גורמים ביטחוניים בכירים אומרים כי מלחמת "חרבות ברזל" שינתה מן היסוד לא רק את מצבו הצבאי של חמאס ברצועת עזה, אלא גם את מבנה הנהגתו. בעוד שישראל הצליחה לחסל רבים ממפקדי הזרוע הצבאית ולפגוע קשות במערך הפיקוד של הארגון בתוך הרצועה, התחולל במקביל תהליך שקט אך בעל משמעות אסטרטגית: מרכז הכובד של הנהגת חמאס עבר בהדרגה אל מחוץ לעזה, ובראש ובראשונה לטורקיה.
אם בעבר התבססה הנהגת החוץ של חמאס על כמה מוקדים, ובהם דמשק, דוחא וביירות, הרי שמאז ה-7 באוקטובר 2023 הולך ומתחזק מעמדה של איסטנבול כמרכז הפעילות החשוב ביותר של ארגון הטרור מחוץ לשטחי הלחימה.
אין מדובר רק במקלט עבור בכירי חמאס, אלא במוקד שממנו מתנהלים קשרי החוץ של חמאס, חלק מההתייעצויות האסטרטגיות, גיוס המשאבים והקשרים עם שחקנים אזוריים.
על פי הגורמים הביטחוניים, במהלך המלחמה האחרונה השקיעה ישראל מאמץ חסר תקדים בפגיעה בשרשרת הפיקוד של חמאס. שורת החיסולים של בכירי הארגון והפגיעה המתמשכת בתשתיותיו ברצועה החלישו מאוד את הנהגת הפנים. אולם, במקביל התחזקה חשיבותה של הנהגת החוץ, שהמשיכה לתפקד גם כאשר מרכזי הפיקוד בעזה נפגעו.
לדבריהם, לחמאס יש שלוחה גדולה של הזרוע הצבאית שלו בעיר איסטנבול, שמופעלת על ידי מגורשי "עסקת שליט", העוסקים בגיוס מחבלים ובהכוונת פיגועים בישראל ובתחומי יהודה ושומרון. ברשותו גם רשת גדולה להלבנת כספים, הפועלת באמצעות חלפני כספים טורקים, לצורך מימון פעילות טרור והתעצמות הזרוע הצבאית.
טורקיה לא הפכה למוקד הזה במקרה. נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, מקפיד זה שנים להציג את חמאס כ"תנועת התנגדות" פלסטינית ולא כארגון טרור.
גם לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר הוא נמנע מלשנות את עמדתו, החריף את ביקורתו על ישראל, אירח משלחות של חמאס והמשיך לקיים קשרים עם הנהגת הארגון. מבחינת חמאס, מדובר בסביבה מדינית נוחה, המאפשרת לקיים פעילות מדינית וארגונית כמעט ללא לחץ מצד השלטון הטורקי.
לפי שורה של פרסומים גלויים בעיתונות הערבית, בכירים בהנהגת החוץ של חמאס, ובראשם זאהר ג'בארין, סגן ראש הלשכה המדינית של חמאס וראש הזרוע הצבאית של חמאס ביהודה ושומרון, ממשיכים לפעול מטורקיה ולנהל ממנה חלק ניכר מהקשרים המדיניים והכספיים של הארגון.
העיתון הסעודי "א-שרק אל-אווסט" דיווח ב-9 ביולי, מפי מקורות בחמאס, על התהליך שעושה חמאס מול טורקיה בחודשים האחרונים, לאחר שנים שבהן צמצם את פעילותו במדינה והרחיק את עצמו ממנה. הדבר בא לידי ביטוי בפגישות, בפעילות הארגונית ובהצהרותיו של חמאס.
על פי הדיווח, הביטוי הבולט ביותר להסתמכות הגוברת על טורקיה היה החלטת חמאס לקיים באיסטנבול את הבחירות הפנימיות לבחירת ראש הלשכה המדינית בחודש מאי האחרון. הבחירות הסתיימו ללא הכרעה, ובהמשך אמור להתקיים סיבוב נוסף בין ח'אלד משעל לח'ליל אל-חיה, המתמודדים על התפקיד.
מקורות בהנהגת חמאס בחו"ל מסרו ל"א-שרק אל-אווסט" כי ארגון הטרור שב לקיים את ישיבותיו בטורקיה, לאחר שבשנים האחרונות נהג לערוך אותן, ואף את הבחירות הפנימיות, בדוחא שבקטאר.
בספטמבר אשתקד תקפה ישראל מהאוויר מפגש של בכירי חמאס בדוחא. בעוד שחמאס הודיע כי בכיריו ניצלו, נהרגו בתקיפה חמישה מפעיליו ואיש ביטחון קטארי.
בשנים האחרונות הודיעו שירותי הביטחון הטורקיים כי חשפו "רשתות ריגול שפעלו עבור המוסד הישראלי", ובכלי תקשורת בטורקיה דווח כי חלק מפעילותן התמקד במעקב אחר אנשי חמאס ופעילותם במדינה.
