תקציר
מאז פרוץ מלחמת ישראל-חמאס בעקבות מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023, ההאשמות שישראל מבצעת רצח עם בעזה הפכו נפוצות יותר ויותר בשיח הפוליטי, בתקשורת ובמוסדות בינלאומיים. למרות שההגדרה המשפטית של רצח עם דורשת הוכחה לכוונה מסוימת להשמיד קבוצה לאומית, אתנית, גזעית או דתית מוגנת, הדיון הציבורי נראה יותר ויותר כמיישם את המונח באופן רחב יותר על סכסוכים הכוללים נפגעים אזרחיים בקנה מידה גדול. מחקר זה בוחן כיצד אמריקאים מבינים ומיישמים את מושג רצח העם באמצעות השוואת שיפוטים לגבי פעולות ישראל בעזה לבין סדרת עימותים היסטוריים ועכשוויים הכוללים הרוגים אזרחיים.
מדגם מייצג ברמה הלאומית של מבוגרים אמריקאים העריך האם המונח רצח עם מתייחס לקמפיין הצבאי של ישראל בעזה, השואה, היחס לאינדיאנים, הפצצות בעלות הברית על גרמניה במהלך מלחמת העולם השנייה, הפצצות האטום על הירושימה ונגסאקי, מלחמת וייטנאם, הפלישה הרוסית לאוקראינה, והאלימות האסלאמיסטית נגד נוצרים שחורים באפריקה. תנאים ניסיוניים נוספים בדקו האם שיפוטי המשיבים השתנו לאחר חשיפה להשוואות היסטוריות או לאחר כוונת חמאס המוצהרת בפומבי להשמיד את ישראל ולהרוג יהודים.
הממצאים מצביעים על כך שרבים מהמשיבים משתמשים במונח רצח עם הרבה מעבר למשמעותו המשפטית המקובלת. בעוד שהשואה נותרה הדוגמה הברורה והמוכרת ביותר לרצח עם, מספר משמעותי של משיבים תיארו גם קמפיינים צבאיים רבים שכללו נפגעים אזרחיים בקנה מידה גדול כרצח עם, כולל סכסוכים שבהם ארצות הברית השתתפה. לא השוואות היסטוריות ולא מידע על האידיאולוגיה הג'נוסידית המובהקת של חמאס לא הביאו לשינויים משמעותיים בשיפוטי המשיבים.
הנטייה ליישם את המונח באופן רחב לא הייתה מחולקת באופן שווה בין האוכלוסייה. משיבים צעירים ואלו שהזדהו כדמוקרטים היו בעלי סבירות משמעותית גבוהה יותר מאשר משיבים מבוגרים ורפובליקנים לאפיין את פעולות ישראל ואת סכסוכי הצבא האחרים כרצח עם. הבדלים אלה חרגו מהעמדות כלפי ישראל, ומרמזים על הבדלים רחבים יותר בין דורים ופוליטיים באופן שבו המושג עצמו מובן.
ביחד, הממצאים מצביעים על כך שהמשמעות הציבורית של רצח עם עברה תהליך של התרחבות מושגית שמפחית למעשה מהייחוד המשפטי וההיסטורי שלה. יותר ויותר, המונח פועל כביטוי כללי לגינוי מוסרי למלחמות הכוללות נפגעים אזרחיים רבים, ולא כפשע מוגדר משפטית שדורש הוכחת כוונה מסוימת. לשינוי זה יש השלכות חשובות על דיפלומטיה ציבורית, תקשורת משפטית והבנה ציבורית של סכסוך.
ניתן לכנות במדויק יותר את תהליך ההרחבה המושגית הזה "דילול מושגי": מצב שבו מושג עם הגדרה משפטית או מקצועית מדויקת מתרחב בתוך השיח הציבורי לכלול מצבים שאינם כלולים במשמעותו המקורית. במובן זה, הרחבת משמעות המונח משנה לא רק את אוצר המילים של השיח הציבורי אלא גם את המסגרת שבאמצעותה הציבור מפרש את המציאות. זה מה שנראה שקרה עם המונח "רצח עם".
מבוא
מעטים הם המונחים בשיח הציבורי והמשפטי הטעונים מבחינה מוסרית כמו "רצח עם". מאז שטבע רפאל למקין את המונח במהלך מלחמת העולם השנייה, והוא עוגן באמנת האו"ם למניעת רצח עם ולהענשתו (1948), הפך המושג לא רק להגדרה משפטית של אחד הפשעים החמורים ביותר במשפט הבין־לאומי, אלא גם לסמל אוניברסלי של רוע מוסרי. מחקר זה אינו בוחן רק כיצד הציבור משתמש במונח "רצח עם", אלא גם כיצד שינוי במשמעותם הציבורית של מושגים משפטיים עשוי לעצב את האופן שבו בני אדם מפרשים עובדות ומבינים מציאות של סכסוך מזוין.
