ברור כי מדיניות ״תשלום תמורת הרג״ של הרשות הפלסטינית ואש״ף, המתגמלת טרור, מדרבנת ומלבה אותו באופן חד-משמעי. מאחר שהצעדים שנקטו ישראל וארצות הברית נגד המדיניות אינם מרתיעים את הרשות הפלסטינית ואת אש״ף, הגיע הזמן להחריף את המאבק.
מאמר זה יציג דרכים אפשריות להרחבת היקף הפעילות ולהפניית צעדים נוספים הן נגד הרשות הפלסטינית והן נגד מי שמיישמים את המדיניות ומי שמקבלים את התשלומים.
לפני הצגת האפשרויות, חשוב להבהיר כי תשלומי ״תשלום תמורת הרג״ של הרשות הפלסטינית ואש״ף אינם מסתכמים במדיניות זדונית. המדיניות ויישומה מהווים הפרות של הוראות קיימות בדין הפלילי.
ככלל, הוראות אלה אוסרות כל פעולה המסייעת לתשלום תגמול בגין ביצוע עבירת טרור, מקדמת אותו או מממנת אותו.
הוראות אלה, שנחקקו בכנסת1 ובחקיקה מקבילה ביהודה ושומרון,2 מספקות בסיס משפטי איתן למגוון פעולות שאפשר וראוי לנקוט. צעדים אלה כוללים אכיפה פלילית וכן הפעלה של שורה של אמצעים מנהליים וסנקציות.
1. לעצור את בעלי התפקידים ברשות הפלסטינית ובאש״ף האחראים ליישום המדיניות
לצורך הפעלת מדיניות ״תשלום תמורת הרג״, הרשות הפלסטינית ואש״ף מעסיקים מערך פקידותי שלם. כל אחד מאנשיו, מהפקידים הזוטרים המקבלים את בקשות המחבלים לתשלום ומטפלים בהן ועד לבכירי הרשות הפלסטינית ואש״ף האחראים לאישור התשלומים ולהעברתם, מבצע עבירה שהעונש עליה הוא שבע עד עשר שנות מאסר.
אף שיש חשיבות עליונה למעצרו של כל אדם המעורב ביישום המדיניות, הדרך היעילה ביותר להעביר את המסר שישראל הסירה סוף-סוף את הכפפות תהיה לעצור כמה מבכירי הרשות הפלסטינית ואש״ף.
הראשון ברשימה הוא יו״ר הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס, הנושא ללא ספק באחריות העיקרית למדיניות וליישומה. עבאס הוא שעיגן בחקיקת הרשות את התשלומים למחבלים, שקודם לכן הועברו בידי הרשות הפלסטינית ואש״ף באופן נקודתי. עבאס הוא שהעלה שוב ושוב את המשכורות המשולמות למחבלים. ועבאס הוא שהצהיר פעם אחר פעם, ואף נתן להצהרותיו ביטוי כספי ממשי, כי גם אם תיוותר בידי הרשות פרוטה אחת בלבד, הוא ישלם אותה קודם כול למחבלים.3
הבא ברשימה הוא רמזי חורי. בשנת 2005 מינה עבאס את חורי לעמוד בראש הקרן הלאומית הפלסטינית (PNF). מתוקף תפקידו כיו״ר הקרן, חורי חבר גם בוועד הפועל של אש״ף. אף שאינו חבר בממשלת הרשות הפלסטינית, הוא נושא דרגת שר.
ביוני 2017 הכריז שר הביטחון אביגדור ליברמן על הקרן הלאומית הפלסטינית כארגון טרור. בנימוקים להכרזה נאמר כי ״הקרן מעודדת פיגועי טרור נגד מדינת ישראל באמצעות מימון האחראים לביצוע מעשי טרור חמורים, לרבות מימון מחבלים כלואים, אסירים משוחררים ומשפחות של מחבלים שנהרגו או נפצעו״.4
למרות עמידתו בראש ארגון שהוכרז כארגון טרור, ולמרות מעורבותו במימון ארגונים נוספים שישראל הכריזה עליהם כארגוני טרור,5 חורי ממשיך ליהנות מהטבות מיוחדות, ובהן השתתפות מעת לעת באירועים בישראל כנציג רשמי של הרשות הפלסטינית.6
ראש ממשלת הרשות הפלסטינית, מוחמד מוסטפא, ושר האוצר שלה, אסטפאן סלאמה, המפקחים על הקצאת התקציבים לתשלומי ״תשלום תמורת הרג״, הם בעלי תפקידים נוספים שניתן לפעול נגדם. בעבר כבר נעצרו שרים ברשות הפלסטינית בשל השתתפותם בטרור.
