצב באומרו: "בוודאי עכשיו הוא התקשר אליך אלף פעם, ועוד מעט יצלצל ויבקש מכל [תושבי] עזה לחפש אותך". כך אמר דיף לר'ופראן אחרי מפגש שנמשך זמן רב שבו לא היה טלפון נייד כלשהו.
ביקשתי מדיף תמונה איתו, והוא נענה לי מתוך אהבה לחסן [סלאמה], אף שלא זכיתי לשמור את התמונה איתי. אבל באותו יום זכיתי בכבוד שהמפגש איחד אותי עם דיף ובתמונה שהוא היה רוצה שחסן [סלאמה] יהיה במסגרתה.
בסיום המפגש שאלתי אותו על "המועד שבו אנשים יראו את מוחמד דיף ויחשוף בו את פניו". השאלה נראתה כמפתיעה אותו מאוד, ואחרי רגע של הסחת דעת אמר: "ביום שבו יהיה צורך בכך, כולם יכירו אותי".
ואחר כך שאל: "עד כמה חשוב לציבור לראות את התמונה שלי?", הביע פליאה מהרעיון שאנשים רואים בו דמות במעמד שחורג מהמידה [הראויה]. אז ר'ופראן פגעה בתמיהתו של דיף באומרה: "ביום השחרור [של פלסטין], וביום שתתפלל איתנו כאימאם באל־אקצא, אם ירצה אללה, כל העולם יראה אותך". דיף חייך ושתק.
דיף העביר לר'ופראן מסר לחברו לדרך [חסן סלאמה]: "מִסְרִי לו דרישת שלום וְאִמְרִי לו שכל עזה מחכה לך". אחר כך חתם דיף את צוואתו לאורחת שלו [במסר לפיו] שלא תספר לחסן [סלאמה] על המפגש אלא אחרי מספר ימים. הוא יודע שהיא לא תסתיר ממנו את הסוד הגדול, ויודע שחברו "העקשן" ימשיך לשאול על היעדרותה הארוכה בלי שהשתמשה בטלפון שלה.
מהלך ההונאה האסטרטגי של סינוואר
בתחילת שנת 2022 קיבלה הנהגת חמאס החלטה להאיץ את ההכנות לקראת מתקפת "מבול אל-אקצה", שלוותה מאותה עת בתכנית הונאה אסטרטגית. מהלך ההונאה האסטרטגי נגד ישראל התבסס על העברת מסרים, ששכנעו את ישראל שמדיניות המקל (איום בהתנקשות בבכירי חמאס) והגזר (מדיניות ההקלות הכלכליות מול רצועת עזה) משיגה את יעדה, מצליחה לרסן את חמאס ולמנוע עימות צבאי.
מסרי ההונאה נמשכו גם ערב מתקפת השבעה באוקטובר, והם כללו העברת מסרים שיקלטו על ידי המודיעין הישראלי וייטעו רושם לפיו קיים מצב של שגרה ביטחונית ברצועת עזה. לצד מהלכי ההונאה, הקפיד חמאס על הסתרת ההכנות למתקפה מעיני המודיעין הישראלי, ובכלל זה חימוש וריכוז הכוחות הפורצים וכוחות העתודה.
דיווחי סוכנים כפולים שידרו מסר של שגרה ביטחונית
פעיל בכיר בגדודי אל-קסאם, הזרוע הצבאית של חמאס, חשף כי במסגרת תכנית ההונאה של חמאס לקראת מתקפת 7 באוקטובר 2023 ("מבול אל-אקצה") הופעלו סוכנים כפולים, שהעבירו מידע שגוי לשירות הביטחון הכללי (שב"כ), ונטעו בו את התחושה, שקיימת שגרת פעילות ביטחונית ברצועת עזה.[24]
על פי עדותו, מנגנון הביטחון של חמאס הצליח לחשוף ב-2017 רשת ריגול גדולה של ישראל, ואחדים מסוכני המודיעין של השב"כ הפכו לסוכנים כפולים בהפעלת גדודי אל-קסאם שמשימתם הייתה לחשוף את שיטות הפעולה של השב"כ, סוכני המודיעין שהוא מפעיל והציוד המודיעיני שברשותם.