למרות מעמדו המשפטי הברור, השימוש הציבורי במונח השתנה במידה ניכרת בעשורים האחרונים. בשיח הפוליטי, בתקשורת וברשתות החברתיות, "רצח עם" אינו משמש עוד רק לתיאור מעשים העומדים בקריטריונים שנקבעו באמנה, אלא גם כביטוי מוסרי כללי למלחמות או לעימותים שבהם נהרגים אזרחים במספרים גדולים. התרחבות זו של משמעות המונח מעלה שאלה עקרונית: האם הציבור אכן עושה שימוש באותה הגדרה שעליה מבוסס המשפט הבין־לאומי, או שמא התפתחה בשיח הציבורי משמעות שונה?
שאלה זו קיבלה משנה תוקף בעקבות מלחמת ישראל–חמאס, שפרצה לאחר מתקפת הטרור של חמאס ב־7 באוקטובר 2023. במהלך הלחימה הפכה הטענה כי ישראל מבצעת "רצח עם" לאחת ההאשמות השכיחות ביותר בשיח הציבורי והבין־לאומי. במקביל, ישראל, משפטנים רבים ומומחים למשפט בין־לאומי דחו טענה זו בנימוק שההגדרה המשפטית של רצח עם מחייבת הוכחת כוונה ספציפית להשמיד, כולה או חלקה, קבוצה לאומית, אתנית, גזעית או דתית — יסוד שלטענתם אינו מתקיים במקרה זה.
מרבית הדיון הציבורי מתמקד בשאלה האם פעולותיה של ישראל עומדות בהגדרה המשפטית של רצח עם. אולם שאלה מוקדמת ויסודית יותר כמעט שלא נבחנה: כיצד הציבור עצמו מבין את המושג "רצח עם"? ייתכן שהמחלוקת אינה נובעת רק מפרשנות שונה של העובדות או של המשפט הבין־לאומי, אלא גם מהבדלים עמוקים יותר במשמעות שמייחסים הצדדים למונח עצמו.
אם אכן כך הם פני הדברים, הרי שהוויכוח אינו מתנהל רק סביב השאלה האם אירוע מסוים הוא רצח עם, אלא גם סביב עצם משמעותו של המושג. כאשר קבוצות שונות משתמשות באותו מונח במשמעויות שונות, הן עשויות להגיע למסקנות שונות גם כאשר הן נשענות על אותה מציאות עובדתית. במובן זה, שינוי במשמעותו הציבורית של מושג משפטי אינו משנה רק את השפה שבה מתנהל הדיון, אלא גם את האופן שבו הציבור מפרש אירועים ומגבש את שיפוטו המוסרי והפוליטי.
מחקר זה מבקש לבחון שאלה זו באופן אמפירי. המשתתפים לא קיבלו הגדרה משפטית של רצח עם, אלא התבקשו להסתמך על הבנתם האישית של המונח. לצד הערכת פעולותיה של ישראל ברצועת עזה, הם התבקשו לבחון שורה של סכסוכים היסטוריים ועכשוויים שבהם נהרגו אזרחים במספרים גדולים, ובהם השואה, היחס לילידי אמריקה, הפצצות בעלות הברית על גרמניה במלחמת העולם השנייה, הטלת פצצות האטום על הירושימה ונגסאקי, מלחמת וייטנאם, מלחמת רוסיה באוקראינה ואלימות אסלאמיסטית נגד נוצרים שחורים באפריקה. השוואה זו מאפשרת לבחון האם השימוש במונח "רצח עם" ביחס לישראל הוא ייחודי, או שמא הוא משקף דפוס רחב יותר באופן שבו הציבור האמריקאי מבין את המושג.
בנוסף בחן המחקר האם מידע נוסף עשוי להשפיע על האופן שבו הציבור מיישם את המונח. לשם כך נחשפו חלק מן המשתתפים להשוואות היסטוריות, ואחרים למידע על מטרותיו המוצהרות של חמאס להשמיד את ישראל ולהרוג יהודים. כמו כן נבחנו הבדלים בין קבוצות גיל, מגדר והשתייכות פוליטית, כדי לברר האם קיימים דפוסים שיטתיים בהבנת המושג בקרב קבוצות שונות באוכלוסייה.
מטרתו הרחבה של המחקר חורגת מן הדיון במקרה הישראלי. הוא מבקש לבחון כיצד משתנות לאורך זמן המשמעויות הציבוריות של מושגים משפטיים, וכיצד שינויים אלה משפיעים על האופן שבו בני אדם מפרשים מציאות, מעריכים סכסוכים מזוינים ומגבשים שיפוט מוסרי ופוליטי. לפיכך, מטרת המחקר אינה רק לבחון כיצד הציבור האמריקאי משתמש במונח "רצח עם", אלא גם לברר כיצד שינוי אפשרי במשמעותם של מושגים משפטיים עשוי להשפיע על האופן שבו הציבור מבין ומעריך סכסוכים מזוינים.
