כמעט שלוש שנים לאחר שמחבלים בהובלת חמאס פלשו לישראל ב-7 באוקטובר 2023, רצחו כ-1,200 בני אדם וחטפו 251, חלק מהקולות הנשמעים כיום מרצועת עזה מעבירים מסר מטריד: חמאס ותומכיו רואים ב-7 באוקטובר מבצע שהם מתכוונים לחזור עליו.
במהלך מסעות הלוויה של מפקדים ואנשי חמאס שנהרגו בידי ישראל נשמעות ברחובות רצועת עזה קריאות: "7 באוקטובר יחזור! הוא חוזר!" קריאות נוספות כוללות: "עיד לכם, עיד; 7 באוקטובר הוא יום העיד", וכן: "עזה כולה חמאס… עזה כולה חמאס." באחת ההלוויות האחרונות קראו תומכי חמאס: "תקשיבו, תקשיבו, כל האנשים, כל עזה היא של חמאס, בלי כוחות בינלאומיים, רק חמאס לנצח."
בהלוויה אחרת הם קראו: "הציבו חרב מול חרב… אנחנו אנשיו של מוחמד דף", בהתייחס למפקד הכללי של גדודי אל-קסאם שנהרג. בהמשך נשמעו הקריאות: "הו שהיד, נוח, נוח… אנחנו נמשיך במאבק", וכן: "אמרו אללה והרימו את קולכם… או שנשחרר אותה [את פלסטין], או שנמות." בתהלוכה אחרת קראו המשתתפים: "ח'ייבר, ח'ייבר, הו יהודים… 7 באוקטובר יחזור", בהתייחס לקרב ח'ייבר בשנת 628 לספירה – נווה מדבר סמוך למדינה שבו חיו שבטים יהודיים, שהוטל עליהם מצור והם הובסו בידי כוחות בהנהגת הנביא מוחמד.
לקריאות הללו יש חשיבות משום שהן חושפות את מה שהנאומים על שלום ושיקום מסתירים. הסיסמאות הללו מעלות שאלה יסודית עבור כל מי שעוסק בעתידה של רצועת עזה: מה בדיוק השתנה? התשובה חשובה במיוחד משום שהמסגרת הבינלאומית שנקבעה לרצועת עזה דורשת במפורש מציאות שונה לחלוטין.
תוכנית השלום בת 20 הנקודות של נשיא ארה"ב דונלד ג'יי טראמפ קובעת כי עזה תהפוך ל"אזור נקי מטרור שעבר דה-רדיקליזציה", שאינו מהווה איום על שכניו. התוכנית קוראת להוצאת כלי הנשק משימוש, לפירוז ולהקמת כוח ייצוב בינלאומי. היא גם כוללת תהליך שנועד לשנות את דפוסי החשיבה והנרטיבים של תושבי עזה באמצעות הדגשת סובלנות ודו-קיום בשלום.
מפת הדרכים של "מועצת השלום" מ-30 ביולי 2026 מרחיקה לכת אף יותר. היא קוראת להוצאתם משימוש של כלי נשק כבדים, אתרי ייצור צבאיים, מחסני נשק ומנהרות, וקובעת כי בסופו של התהליך רק "הוועדה הלאומית לניהול עזה" תהיה רשאית להחזיק, לאחסן או לשלוט בכלי נשק ברצועת עזה. מפת הדרכים מגדירה במפורש את יעדיה כעזה המתנהלת ללא שליטת חמאס וללא "שלטון הרובה", על בסיס העיקרון: "רשות אחת, נשק אחד, חוק אחד."
על הנייר, התוכנית הבינלאומית מדברת על דה-רדיקליזציה. ברחובות, הקריאות הנשמעות בהלוויות בחלקים מרצועת עזה מציגות תמונה שונה בתכלית. תומכי חמאס קוראים: "7 באוקטובר יחזור." על הנייר, המטרה היא דו-קיום בשלום. בהתכנסויות פומביות מכריזים כי עזה שייכת לחמאס ודוחים את נוכחותם של כוחות בינלאומיים.
אין בכך כדי לקבוע שכל פלסטיני ברצועת עזה מחזיק בעמדות הללו. ברצועה חיים פלסטינים רבים בעלי חוויות, דעות ונאמנויות פוליטיות שונות – וחלקם אולי חוששים להביע אותן. עם זאת, המשך הביטוי הפומבי של הסיסמאות הללו מוכיח כי המסר האידיאולוגי של חמאס עדיין מסוגל לגייס אלפי תומכים ברצועת עזה.
יש משמעות לכך שלא התפתחה התקוממות ציבורית רחבת היקף ומתמשכת שנועדה להדיח את חמאס ממעמדו ככוח הצבאי והפוליטי הדומיננטי ברצועת עזה. אמנם נשמעו ביטויי כעס והתנגדות לחמאס, כולל קריאות להפגנות, אך חמאס הוכיח כי הוא עדיין מסוגל לגייס בפומבי את תומכיו. העיתון הלונדוני א-שרק אל-אווסט דיווח כי ניסיון ההתארגנות שתוכנן ל-26 ביוני נגד חמאס לא הצליח למשוך מספר משמעותי של משתתפים, בעוד חמאס המשיך להציג את דגליו ולארגן הלוויות לאנשיו.
זוהי הבעיה המרכזית הניצבת בפני כל ניסיון לשנות את רצועת עזה. שיקום יכול לבנות מחדש מבנים. הוא אינו יכול לפרק אידיאולוגיה. כבישים חדשים, בתי חולים, בתי ספר, פרויקטים של דיור והזדמנויות כלכליות אינם יכולים להבטיח שהדור הבא ידחה את האידיאולוגיה שהולידה את 7 באוקטובר. הצבת כוח אדם בינלאומי אינה יכולה לשמש תחליף לשינוי יסודי במעמדם של ארגוני טרור דוגמת חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני, הנתמכים בידי איראן.
השאלה המרכזית היא האם התשתית האידיאולוגית והצבאית לטבח נוסף בדמות 7 באוקטובר אכן פורקה. התשובה תקבע האם שיקום עזה יהיה חלק ממעבר אמיתי לעבר יציבות, או שמא השיקום יתבצע במקביל להתארגנותם מחדש של אותם כוחות שהעלו את מחבלי חמאס לשלטון ברצועת עזה והובילו את האזור למלחמה.
ערב יום השנה ל-7 באוקטובר, על העולם להקשיב היטב כאשר אנשים ברצועת עזה אומרים שהם רוצים שטבח 7 באוקטובר יתרחש שוב. חשוב לזכור את דבריו של בכיר חמאס ראזי חמד זמן קצר לאחר טבח 7 באוקטובר: "מבול אל-אקצא [השם שבו מכנה חמאס את טבח 7 באוקטובר] הוא רק הפעם הראשונה, ותהיה פעם שנייה, שלישית ורביעית, משום שיש לנו את הנחישות, את כוח הרצון ואת היכולות להילחם".
המאמר פורסם לראשונה ב-Gatestone Institute ב-1 באוקטובר 2026.