ישראל דרשה לאורך השנים מטורקיה לגרש בכירים בחמאס, ובהם פעילי טרור ששוחררו בעסקת גלעד שליט בשנת 2011. הבולט שבהם היה סאלח אל-עארורי, סגן ראש הלשכה המדינית של חמאס, ששהה בטורקיה בין השנים 2011–2015, עבר בהמשך לרובע א-דאחיה בביירות, ושם חוסל על ידי ישראל בינואר 2024.
האם מדובר במשבר עם קטאר?
המקורות בחמאס מסרו כי רוב בכירי הארגון שוהים כיום בטורקיה לתקופות ממושכות, גם כאלה שבני משפחותיהם מתגוררים בקטאר. כל הישיבות הנערכות בתקופה זו, בין אם בנושא המשא ומתן להפסקת האש ובין אם בענייני הפנים של התנועה, מתקיימות בטורקיה.
אחד מבכירי חמאס אמר לעיתון כי "אין מדובר במשבר עם קטאר. המהלך נועד להפחית את הלחץ המופעל עליה לנוכח הדרישות האמריקניות, המונעות ביוזמת ישראל, לגרש את הנהגת חמאס".
מקור נוסף אמר כי הנהגת חמאס ממשיכה לשמור על יחסים חזקים ויציבים עם ההנהגה הקטארית, שממשיכה לקבל את בכירי ארגון הטרור בברכה.
לדברי מקור שלישי בחמאס שצוטט גם הוא בעיתון, טורקיה מהווה כיום יעד בטוח יותר לאחר התקיפה הישראלית נגד הנהגת חמאס בדוחא. לדבריו, "ישראל אינה יכולה, לפחות בשלב זה, לתקוף מטרות בטורקיה באמצעות חיל האוויר, וגם אם תנסה לבצע חיסולים בדרכים אחרות, אפשרויות הפעולה שלה מוגבלות".
הוא הוסיף כי המצב הביטחוני בקטאר, לנוכח המתיחות המתמשכת בין איראן לארה"ב, עשוי ליצור פרצות ביטחוניות שישראל תוכל לנצל לצורך חיסול בכירי חמאס, כפי שעשתה בעבר. לדבריו, אף שישראל התחייבה בפני ממשל טראמפ שלא לשוב על פעולה מסוג זה, אין ביטחון שלא תעשה זאת שוב.
חמאס מנסה גם להתקרב למשטר החדש בסוריה. גורם בכיר בחמאס אמר לעיתון כי פתיחת ערוצי קשר עם המשטר הסורי החדש, כמו גם עם מדינות ערביות, אסלאמיות ובין-לאומיות אחרות, היא מהלך טבעי עבור ארגון שחרור לאומי, המבקש לקיים יחסים תקינים עם כלל המדינות על בסיס של כבוד הדדי, שמירה על האינטרסים של כל צד ואי-התערבות בענייניהן הפנימיים.
האתגר העומד בפני ישראל
גורמים מדיניים בכירים אומרים כי מבחינת ישראל, המציאות מחייבת שינוי תפיסתי. גם אם צה"ל יצליח לפרק את מרבית התשתיות הצבאיות של חמאס ברצועת עזה, ארגון הטרור יוכל להמשיך לתפקד כל עוד הנהגתו נהנית ממרחב פעולה בטוח מחוץ לזירת הלחימה.
הנהגת החוץ של חמאס אינה רק כתובת מדינית. היא אחראית לשימור הקשרים עם איראן, קטאר ומדינות נוספות, ועם תנועת "האחים המוסלמים" העולמית, לצורך גיוס משאבים ולהובלת המהלכים האסטרטגיים של ארגון הטרור.
לדברי אותם גורמים, המשמעות חורגת הרבה מעבר לישראל. טורקיה היא חברה בנאט"ו, בעלת יחסים ביטחוניים וכלכליים הדוקים עם ארה"ב ואירופה. העובדה שבכירי חמאס ממשיכים לפעול משטחה מעמידה את מדינות המערב בפני דילמה: כיצד ניתן לדרוש את פירוק חמאס, ובמקביל להשלים עם כך שמרכז הכובד של הנהגת החוץ שלו פועל ממדינה החברה בברית הצפון-אטלנטית?
ייתכן שהאתגר הגדול ביותר של ישראל ביום שאחרי המלחמה לא יהיה להתמודד עם שיקום חמאס בעזה, אלא עם יכולתו לשמר הנהגה מתפקדת מחוץ לרצועה. ניסיון העבר מלמד כי ארגוני טרור אינם חייבים לשלוט בשטח כדי לשרוד – די בכך שיש להם הנהגה אפקטיבית, מקורות מימון, קשרים בין-לאומיים ומרחב פעולה בטוח.
לכן, אומר גורם מדיני בכיר, המערכה נגד חמאס אינה מסתיימת בגבולות רצועת עזה – היא עוברת גם לאיסטנבול. כל עוד טורקיה תמשיך לשמש מרכז הכובד של הנהגת החוץ של חמאס, יתקשה אולי ארגון הטרור לשקם את כוחו הצבאי במהירות, אך הוא ימשיך לשמר את יכולתו הארגונית, המדינית והאסטרטגית. מבחינת ישראל והמערב, זו צריכה להיות אחת הסוגיות המרכזיות בסדר היום שלאחר המלחמה.