גם חוסיין א־שייח׳, סגנו של עבאס באש״ף, הוא מועמד אפשרי למעצר. ניתן לעצור אותו הן בגין חלקו במדיניות ״תשלום תמורת הרג״ והן בגין חלקו בפיגוע שבו נרצחו גד וציפי שמש.7
יש לעצור גם את חברי מועצת המנהלים של המוסד הלאומי הפלסטיני להעצמה כלכלית (PNEEI), הגוף המחלק כיום את תשלומי ״תשלום תמורת הרג״. יש לתת תשומת לב מיוחדת ועדיפות למעצרם של היו״ר, ד״ר אחמד מג׳דלאני, ושל ראאד אבו אל-חומוס, המכהן גם כראש הרשות לענייני אסירים של אש״ף.
נוסף על הבכירים המכוונים את יישום המדיניות, יש לעצור גם את כל יתר עובדי המנגנון של הרשות הפלסטינית ואש״ף המשתתפים ביישומה, לרבות העובדים במשרדים המקומיים ובמשרדים הראשיים.
2. לתפוס את כלל התשלומים במסגרת מדיניות ״תשלום תמורת הרג״
להמלצה זו שני מרכיבים.
א. לתפוס את הכספים במקור
במשך עשרות שנים יישמו הרשות הפלסטינית ואש״ף את מדיניות ״תשלום תמורת הרג״ באמצעות העברות בנקאיות ישירות לחשבונות המחבלים ובני משפחותיהם. מנגנון פשוט זה פורק בשנת 2020, לאחר שהוראות רבות מחוק המאבק בטרור הישראלי הוחלו ביהודה ושומרון.
בעקבות החלת החוק פנה מכון ״מבט לתקשורת פלסטינית״ לכל הבנקים הפועלים בשטחים שבשליטת הרשות הפלסטינית והזהיר אותם כי המשך קבלת התשלומים במסגרת מדיניות ״תשלום תמורת הרג״ עלול לחשוף אותם לאחריות פלילית ואזרחית גם יחד.8 בתוך ימים הגיבו הבנקים בסירוב לקבל העברות בנקאיות מהרשות הפלסטינית ומאש״ף למחבלים.9 בהמשך דווח כי בעקבות האזהרה סגרו הבנקים ברשות הפלסטינית 35,000 חשבונות של מחבלים ובני משפחותיהם.10
בתחילה החליטו הרשות הפלסטינית ואש״ף לעקוף את חוק המאבק בטרור ואת סירוב הבנקים המסחריים לשתף פעולה באמצעות הקמת בנק חדש.11 בתקופת הביניים הוחלט לחלק למחבלים ולבני משפחותיהם מזומנים באמצעות שירותי הדואר של הרשות הפלסטינית.12 אולם התהליך בסניפי הדואר היה איטי, והמחבלים ובני משפחותיהם מתחו ביקורת על המהלך וטענו כי הוא ״משפיל״.13
מאחר שהקמת הבנק החדש הייתה צפויה להימשך זמן, וחלוקת תגמולי הטרור במזומן בסניפי הדואר לא הייתה מקובלת על המחבלים, החליטה הרשות להעביר את התשלומים באמצעות כספומטים.14
בעקבות מכתב אזהרה נוסף,15 הבהירה חברת BPC Banking Technologies, חברה בבעלות רוסית הרשומה בשווייץ ומספקת את המערכת הטכנולוגית לבנקאות ברשות הפלסטינית, כי הרשות הבטיחה לה ש״הכספומטים המותקנים בסניפי הדואר אינם מחוברים למתגי התקשורת, לרשת הבנקאית או למי מהבנקים הנתונים לפיקוח ולהסדרה של הרשות המוניטרית הפלסטינית״.16
במילים אחרות, המנגנון הפועל כיום פשוט: הרשות הפלסטינית ואש״ף סיפקו למחבלים ולבני משפחותיהם כרטיסי משיכה. הכרטיסים משמשים בכספומטים עצמאיים שאינם מחוברים לשאר המערכת הבנקאית של הרשות הפלסטינית. בתחילת כל חודש מודיעים הרשות הפלסטינית ואש״ף מתי יופקדו כספי התגמול על טרור בכספומטים, כדי שהמחבלים ובני משפחותיהם יוכלו למשוך אותם.