בתחקיר צה"ל על מחדל השבעה באוקטובר 2023 צוין, כי במהלך הלילה התקבלו סימנים מעידים למתקפה של חמאס לצד סימנים מרגיעים שטבעם לא הוסבר. בתחקיר השב"כ נמסר, כי התקבלו דיווחי "מקורות יומינט" (סוכני מודיעין) על מצב של שגרה בחמאס.
העברת מסרי הונאה מרגיעים לישראל בשבועות שקדמו למתקפה
ח’אלד משעל, מנהיג חמאס מחוץ לשטח פלסטין, אומר לקראת מתקפת השבעה באוקטובר 2023 ("מבול אל-אקצה") שארגון חמאס ביצע הונאה אסטרטגית וטקטית, שכללה העברת מסרי "הרגעה" ערב ההתקפה, אשר נועדו להיקלט על ידי המודיעין הישראלי ולטעת בו את הרושם לפיו קיים מצב של שגרה ביטחונית ברצועת עזה.
להלן תוכן ראיון שערך עמאר תקי עם ח’אלד משעל בסוף שנת 2023, והועלה ליוטיוב ב-19 בינואר 2024:[25]
ח’אלד משעל: בנוגע להיבט של ההונאה האסטרטגית ושיטת ההטעיה, כפי שציינתי, הייתה תחושה כללית, לפיה [רצועת] עזה [תחת הנהגת חמאס] מתמקדת בענייניה, ורוצה להכניס כמות [מסוימת] של דלק, חשמל וסיוע, כלומר [רצועת] עזה ליקקה את פצעיה וכאביה בגלל המצור [המוטל עליה], ולאחר המלחמה ב-21 [המלחמה במאי 2021 בין ישראל לחמאס המכונה בישראל "שומר החומות" ועל ידי חמאס "חֶרֶב אַל־קֻדְס"] [חמאס] לא הגיב על ההסלמה [במהלכים] שביצע הכיבוש [ישראל] באַל־קֻדְס [ירושלים] וב[מסגד] אל-אקצה. לדוגמה, כפי שציינתי, בחודש רמדאן הקודם, בשנה הזו 2023, בימים 13 או 14 באמצע [חודש] רמדאן, הם [הישראלים] פרצו ל[מסגד] אל-אקצה, והציבור [תהה] היכן עזה [מדוע חמאס אינו מגיב]? האויב [ישראל] החל לנתח [את תמונת המצב], וסבר כי עזה [חמאס] עסוקה בעצמה. החגים [היהודיים] הגיעו מה-15 בספטמבר ל-6 באוקטובר [2023], ואז, הנהגת התנועה בחכמתה שלחה פעם נוספת מסרי הטעייה לאויב. אנו מכירים את חלקם.
עמאר תקי: מסרי ההטעיה, מה מהותם?
ח’אלד משעל: משמעותם, הטעיית האויב. אתן לך דוגמה. אתן לך דוגמה ממה שביצע הצבא המצרי במלחמת 73 [אוקטובר 1973] כאשר גם הוא הפתיע אותם [את הצבא הישראלי] ב-6 באוקטובר. מה [הצבא המצרי] עשה? נתן חופשות ל[אנשי] הצבא, [אמר להם:] לכו לבצע את החג’ [מצוות העלייה לרגל למכה במועדה]. באותה עת הייתה תקופת החג'. והמפקד הישראלי אומר: אם [חיילים ב]צבא המצרי יוצאים לחג’, בוודאי שאין מלחמה.
עמאר תקי: מה המסרים שהעברתם להם?
ח’אלד משעל: יש עלייה לרגל, ויש עומרה [עליה לרגל למכה שאינה במועד הקבוע של החג’] ויש דברים רבים שנשאיר אותם להיסטוריה שתתעד אותם, שכן ההתנגדות [חמאס] היא לב, רוח ושכל.
עמאר תקי: האם הייתה כוונה לשלוח מסרי הטעייה להראות שאנו [חמאס] עסוקים [בעניינינו] או שיש לנו מספיק מה לעשות בתוך עזה ואיננו מגלים עניין בכם [בישראל]?