במאמר זה אנו מכנים תהליך זה "שחיקה מושגית" (Conceptual Dilution): מצב שבו מושג בעל הגדרה משפטית או מקצועית מוגדרת מתרחב בשיח הציבורי כך שהוא מוחל גם על מצבים שלא נכללו במשמעותו המקורית. במובן זה, התרחבות משמעותו של המונח אינה משנה רק את אוצר המילים של השיח הציבורי; היא משנה גם את המסגרת שבאמצעותה הציבור מפרש מציאות.
שיטת המחקר
מטרת המחקר הייתה לבחון כיצד הציבור האמריקאי מבין ומיישם את המונח "רצח עם" בשיח הציבורי, ולא האם הוא מסוגל ליישם את הגדרתו המשפטית של המונח. לפיכך, המשתתפים לא קיבלו את ההגדרה הקבועה באמנת האו"ם למניעת רצח עם ולהענשתו (1948), אלא התבקשו להשיב על בסיס הבנתם האישית. בחירה מתודולוגית זו נועדה לשקף את האופן שבו הציבור עושה שימוש במונח בפועל, ולא את מידת היכרותו עם המשפט הבין־לאומי.
הנתונים נאספו באמצעות סקר ארצי שנערך בקרב 505 בוגרים בארצות הברית. המדגם הותאם כך שישקף את האוכלוסייה הבוגרת מבחינת גיל ומגדר, ואפשר לבחון הן את עמדות הציבור בכללותו והן הבדלים בין קבוצות שונות באוכלוסייה.טעות דגימה היתה ±4%.
המשתתפים התבקשו להעריך האם לדעתם ניתן להגדיר כ"רצח עם" שורה של סכסוכים היסטוריים ועכשוויים, המאופיינים כולם בפגיעה נרחבת באוכלוסייה אזרחית, אך שונים זה מזה מבחינת הרקע ההיסטורי, מטרות הלחימה ומעמדם במשפט הבין־לאומי. בין האירועים שנכללו בסקר היו:
- השואה;
- היחס לילידי אמריקה;
- הפצצות בעלות הברית על גרמניה במלחמת העולם השנייה;
- הטלת פצצות האטום על הירושימה ונגסאקי;
- מלחמת וייטנאם;
- מלחמת רוסיה–אוקראינה;
- אלימות אסלאמיסטית נגד נוצרים שחורים באפריקה;
- המערכה הצבאית של ישראל ברצועת עזה לאחר מתקפת חמאס ב־7 באוקטובר 2023.
הצגת מגוון רחב של מקרים נועדה לבחון האם השימוש במונח "רצח עם" ביחס לישראל משקף עמדה ייחודית כלפי הסכסוך הישראלי–פלסטיני, או שמא מדובר בדפוס רחב יותר של יישום המונח על עימותים שבהם נהרגים אזרחים במספרים גדולים.
ההתערבות הניסויית
בנוסף לשאלות הסקר, כלל המחקר שני ניסויים שנועדו לבחון האם מידע נוסף עשוי להשפיע על אופן השימוש במונח "רצח עם".
בקבוצת הניסוי הראשונה הוצגו למשתתפים השוואות היסטוריות בין המערכה בעזה לבין סכסוכים אחרים שבהם נהרגו אזרחים בהיקף נרחב. מטרת ההתערבות הייתה לבחון האם הצבת המקרה הישראלי במסגרת השוואתית רחבה יותר תשנה את הערכתם.
בקבוצת הניסוי השנייה נחשפו המשתתפים למידע בדבר מטרותיו המוצהרות של חמאס, ובכלל זה קריאות להשמדת ישראל ולהרג יהודים. מטרת ההתערבות הייתה לבדוק האם מידע על יעדיו המוצהרים של הצד היריב משפיע על האופן שבו הציבור מעריך את פעולותיה של ישראל.
בשני המקרים נמדדו עמדות המשתתפים לאחר החשיפה, והושוו לעמדות קבוצת הביקורת.
ניתוח המשתנים
מעבר לניתוח המדגם כולו, נבחנו גם הבדלים בין קבוצות אוכלוסייה שונות.
ההשוואות התמקדו בשלושה משתנים:
- גיל (מתחת לגיל 45 לעומת גיל 45 ומעלה);
- מגדר (נשים לעומת גברים);
- השתייכות פוליטית (דמוקרטים, רפובליקנים ועצמאיים).
משתנים אלה נבחרו משום שמחקרים קודמים מצביעים על כך שהם עשויים להשפיע על עמדות ביחס לסכסוכים בינלאומיים ולשאלות מוסריות.
מטרת הניתוח
חשוב להדגיש כי המחקר אינו מבקש להכריע האם אחד מן האירועים שנבדקו אכן עומד בהגדרה המשפטית של רצח עם. מטרתו שונה: לבחון כיצד הציבור האמריקאי מבין את המונח וכיצד הוא מיישם אותו בפועל.