ההסבר המפורט על המנגנון הקיים חיוני להבנתו של מהלך שעשוי להיות יעיל במיוחד.
ההצעה, בדומה למנגנון עצמו, פשוטה: על כוחות הביטחון הישראליים, צה״ל ושב״כ, למפות את מיקומם של הכספומטים הייעודיים. ברגע שהרשות הפלסטינית ואש״ף מודיעים שכספי התגמול על טרור הופקדו בכספומטים, על צה״ל לפעול מיד ולשלוח כוחות שהוכשרו לכך מראש כדי לתפוס את הכספומטים עצמם.
מאחר שסכום התשלומים החודשיים עולה על 20 מיליון ש״ח, ישראל יכולה לתפוס בלילה אחד סכום עצום של כספי טרור.
לתפיסה יהיו גם השלכות משמעותיות נוספות. ראשית, המחבלים ימשיכו לדרוש את התשלומים, והרשות תידרש למצוא פתרון. שנית, הרשות הפלסטינית ואש״ף יאבדו עשרות מיליוני שקלים. שלישית, הרשות הפלסטינית ואש״ף ייקלעו שוב לסחרור וייאלצו להמציא מנגנון חדש לתשלומי הטרור, תוך חשש מתמיד שישראל תחזור על המהלך.
גם הבסיס המשפטי למבצע פשוט. כפי שצוין, מאז שנת 2020 תשלום תגמול בגין מעשה טרור הוא עבירה פלילית.17 סעיף 60 לצו בדבר הוראות ביטחון מסמיך חייל או גורמים מוסמכים אחרים לתפוס כספים שניתנו כתגמול על ביצוע מעשה טרור. לאחר מכן ניתן לחלט את הכספים שנתפסו.
במשך שנים נבעה הסתייגותם של גורמים מסוימים בממשלה ובמערכת הביטחון מתפיסת כספי ״תשלום תמורת הרג״ מהחשש לפגיעה במערכת הבנקאית של הרשות הפלסטינית. כפי שהובהר לעיל, הסתייגות זו אינה רלוונטית עוד. הרשות הפלסטינית ואש״ף עצמם מודים כי הכספומטים המשמשים להעברת התשלומים הם מכשירים עצמאיים שאינם מחוברים למערכת הבנקאית הרחבה.
מכאן שמבצע כזה יהיה ממוקד לחלוטין בכספי הטרור, ללא השפעה כלשהי על יתר המערכת הבנקאית של הרשות הפלסטינית.
ב. להגביר את תפיסת התשלומים מידי מקבליהם
לרשויות בישראל ידוע בבירור מי קיבלו את כספי התגמול על טרור: כלל המחבלים הכלואים והמחבלים המשוחררים. כל אחד מהתשלומים שקיבלו המחבלים בזמן מאסרם או לאחר שחרורם היווה עבירה. הן חוק המאבק בטרור הישראלי והן הצו בדבר הוראות ביטחון, החל ביהודה ושומרון, מסמיכים את הרשויות בישראל לתפוס את הכספים האלה. אם הכספים עצמם, כלומר שטרות הכסף, אינם עוד בנמצא ואי אפשר לתפוס אותם, שני דברי החקיקה מאפשרים לתפוס ולחלט רכוש אחר בשווי הכספים שהתקבלו שלא כדין.18
מאז שנת 2019 הוציאו שרי הביטחון בישראל עשרות צווים לתפיסת כספי תגמול על טרור ששילמו הרשות הפלסטינית ואש״ף למחבלים ישראלים. אף שהסכום המצטבר הנקוב בצווים אלה עולה על 50 מיליון ש״ח, כ-17 מיליון דולר, בפועל נתפס רק חלק קטן ממנו, המוערך בלא יותר מ-15%.
שיעור התפיסה הנמוך פירושו שהרשות הפלסטינית ואש״ף הצליחו להעביר את התשלומים למחבלים ערבים ישראלים, ואלה הצליחו לקבלם, כמעט ללא השלכות.
כדי לשנות את המצב, על הרשויות בישראל להקים, לכל הפחות, צוות משימה בין-משרדי בהשתתפות נציגים של משרד הביטחון, המשרד לביטחון לאומי, משרד האוצר, משרד המשפטים ושב״כ, בין היתר.