ח’אלד משעל: בוודאי. מסר כדי שיממש את תכליתו חייב להיות מסר לא ישיר, כלומר מסרים שלא יובנו [על ידי האויב] שהם מסרי הטעייה, אותם יבלע האויב. האויב גם הוא משתמש בהטעיה כלפי אחרים, וההתנגדות [חמאס] הצליחה להטעות את האויב, והוא קלט מסרים שגויים. לאחר מכן, הייתה [פעולת] ההסתרה, כלומר הימנעות מחשיפת ההכנות [על ידי האויב]. כמובן, [בעניין זה] המנהרות. האויב פעל נמרצות לאתר את המנהרות. ברשותו מטוסים ובהם סנסורים לאיתור מקור חום, כלומר כל שינוי במאפייני הקרקע, בפרט באזור מוגדר כמו עזה. המשמעות, אפשר [לאתר באמצעות חיישני החום מקום בו] נחפרה מנהרה ו[ולאתר] צינור אוורור היוצא ממנהרה. לחיל האוויר הישראלי כל הטכנולוגיה המתקדמת והוא עוקב אחר כל שינוי.
מידה כנגד מידה – שימוש בדפוס הונאה דומה לזה שביצעה ישראל במאי 2023
עיסאם שאוור (عصام شاور), פובליציסט ופרשן פוליטי המזוהה עם חמאס, ציין כי חמאס נפגע מהונאה דומה שבוצעה על ידי ישראל, כאשר תקפה בהפתעה (מבצע "מגן וחץ" ב-8 במאי 2023) והרגה שלושה מפקדים בכירים בארגון הג’יהאד האיסלאמי, וזאת לאחר סבב לחימה קצר במהלכו שוגרו למעלה ממאה רקטות לעבר ישראל. לטענת שאוור, יממה לפני המתקפה ישראל ביצעה מהלך של הונאה כאשר הודיעה לשלטונות חמאס ברצועת עזה שהיא תתיר את העברת המענק הכספי מנסיכות קטאר המיועד לתשלום המשכורות לעובדי המגזר הציבורי כדי לשדר מסר מרגיע באשר לכוונותיה.[26]
במאמר באתר גדודי אל-קסאם (10 במאי 2023), כתב שאוור:
"חדר [המבצעים] המשותף של ארגוני ההתנגדות הפלסטינית הטיל על הכיבוש הישראלי את האחריות המלאה להשלכות הפשע שגבה קרבנות, ובהם שלושה מנהיגים של הג’יהאד האיסלאמי, נשים וילדים… עניין נוסף שיש להתייחס אליו הוא ההטעיה, שביצעה המדינה הכובשת כדי להוליך שולל את ההתנגדות לפני ביצוע מעשה הפשע שלה, [כלומר ביצעה מהלך הונאה מתוחכם יותר] מתוך ידיעה שההתנגדות [באופן בסיסי] אינה הולכת שולל ואינה בוטחת כלל בצד הישראלי.
"הממשלה [הישראלית] ביצעה פעולות אחדות כדי להדגיש שהיא חותרת להרגיע את המצב ואין פניה למלחמה, ובמסגרת זו היא הודיעה יממה לפני ביצוע מעשה הפשע שלה, שהיא תתיר להכניס את המענק [הכספי] הקטארי כדי לשכך את זעם ההתנגדות ברצועת עזה נגד תהלוכת הדגלים [ריקוד הדגלים] שערכו המתנחלים בירושלים".
שילוב של הונאה טקטית ואסטרטגית
יום לאחר מתקפת השבעה באוקטובר, פאדי רמדאן (فادي رمضان), עיתונאי ופובליציסט פלסטיני, מציין, כי חמאס ביצע שני מהלכי הונאה טקטית ואסטרטגית. ההונאה הטקטית התמקדה ביצירת רושם שגוי בישראל לפיו המתקפה המתוכננת תתבסס על מנהרות חודרות, ובפועל תוכננה פלישה קרקעית והנחתת כוחות מהאוויר. מהלך ההונאה האסטרטגי נגד ישראל התבסס על העברת מסרים, ששכנעו את ישראל שמדיניות המקל (איום בהתנקשות בבכירי חמאס) והגזר (מדיניות ההקלות הכלכליות מול רצועת עזה) משיגה את יעדה, מצליחה לרסן את חמאס ולמנוע עימות צבאי. למעשה, חמאס הפעילה נגד ישראל את אותו כלי של הונאה (ההקלות הכלכליות) ששימש את ישראל חמישה חודשים קודם לכן (במבצע "מגן וחץ").[27]
במאמר באתר גדודי אל-קסאם (8 באוקטובר 2023), כתב רמדאן:
"היום, לגדודי אל-קסאם הייתה המילה האחרונה בהצלחה חסרת תקדים במבצע מבול אל-אקצה באמצעות:
"ראשית, החשאיות המוחלטת לגבי מועד ואופי הפעולה אפילו מפני היחידות של גדודי אל-קסאם שאינן מעורבות בפעולה, ועד כדי כך, שמנגנוני המודיעין הצבאי של האויב נותרו יציבים מאוד [בהערכתם] ואפילו לא דמיינו שתהיה פעולה.