במילים אחרות, המחקר אינו עוסק בתקפותה המשפטית של הטענה בדבר רצח עם, אלא במשמעות שמייחס לה הציבור. באמצעות בחינת דפוסי השימוש במונח במגוון רחב של מקרים, ניתן ללמוד האם מתרחש שינוי במשמעותו הציבורית של מושג יסודי במשפט הבין־לאומי, ומה עשויות להיות השלכותיו של שינוי זה על השיח הציבורי, על ההסברה ועל האופן שבו בני אדם מפרשים מציאות של סכסוך מזוין.
ממצאים
תפיסת המונח "רצח עם" בציבור האמריקאי
השאלה המרכזית שעמדה בבסיס המחקר הייתה האם הציבור האמריקאי משתמש במונח "רצח עם" בהתאם למשמעותו המשפטית המקובלת, או שמא התפתחה בשיח הציבורי משמעות רחבה יותר. התוצאות מצביעות באופן ברור על האפשרות השנייה.
כצפוי, השואה זוהתה על־ידי רוב גדול של המשיבים כדוגמה המובהקת ביותר לרצח עם. ממצא זה מלמד כי גם כיום השואה ממשיכה לשמש נקודת הייחוס המרכזית להבנת המושג.
עם זאת, אותה אוכלוסייה החילה את המונח גם על שורה ארוכה של סכסוכים אחרים, שרובם אינם מוגדרים כרצח עם במשפט הבין־לאומי ואף אינם נתפסים בדרך כלל ככאלה במחקר ההיסטורי. רוב המשיבים סברו כי פעולותיה של ישראל ברצועת עזה מהוות רצח עם, אך שיעורים גבוהים ייחסו את אותו המונח גם ליחסה של ארצות הברית לילידי אמריקה, למלחמת רוסיה באוקראינה, לאלימות אסלאמיסטית נגד נוצרים שחורים באפריקה, להטלת פצצות האטום על הירושימה ונגסאקי, למלחמת וייטנאם ואף להפצצות בעלות הברית על גרמניה במלחמת העולם השנייה.
- Germany against the Jews (78.13%)
████████████████████████████████████████ - United States against Native Americans (63.82%)
██████████████████████████████ - Russia in Ukraine (63.02%)
██████████████████████████████ - Israel in Gaza (54.63%)
██████████████████████████ - Islamists in Africa (52.28%)
█████████████████████████ - United States / Hiroshima (44.53%)
█████████████████████ - United States in Vietnam war (40.95%)
███████████████████ - Allied forces in WWII (31.21%)
███████████████
איור 1. אחוז המשיבים מסכימים שהמונח "רצח עם" חל על האירוע (בהשוואה לישראל בעזה)
הדמיון בין שיעורי התמיכה במקרים השונים מעיד כי השימוש במונח "רצח עם" אינו ייחודי למקרה הישראלי. נראה כי רבים מן המשיבים עושים שימוש במונח כקטגוריה רחבה המתארת מלחמות שבהן נהרגים אזרחים במספרים גדולים, גם כאשר מדובר במקרים הנבדלים זה מזה מבחינת מטרות הלחימה, נסיבותיה והגדרתם המשפטית.
השפעת מידע נוסף על עמדות המשיבים
אחת ממטרות המחקר הייתה לבחון האם ניתן לשנות את האופן שבו הציבור מיישם את המונח "רצח עם" באמצעות מידע נוסף.
לשם כך נבחנו שתי התערבויות שונות. האחת הציגה למשתתפים השוואות היסטוריות למלחמות אחרות שבהן נהרגו אזרחים רבים; השנייה הציגה מידע על מטרותיו המוצהרות של חמאס להשמיד את ישראל ולהרוג יהודים.
בשני המקרים נמצאה השפעה מוגבלת בלבד.
גם לאחר שנחשפו למידע זה, רוב המשיבים כמעט שלא שינו את עמדתם בשאלה האם פעולותיה של ישראל בעזה מהוות רצח עם. התערבויות קצרות, המבוססות על מידע עובדתי או על השוואות היסטוריות, לא הצליחו לשנות באופן משמעותי את האופן שבו פירשו המשתתפים את האירועים.
חשוב להדגיש כי ממצא זה מתייחס לחשיפה חד־פעמית בלבד. מן המחקר לא ניתן להסיק מה תהיה השפעתם של מאמצי הסברה או חינוך מתמשכים, החוזרים על עצמם לאורך זמן. סוגיה זו מחייבת מחקר נוסף.
הבדלים בין קבוצות באוכלוסייה
אחד הממצאים הבולטים של המחקר הוא שהשימוש במונח "רצח עם" אינו אחיד בכלל הציבור האמריקאי. נמצאו הבדלים עקביים בין קבוצות דמוגרפיות ופוליטיות שונות.