צוות המשימה יקבל את צווי התפיסה ויגבש דרך פעולה המשלבת תחומי מומחיות שונים כדי לתפוס את מלוא הכספים. במסגרת זו ייערכו פשיטות על בתי המחבלים, וייתפסו הכספים או רכוש בשווי מקביל. יוטלו עיקולים על חשבונות בנק, ייתפסו כלי רכב, ויחולטו כל נכסי המקרקעין הרשומים על שמם של המחבלים.
בעוד שר הביטחון הוציא צווי תפיסה רבים בנוגע לתשלומי ״תשלום תמורת הרג״ שהעבירו הרשות הפלסטינית ואש״ף למחבלים ישראלים, פיקוד המרכז של צה״ל, שבתחום אחריותו מתגוררים רוב מקבלי התשלומים, לא אימץ גישה שיטתית דומה.
כפי שצוין, הרשויות בישראל יכולות לזהות בקלות את כלל מקבלי התשלומים: מחבלים כלואים, אסירים משוחררים ומשפחות של מחבלים שנהרגו. יש לפשוט על כל בית של מקבלי התשלומים כדי לתפוס את הכספים או רכוש בשווי מקביל.
מטרות הפעילות יהיו לתפוס את הכספים ולהזהיר את מקבליהם כי לא תהיה עוד השלמה עם המשך קבלתם של כספי טרור.
3. לפשוט על משרדי הרשות הפלסטינית ואש״ף, לתפוס מסמכים ולהציגם לעולם
כפי שצוין, מדיניות ״תשלום תמורת הרג״ כולה, כלומר מתן תשלום כלשהו כתגמול על מעשה טרור, אסורה על פי חוק. המשרדים שבהם מיושמת המדיניות הם מקומות שבהם מתבצעות עבירות, בין שמדובר בתשלומים למחבלים כלואים ולאסירים משוחררים ובין שמדובר בתשלומים למחבלים שנפצעו ולמשפחות של מחבלים שנהרגו; כל אלה הם חלק מאותה מדיניות. על גורמי הביטחון בישראל לפשוט על משרדים אלה ולתפוס את כל המחשבים והמסמכים הנמצאים בהם.
אף שברור כי בידי ישראל יש מידע מסוים על היקף הכספים שהרשות הפלסטינית ואש״ף מוציאים על תשלומי תגמול למחבלים,19 לפשיטה על המשרדים ולתפיסת המחשבים והמסמכים יהיו יתרונות רבים נוספים.
יישום המדיניות בידי הרשות הפלסטינית ואש״ף אינו נעשה ללא מנגנון בירוקרטי. למעשה, בחלק מהמקרים התיעוד קפדני ביותר. בעבר, למשל, נחשפו רישומים מלאים של היסטוריית התשלומים למחבלים מסוימים.
לפיכך, נוסף על שיבוש הפעילות שייגרם, ניתן יהיה להשתמש בתיקים ובמסמכים כדי להציג בפני הקהילה הבינלאומית תיעוד אותנטי של תשלומי הרשות הפלסטינית ואש״ף למגוון רחב של מחבלים.
המסמכים והמחשבים יוכלו לשמש גם לחישוב מדויק של היקפה המלא של מדיניות ״תשלום תמורת הרג״.
4. לקדם חקיקה חדשה המטילה קנסות בגובה הכספים הצפויים להתקבל
אף שמעשי טרור אינם קשורים תמיד לרווח כספי, אחת התוצאות המעשיות של מדיניות ״תשלום תמורת הרג״ של הרשות הפלסטינית ואש״ף היא שהמחבלים מקבלים תגמול כספי ממשי על השתתפותם בטרור.
החקיקה המוצעת נועדה לנטרל מראש את הרווח הכספי הזה. לפי ההצעה, אם אדם העשוי לקבל תשלומים במסגרת המדיניות יורשע בעבירת טרור, יוטל עליו, נוסף על כל עונש אחר, קנס בגובה הרווח הצפוי לו.