"שנית, גדודי אל-קסאם יצרו רושם שגוי לפיו כל אחת מפעולותיה [הצבאיות] הבאות תישען על [שימוש] במנהרות [חודרות לתוך שטח ישראל], וצבא הכיבוש התמקד בטקטיקה זו, וההפתעה הייתה בכך, שהפלישה הייתה מעל האדמה ובפעולות של הנחתת [כוחות] מהאוויר.
"שלישית, טווח הטילים [הרקטות] כיסה את התנחלויות עוטף [עזה] עד תל אביב, והאויב לא העריך [נכונה] את ההיקף, הדיוק והפגיעה ביעדים באופן מדויק, דבר שגרם למצב של מבוכה במנגנוני הביטחון ובצבא האויב, כאשר מספר הרקטות היה גדול מ-5,500 רקטות במטח הראשון, שנמשך מספר שעות, והמספר [של הרקטות] הלך ועלה.
"רביעית, אומץ הלב והתיאום ההדוק בין היחידות המבצעות מלמד על היקף ההכנות שהושקעו ליום הזה, וכן מספר המוג’אהידין שפלשו היה גדול מאוד מעבר להערכות האויב שבאו לידי ביטוי בכלי התקשורת שלו, דבר שגרם לבריחה ולעריקה המונית של החיילים והמתנחלים מ[אזור] העוטף.
"חמישית, הנהגת ההתנגדות יצרה רושם שגוי לפיו מדיניות ההקלות הכלכליות כלפי רצועת עזה, וההתנקשויות [בראשי חמאס] שהיו ביסוד האיומים שהשמיעו מנהיגי הכיבוש זה מכבר, השתלמה, עד כדי כך ש[ישראל] החלה לעשות בה שימוש נרחב.
"שישית: גדודי אל-קסאם הצליחו לגייס את סבלנותם של פעילי ההתנגדות נוכח התגרויות האויב נגדם במהלך השנתיים הקודמות, במיוחד לאחר מערכת חֶרֶב אַל־קֻדְס, בנסיבות רבות, כולל הפצצות חוזרות ונשנות של עזה, ותקיפה ממוקדת [של ישראל] ארגון אחד בלבד [הג’יהאד האיסלאמי] ולא אחרים, התנקשויות בעזה ובגדה מערבית, וחילול [מסגד] אל-אקצה, כדי שיהוו הכוח המניע להצלחת המבצע הזה".
סופיאן אבו זיידה – שחקן מְשֻׁטֶּה בתוכנית ההונאה?
חמאס ניהל ערוץ מגעים חשאי עם ישראל באמצעות סופיאן אבו זיידה, לשעבר השר לענייני אסירים בממשלת הרשות הפלסטינית. על פי עדותו של אבו זיידה, באמצע חודש מרץ 2022 יצר עימו קשר ר’אזי חמד (غازي حمد), מבכירי הנהגת חמאס, וביקש להסתייע בו כדי לקדם אפשרות להגיע להסכם שיביא לשחרור אסירים פלסטינים בתמורה להחזרת גופות חיילים ואזרחים ישראלים שהוחזקו בידי חמאס.[28]
לאחר שבוע, אבו זיידה נועד עם ר’אזי חמד בעזה, שאישר שהוא הוסמך ליזום את המגעים בעניין זה על ידי יחיא סינוואר, מנהיג חמאס ברצועת עזה.
עם חזרתו לישראל, יצר אבו זיידה קשר עם איש שב"כ בפנסיה, ובעקבות זאת הוסדרה פגישה בינו לבין אנשי שב"כ באשקלון. לאחר מספר חודשים גישושים, ערוץ המגעים החשאי עלה לדרג מנהיגים. ביולי 2022 אבו זיידה נפגש עם יחיא סינוואר במשרדו בעזה, ובנוכחות רווחי מושתהא. בפגישה זו הציג סינוואר את סדר העדיפויות שלו בנוגע להסכם אפשרי עם ישראל בנוגע לשחרור האסירים.