מגדר
נשים נטו יותר מגברים להגדיר את פעולותיה של ישראל כרצח עם.
אולם הפער לא התבטא רק ביחס לישראל. נשים השתמשו במונח באופן רחב יותר גם ביחס למרבית הסכסוכים האחרים שנבדקו. ממצא זה עשוי להעיד על דפוס כללי של הערכת סכסוכים, שבו משקל רב יותר ניתן להשלכות ההומניטריות של הלחימה.
גיל
גם הגיל נמצא כמשתנה משמעותי.
משיבים שגילם נמוך מ־45 נטו הרבה יותר ממשיבים מבוגרים להגדיר את פעולותיה של ישראל כרצח עם.
אותו דפוס חזר גם ברוב הסכסוכים האחרים שנכללו במחקר. נראה אפוא שאין מדובר רק בהבדל בעמדות כלפי ישראל, אלא בהבדל רחב יותר באופן שבו דורות שונים מפרשים את מושג רצח העם.
השתייכות פוליטית
הפערים הגדולים ביותר נמצאו בין קבוצות פוליטיות.
דמוקרטים היו הקבוצה בעלת הנטייה הגבוהה ביותר להגדיר את פעולותיה של ישראל כרצח עם, ואילו רפובליקנים היו הקבוצה בעלת הנטייה הנמוכה ביותר. העצמאיים ניצבו, ברוב המקרים, בין שתי הקבוצות.
גם כאן חשוב להדגיש שההבדלים אינם מוגבלים לישראל בלבד. דמוקרטים יישמו את המונח "רצח עם" בשיעורים גבוהים יותר גם ביחס למרבית הסכסוכים האחרים שנבדקו. לפיכך, נראה כי ההבדלים הפוליטיים משקפים בראש ובראשונה תפיסות שונות של משמעות המושג עצמו, ולא רק עמדות שונות כלפי הסכסוך הישראלי–פלסטיני.
סיכום הממצאים
ארבע מסקנות עיקריות עולות מן הנתונים.
ראשית, רבים מן האמריקאים משתמשים במונח "רצח עם" במשמעות רחבה מזו המקובלת במשפט הבין־לאומי. המונח מוחל על מגוון רחב של מלחמות שבהן נהרגו אזרחים, גם כאשר אין לגביהן הסכמה משפטית או היסטורית כי מדובר ברצח עם.
שנית, אף שהשואה מוסיפה להיתפס כדוגמה המובהקת ביותר לרצח עם, היא אינה משמשת עוד כמודל הבלעדי ליישום המונח. בעיני רבים מן המשיבים, גם מלחמות אחרות עשויות להיכלל באותה קטגוריה.
שלישית, חשיפה חד־פעמית להשוואות היסטוריות או למידע על יעדיו המוצהרים של חמאס כמעט שלא שינתה את עמדות המשיבים. עם זאת, השאלה האם חשיפה מתמשכת תוכל להשפיע על עמדות הציבור נותרת פתוחה ודורשת מחקר נוסף.
רביעית, הרחבת משמעותו של המונח אינה מתרחשת באופן אחיד. נשים, צעירים ודמוקרטים נטו ליישם את המונח "רצח עם" באופן רחב יותר מגברים, ממבוגרים ומרפובליקנים. מאחר שדפוס זה הופיע במגוון רחב של סכסוכים, נראה כי הוא משקף הבדלים עמוקים יותר באופן שבו קבוצות שונות בחברה האמריקאית מבינות את המושג.
דיון
ממצאיו של מחקר זה מצביעים על פער בין משמעותו המשפטית של המונח "רצח עם" לבין האופן שבו חלק ניכר מן הציבור האמריקאי משתמש בו בפועל. בעוד שהמשפט הבין־לאומי מגדיר רצח עם באמצעות כוונה ספציפית להשמיד, כולה או מקצתה, קבוצה מוגנת, נראה כי בעיני רבים מן המשיבים הקריטריון המרכזי הוא היקף הפגיעה באוכלוסייה האזרחית. במילים אחרות, עבור רבים "רצח עם" אינו מתאר עוד בראש ובראשונה סוג מסוים של כוונה, אלא סוג מסוים של תוצאה.
הבחנה זו מסייעת להסביר מדוע המונח יושם על מגוון רחב של סכסוכים השונים מאוד זה מזה מבחינה היסטורית, פוליטית ומשפטית. אילו השימוש במונח היה מוגבל לישראל בלבד, ניתן היה לייחסו לעמדות פוליטיות ביחס לסכסוך הישראלי–פלסטיני. אולם העובדה שאותם משיבים יישמו את המונח גם ביחס למלחמת וייטנאם, להפצצות בעלות הברית על גרמניה, להטלת פצצות האטום על הירושימה ונגסאקי ולמלחמת רוסיה באוקראינה, מצביעה על תופעה רחבה יותר. נראה כי בעיני רבים מן המשתתפים עצם קיומו של מספר גבוה של נפגעים אזרחיים נתפס כמאפיין המרכזי של רצח עם, גם כאשר אין מדובר במקרים המוגדרים כך במשפט הבין־לאומי או במחקר ההיסטורי.