כידוע, התשלומים שמעבירים הרשות הפלסטינית ואש״ף במסגרת המדיניות עולים ככל שמתארכת תקופת המאסר. בשלוש השנים הראשונות משולמת למחבל משכורת בסיסית של 1,400 ש״ח בחודש; לאחר שלוש ועד חמש שנות מאסר עולה ה״משכורת״20 ל-2,000 ש״ח בחודש; ולאחר חמש ועד עשר שנות מאסר היא עולה ל-4,000 ש״ח בחודש. המשכורות ממשיכות לעלות בהדרגה ככל שמתארכת תקופת המאסר, עד ל-12,000 ש״ח בחודש למחבלים שריצו יותר מ-30 שנות מאסר.
לפי החקיקה המוצעת, במסגרת גזר הדין יטיל השופט על המחבל קנס בהתאם לתקופת המאסר שנגזרה עליו.
במילים אחרות, גובה הקנס יחושב בהתאם לכל חודש שהמחבל צפוי לשהות בכלא. כך, למשל, אם ייגזרו על מחבל שנתיים מאסר, הקנס שיוטל עליו יהיה 24 חודשים כפול 1,400 ש״ח לחודש, ובסך הכול 33,600 ש״ח. אם ייגזרו עליו ארבע שנות מאסר, הקנס יהיה 36 חודשים כפול 1,400 ש״ח לחודש בגין שלוש השנים הראשונות, בסך 50,400 ש״ח, ועוד 12 חודשים כפול 2,000 ש״ח בגין השנה הרביעית, בסך 24,000 ש״ח. הקנס המצטבר יהיה אפוא 74,400 ש״ח, וכן הלאה.
הרעיון המנחה את החקיקה הוא להעביר לכל מחבל מסר ברור: השתתפותו בטרור לא תניב לו רווח כספי, וכל רווח אפשרי שביקש להפיק יועבר למעשה, באמצעות קנסות, לקופת מדינת ישראל.
הצעת חוק21 המבטאת רעיון זה הוגשה22 לכנסת ה-25 היוצאת כהצעת חוק פרטית.23 למרבה הצער, ההצעה לא התקדמה לפני הטבח ב־7 באוקטובר 2023, ובמהלך המלחמה בשבע חזיתות שהתפתחה בעקבותיו נדחקה ההצעה לשוליים.
לפיכך, יש להגיש את ההצעה מחדש, רצוי כהצעת חוק ממשלתית, ולהעבירה בהקדם האפשרי.
5. לשלול אזרחות ישראלית ומעמד תושבות
בתחילת שנת 2023 אימצה הכנסת תיקון24 לחוק האזרחות ולחוק הכניסה לישראל.25 התיקון עבר בתמיכתם של 94 חברי כנסת,26 והיה לחוק שזכה להסכמה הרחבה ביותר אי פעם בקרב 120 חברי הכנסת.
החוק קובע כי אם אזרח או תושב ישראלי הורשע בעבירת טרור, נגזר עליו עונש מאסר, ולאחר מכן ביקש וקיבל תשלום מהרשות הפלסטינית או מאש״ף במסגרת מדיניות ״תשלום תמורת הרג״, תישלל אזרחותו או תושבותו.
במילים אחרות, אם מחבל רואה בעצמו פלסטיני, פועל כפלסטיני, מבצע מעשי טרור כפלסטיני, מבקש מהרשות הפלסטינית ומאש״ף לתגמל אותו על פעולתו כפלסטיני, ואף מקבל מהם בפועל תגמול כפלסטיני שביצע מעשה טרור, ישראל תחדל לראות בו ״ישראלי״, אזרח או תושב, ותראה בו את מה שהוא עצמו מבקש להיות: פלסטיני.
מטרת החוק הייתה ליצור הרתעה ממשית מפני השתתפותם של אזרחים ותושבים ישראלים בטרור הפלסטיני.27 החוק קובע השלכות חמורות על כל אדם כזה המשתתף בטרור וגם מבקש ומקבל בגין כך תגמול מהרשות הפלסטינית ומאש״ף.
למרות התמיכה הרחבה בחוק, יישומו נבלם בידי פקידים קטנוניים במשרד המשפטים,28 המתנגדים לו ופועלים מתוך סדר יום פוליטי משלהם.