הפגישה עם סינוואר חיזקה את העניין הישראלי בערוץ זה. ראש השב”כ רונן בר עצמו נפגש עם סופיאן אבו זיידה כדי לשמוע ממנו את התנאים שהציבה תנועת חמאס לעסקה אפשרית. לדברי אבו זיידה, רונן בר ביקש להעביר מסר לסינוואר לפיו ישראל תהיה מוכנה לקדם צעדים כלכליים מרחיקי לכת ברצועת עזה, ובלשונו "השמיים הם הגבול", אם יושג הסכם עם חמאס על החזרת הישראלים החיים והמתים המוחזקים בידי הארגון בעזה.
המשא ומתן בין הצדדים עבר לשלב של התדיינות על שמות האסירים שישוחררו במסגרת העסקה, וטיוטות הועברו בין הצדדים.
יומיים לאחר התרגיל הצבאי השנתי הגדול שערכה חמאס לכיבוש עוטף עזה, ב־14 בספטמבר 2023, אבו זיידה נפגש פעם נוספת עם סינוואר במשרד בעזה, וגם הפעם בנוכחות רווחי מושתהא. סינוואר הכתיב לאבו זיידה מסר עבור הצד הישראלי, ולפיו "עד סוף חודש ספטמבר נניח על השולחן קלפים שיחוללו רעידת אדמה בנושא המשא ומתן, ועליהם להתכונן לריקון בתי הכלא".
אבו זיידה התבקש להעביר את המסר הזה ככתבו וכלשונו לנציגי השב"כ שעמדו איתו בקשר, ונקבעה לו פגישה נוספת עם יחיא סינוואר ב-8 באוקטובר. אבו זיידה נסע לישראל, העביר את המסר לאנשי השב"כ וחזר לרצועת עזה ב-5 באוקטובר לקראת פגישתו המתוכננת עם יחיא סינוואר.
נראה, כי אבו זיידה היה נדבך בתוכנית ההונאה שהפעילה הנהגת חמאס בניסיון לשכנע את ישראל שהיא רצינית בכוונותיה להגיע להסכם לחילופי אסירים פלסטינים בישראלים (חיים ומתים) המוחזקים בעזה, כמהלך שיוביל להסדרת היחסים בין ישראל לשלטון חמאס על בסיס הקלות כלכליות מצידה של ישראל ופיתוח תשתיות ברצועת עזה.
סביר להניח, כי קביעת הפגישה בין סינוואר לאבו זיידה ב-8 באוקטובר נועדה לטעת רושם מוטעה בישראל, והיא שימשה מסך עשן להמשך חשאי של ההכנות הצבאיות לקראת פתיחת מתקפת "מבול אל-אקצא" יום קודם לכן, ב-7 באוקטובר.
לא מן הנמנע שהידיעה על הפגישה הצפויה בין סינוואר לאבו זיידה ב-8 באוקטובר השפיעה על הערכת המודיעין במרחב דרום ובמטה של השב"כ בליל 6-7 באוקטובר, היא נתפסה כאינדיקציה לרצונו של סינוואר להמשיך בשיחות על "ההסדרה", והובילה להמעטה בחשיבות הסימנים המעידים על אפשרות של הכנות למתקפה.
את הטעות בהערכת כוונותיו של סינוואר וההליכה שולל אחר תוכנית ההונאה שלו, ביטאה מירה שושני, שכיהנה בתפקיד ראש החטיבה המבצעית בשב"כ, האחראית על מעקב וסיכול בכירי חמאס בחו"ל. בראיון לערוץ 12 סיפרה שושני על הבנתה את המציאות בתחילתה של מתקפת "מבול אל-אקצא" ב-7 באוקטובר 2023, כמובא להלן:
"מתעוררים ב-06:29 [בבית בקיבוץ כפר עזה] לעוצמת אש שאני מעולם לא שמעתי כזאת, והמחשבה הראשונה שעוברת לי בראש זה כאילו מה קרה ל[מנהיג חמאס ברצועת עזה יחיא] סינוואר? מה הוא חושב לעצמו? מה הוא חושב שיקרה עכשיו? כי ברור שבעוצמת אש כזאת הולכים למלחמה, ואנחנו בכלל בשיח על הסדרה [הקלות כלכליות מצד ישראל בתמורה להימנעות מהסלמה ביטחונית על ידי חמאס], אנחנו בכלל באירוע שלא צפיתי אותו".[29]