ממצא זה משתלב במגמה רחבה יותר של שינוי משמעותם של מושגים בשיח הציבורי. בעשורים האחרונים חלה התרחבות בשימוש במונחים משפטיים והיסטוריים, כך שהם משמשים לא רק כהגדרות מקצועיות אלא גם כביטויים של עמדה מוסרית ופוליטית. בהקשר זה, "רצח עם" מצטרף למונחים נוספים, כגון "אפרטהייד", "קולוניאליזם התיישבותי" ו"כיבוש", שהשימוש הציבורי בהם חורג לעיתים מן ההגדרות המשפטיות המקובלות. מטרת המחקר אינה לקבוע האם התרחבות זו מוצדקת או בלתי מוצדקת, אלא להראות כי היא אכן מתרחשת וכי היא משפיעה על האופן שבו הציבור מפרש סכסוכים מזוינים.
חשוב להדגיש כי ממצא זה אינו מלמד בהכרח על חוסר ידע או על כוונה להטעות. סביר יותר להניח שרבים מן המשיבים עושים שימוש במשמעות הציבורית של המונח, כפי שהתעצבה לאורך השנים בשיח הפוליטי, בתקשורת וברשתות החברתיות. במובן זה, הפער שנמצא במחקר אינו בהכרח פער בין "ידיעה" ל"טעות", אלא בין שתי מסגרות מושגיות שונות: האחת משפטית, והאחרת ציבורית־מוסרית.
עם זאת, להבחנה זו יש השלכות משמעותיות. כאשר מושג משפטי מקבל משמעות ציבורית חדשה, משתנה לא רק השפה שבה מתנהל הדיון אלא גם האופן שבו הציבור מפרש את העובדות. מי שמזהה רצח עם בעיקר עם היקף ההרג האזרחי יגיע למסקנות שונות ממי שמייחס משקל מכריע לכוונה להשמיד קבוצה מוגנת. במובן זה, הוויכוח אינו נסוב רק על פרשנותן של העובדות, אלא גם על הקריטריונים שבאמצעותם הן מוערכות.
היבט נוסף העולה מן המחקר הוא יציבותן היחסית של עמדות הציבור. חשיפה חד־פעמית להשוואות היסטוריות או למידע על מטרותיו המוצהרות של חמאס כמעט שלא שינתה את עמדות המשיבים. ממצא זה עשוי להעיד כי עמדות בנושא זה נשענות על מסגרות מושגיות ומוסריות רחבות, שאינן משתנות בעקבות מידע נקודתי. עם זאת, מאחר שהמחקר בחן חשיפה חד־פעמית בלבד, אין להסיק ממנו כי מאמצי הסברה או חינוך מתמשכים יהיו חסרי השפעה. ייתכן שחשיפה חוזרת למידע היסטורי, משפטי ועובדתי תוביל לשינוי הדרגתי באופן שבו הציבור מבין ומיישם את המונח, אך אפשרות זו מחייבת בחינה אמפירית נוספת.
גם ההבדלים שנמצאו בין קבוצות שונות באוכלוסייה ראויים לתשומת לב מיוחדת. נשים, צעירים ודמוקרטים נטו באופן עקבי להחיל את המונח "רצח עם" על מגוון רחב יותר של סכסוכים. מאחר שדפוס זה חזר על עצמו במקרים רבים ולא היה ייחודי לישראל, קשה להסבירו באמצעות עמדות פוליטיות ביחס לסכסוך מסוים. סביר יותר שהוא משקף הבדלים עמוקים יותר באופן שבו קבוצות שונות תופסות אחריות מוסרית, סבל אזרחי ומשמעותם של מושגים משפטיים. הגורמים להבדלים אלה אינם ברורים עדיין, והם ראויים למחקר ייעודי.
בסופו של דבר, תרומתו המרכזית של המחקר אינה בהכרעה בשאלה האם אירוע מסוים הוא רצח עם, אלא בהצבעה על שינוי אפשרי במשמעות הציבורית של אחד המושגים המרכזיים במשפט הבין־לאומי. אם משמעות זו אכן משתנה, הרי שהדיון הציבורי על סכסוכים מזוינים מתנהל לעיתים כאשר המשתתפים משתמשים באותו מונח, אך מתכוונים לדברים שונים. מצב כזה מקשה על קיומו של דיון ענייני, משום שהמחלוקת אינה נוגעת רק לעובדות, אלא גם למשמעותם של המושגים שבאמצעותם הן מתוארות.
מגבלות המחקר
למחקר זה מספר מגבלות, אך הן אינן פוגעות בתרומתו המרכזית: תיעוד האופן שבו הציבור האמריקאי משתמש בפועל במונח "רצח עם".
ראשית, המשתתפים לא קיבלו את ההגדרה המשפטית של רצח עם לפני שהתבקשו להשיב על השאלון. זו הייתה החלטה מתודולוגית מכוונת, שנועדה לבחון כיצד הציבור מבין את המונח באופן טבעי, ולא את יכולתו ליישם הגדרה משפטית שניתנה לו זה עתה. משום כך, המחקר אינו מלמד עד כמה הציבור מכיר את אמנת האו"ם או את הפסיקה הבין־לאומית, אלא כיצד המונח מתפקד בפועל בשיח הציבורי.
שנית, ההתערבויות הניסוייות התבססו על חשיפה חד־פעמית בלבד. המשתתפים נחשפו פעם אחת להשוואות היסטוריות או למידע על מטרותיו המוצהרות של חמאס, ולאחר מכן התבקשו להשיב על השאלות. העובדה שהתערבויות אלה כמעט שלא שינו את עמדותיהם אינה מאפשרת להסיק כי מידע מסוג זה אינו עשוי להשפיע לאורך זמן. ייתכן כי חשיפה עקבית ומתמשכת למידע עובדתי, היסטורי או משפטי הייתה מובילה לשינוי הדרגתי בהבנת המושג. בחינת אפשרות זו מחייבת מחקרי אורך וניסויי המשך.
שלישית, המחקר זיהה הבדלים עקביים בין נשים וגברים, בין צעירים למבוגרים ובין דמוקרטים לרפובליקנים, אך הוא אינו מסביר את מקורם. ייתכן שהבדלים אלה נובעים מדפוסי צריכת תקשורת, מהבדלים ברקע החינוכי, מתפיסות מוסריות שונות או מהבדלים באופן שבו קבוצות שונות מעריכות סבל אזרחי בעת לחימה. בירור משקלם היחסי של גורמים אלה מצריך מחקר ייעודי.
לבסוף, המחקר התמקד בציבור האמריקאי בלבד. אף שאין לשלול אפשרות שמגמות דומות קיימות גם במדינות אחרות, אין להסיק מכך מסקנות כלליות לגבי חברות אחרות. השוואות בין־לאומיות יוכלו לבחון האם הרחבת משמעותו של המונח "רצח עם" היא תופעה ייחודית לארצות הברית או חלק משינוי רחב יותר בשיח הדמוקרטי במערב.
השלכות על הדיפלומטיה הציבורית
לממצאי המחקר יש משמעות מעשית עבור דיפלומטיה ציבורית, הסברה ותקשורת אסטרטגית.
הנחת היסוד של מאמצי הסברה רבים היא שהמחלוקת נסובה על העובדות: כמה אזרחים נהרגו, מה היו מטרות הלחימה, או האם נעשו מאמצים לצמצם את הפגיעה באוכלוסייה האזרחית. אולם ממצאי המחקר מצביעים על כך שבמקרים רבים המחלוקת מתחילה בשלב מוקדם יותר – במשמעות שמייחסים הצדדים למונח "רצח עם".
אם חלק מן הציבור מזהה רצח עם בעיקר עם היקף הפגיעה באזרחים, בעוד שהמשפט הבין־לאומי מגדיר אותו באמצעות כוונה להשמיד קבוצה מוגנת, הרי שהצגת עובדות בלבד אינה מספיקה. שני הצדדים עשויים להסכים על הנתונים, אך להגיע למסקנות שונות משום שהם פועלים על בסיס הגדרות שונות של אותו מושג.
משמעות הדבר היא שהסברה אפקטיבית אינה יכולה להסתפק בשלילת הטענה כי בוצע רצח עם באמצעות הפניה להגדרה המשפטית בלבד. במקביל להצגת העובדות, עליה להסביר מדוע המשפט הבין־לאומי מבחין בין רצח עם לבין פשעי מלחמה, פשעים נגד האנושות או פגיעה נרחבת באזרחים במהלך לחימה. כל עוד הבחנה זו אינה ברורה לציבור, טיעונים משפטיים לבדם צפויים להיות בעלי השפעה מוגבלת.
ממצא נוסף בעל חשיבות מעשית הוא ההבדלים שנמצאו בין קבוצות שונות באוכלוסייה. נשים, צעירים ודמוקרטים נטו להשתמש במונח "רצח עם" בשיעורים גבוהים יותר מגברים, ממבוגרים ומרפובליקנים, ולא רק ביחס לישראל. מכאן שאין לראות בציבור האמריקאי קהל אחיד. אסטרטגיות הסברה עשויות להיות יעילות יותר אם יותאמו לקבוצות שונות, תוך הבחנה בין מי שמונעים בעיקר מעמדה אידאולוגית לבין מי שפועלים מתוך הבנה רחבה, אך לא־משפטית, של המונח.
לבסוף, המחקר מצביע על כיוון אפשרי למחקר יישומי. מאחר שנמצא כי חשיפה חד־פעמית כמעט שלא השפיעה על עמדות המשיבים, השאלה המרכזית אינה האם מידע עובדתי מסוגל לשנות עמדות, אלא באילו תנאים הוא עשוי לעשות זאת. מחקרים עתידיים צריכים לבחון האם חשיפה עקבית ומתמשכת להסברים היסטוריים, משפטיים ומושגיים יכולה לצמצם את הפער בין ההבנה הציבורית לבין ההגדרה המשפטית של רצח עם. אם אכן כך, תרומתה של הדיפלומטיה הציבורית לא תתמצה בהפרכת טענות נקודתיות, אלא גם בעיצוב מסגרת מושגית משותפת שתאפשר דיון ציבורי מדויק ומבוסס יותר.
סיכום
המחקר הנוכחי בחן כיצד הציבור האמריקאי מיישם את המונח "רצח עם", והאם השימוש בו תואם את משמעותו במשפט הבין־לאומי. מן הממצאים עולה כי עבור חלק ניכר מן הציבור, משמעותו של המונח רחבה מן ההגדרה המשפטית המקובלת. בעוד שהמשפט הבין־לאומי רואה בכוונה להשמיד קבוצה מוגנת את היסוד המבחין של רצח עם, רבים מן המשיבים יישמו את המונח בראש ובראשונה על מצבים שבהם נהרגו אזרחים במספרים גדולים, גם כאשר אותם אירועים אינם מוגדרים בדרך כלל כרצח עם במשפט או במחקר ההיסטורי.
חשוב לא פחות הוא שהדפוס הזה לא היה ייחודי לישראל. אותם משיבים יישמו את המונח גם על שורה של סכסוכים היסטוריים ועכשוויים השונים מאוד זה מזה מבחינה משפטית, פוליטית והיסטורית. ממצא זה מחזק את ההשערה שאין מדובר רק בעמדה כלפי הסכסוך הישראלי–פלסטיני, אלא בשינוי רחב יותר באופן שבו חלקים מן הציבור מבינים את המושג עצמו.
המחקר מצא גם כי שינוי זה אינו מתרחש באופן אחיד. נשים, צעירים ודמוקרטים נטו להשתמש במונח "רצח עם" באופן רחב יותר מגברים, ממבוגרים ומרפובליקנים. מאחר שדפוס זה הופיע במגוון רחב של סכסוכים, הוא מצביע על הבדלים עמוקים יותר באופן שבו קבוצות שונות תופסות מושגים משפטיים, אחריות מוסרית ופגיעה באוכלוסייה אזרחית.
ממצא נוסף בעל חשיבות הוא יציבותן היחסית של תפיסות אלה. חשיפה חד־פעמית להשוואות היסטוריות או למידע על מטרותיו המוצהרות של חמאס כמעט שלא שינתה את עמדות המשיבים. עם זאת, אין להסיק מכך שמאמצי הסברה או חינוך מתמשכים יהיו חסרי השפעה. שאלת השפעתה של חשיפה חוזרת למידע עובדתי, היסטורי ומשפטי נותרת פתוחה, והיא ראויה למחקר עתידי.
אולם תרומתו המרכזית של המחקר חורגת מן הוויכוח על ישראל או מן השאלה כיצד יש להגדיר סכסוך כזה או אחר. הוא מצביע על תהליך רחב יותר של שינוי משמעותם של מושגים משפטיים בשיח הציבורי. כאשר מושג כמו "רצח עם" מתנתק בהדרגה מן ההגדרה שעליה מבוסס המשפט הבין־לאומי ומקבל משמעות ציבורית חדשה, משתנה לא רק אוצר המילים שבו מתנהל הדיון הציבורי. משתנים גם הקריטריונים שבעזרתם בני אדם מפרשים אירועים, מזהים עובדות ומגבשים שיפוט מוסרי ופוליטי.
המחקר מצביע על כך ששינויים במשמעותם של מושגים משפטיים אינם משפיעים רק על השפה. הם עשויים לשנות גם את האופן שבו הציבור מזהה עובדות, מפרש אותן ומעריך אחריות מוסרית ומשפטית. כאשר אנשים משתמשים באותו מונח אך מייחסים לו משמעויות שונות, המחלוקת ביניהם אינה נסובה רק על העובדות, אלא גם על המסגרת המושגית שבאמצעותה הן מובנות.
במובן זה, הוויכוח על המונח "רצח עם" חורג מן הסכסוך הישראלי–פלסטיני. הוא ממחיש כיצד שינוי במשמעותם של מושגים משפטיים עשוי לעצב את תפיסת המציאות הציבורית. שמירה על משמעותם של מושגים אינה רק עניין של דיוק לשוני או משפטי; היא תנאי לקיומה של מסגרת מושגית משותפת, המאפשרת לחברות דמוקרטיות לנהל דיון ציבורי המבוסס על הבנה משותפת של העובדות.