נראה כי מאות ערבים ישראלים השתתפו בטרור, הורשעו, נידונו לתקופות מאסר וקיבלו תשלומים מהרשות הפלסטינית ומאש״ף במסגרת המדיניות. הדבר עולה, כפי שצוין לעיל, גם מהצווים שהוציא שר הביטחון. למרות זאת, עד כה נפתחו מכוח החוק רק שני הליכים לשלילת מעמדם הישראלי של מחבלים אלה.29
בדיוני ועדות הכנסת על החוק הבהיר שב״כ כי תהיה לו השפעה הרתעתית משמעותית. אי-יישומו פוגע אפוא בכושר ההרתעה של ישראל. שימוש נרחב יותר בחוק ישפיע באופן חד-משמעי הן על מניעת טרור, שלא יזכה עוד לתמריצים ולתגמול, והן על ניתוק הקשר בין הרשות הפלסטינית ואש״ף לערביי ישראל, המתקיים בין היתר באמצעות תשלומי ״תשלום תמורת הרג״.
6. צעדים מצד מדינות אחרות
המאבק במדיניות ״תשלום תמורת הרג״ הוא מטבע הדברים בראש ובראשונה חובה ישראלית. עם זאת, הוא גם חובתה של כל מדינה מוסרית ושוחרת שלום, המתנגדת לעידוד השתתפות בטרור, לתמרוצה ולתגמול עליה, לרבות רצח יהודים.
א. המדינות שהטילו סנקציות על ישראל
בשבועות האחרונים, במהלך שהובילה בריטניה, החליטו כמה מדינות להטיל סנקציות על אינטרסים ישראליים ביהודה ושומרון. תוך הסתרת כוונותיהן הרחבות יותר, הן הציגו את ההחלטה כצעד שנועד להעניש על פעולות המהוות מכשול למה שמכונה ״פתרון שתי המדינות״, או בשמו האחר: אשליית שתי המדינות.
הזרז למהלך, כך נטען, היה קידומו של מכרז לבניית כמה מאות בתים ליהודים ביהודה ושומרון. לטענת המדינות שהטילו את הסנקציות, בניית בתים בידי יהודים ביהודה ושומרון, אפילו בשטח C שבשליטה ישראלית מלאה, תסכל את מימוש הפתרון המדיני שהן מבקשות לקדם.
אין זה מתקבל על הדעת לטעון כי בניית בתים בידי יהודים במולדת אבותיהם, בשטח שהקהילה הבינלאומית ייעדה להקמת המדינה היהודית,30 מזיקה לפתרון שתי המדינות יותר ממדיניות ממוסדת בהיקף של מיליארדי דולרים, ליש״ט ואירו, המקדמת טרור, מתמרצת אותו ומתגמלת עליו, ובכלל זה משלמת תגמולים במזומן למחבלים פלסטינים רק משום שרצחו יהודים. מכאן שניתן היה לצפות כי אותן מדינות ימהרו גם להטיל סנקציות על הרשות הפלסטינית ועל אש״ף.
כדי להימנע מלהיחקק בזיכרון כצבועות,31 כפי שהן מצטיירות כיום, יש לדרוש מכל מדינה שהחליטה להטיל סנקציות על ישראל להטיל סנקציות גם על הרשות הפלסטינית ואש״ף. זאת, תוך הכרה מפורשת בכך שמדיניות ״תשלום תמורת הרג״ היא מכשול משמעותי לשלום ואחד החסמים המרכזיים למימושה של אשליית שתי המדינות.
ב. ארצות הברית והצו הנשיאותי 13224
נוסף על הצעדים שעל ישראל לנקוט ובמקביל להם, על הממשל האמריקאי לשקול להשתמש בצו הנשיאותי 13224 בשני מסלולים לפחות: האחד ממוקד ברשות הפלסטינית ובאש״ף, והאחר במקבלי התשלומים במסגרת מדיניות ״תשלום תמורת הרג״.
הצו הנשיאותי 13224, שניתן ב-23 בספטמבר 2001, ״מעניק לממשלת ארצות הברית כלי רב עוצמה לסיכול מימון טרור, והוא חלק ממחויבותנו הלאומית להוביל את המאמץ הבינלאומי לשים קץ לרוע שבפעילות הטרור״.32
מכוח הסמכויות הקבועות בצו יכולה ממשלת ארצות הברית להכריז הן על גופים והן על יחידים כיעדים לסנקציות. עם ההכרזה חלות עליהם מגבלות כלכליות נרחבות.
בהתאם לכך, שימוש אפשרי ראשון בצו יהיה ליישם את קביעת הקונגרס במסגרת חוק טיילור פורס משנת 2018, שלפיה תשלומי ״תשלום תמורת הרג״ של הרשות הפלסטינית ואש״ף הם ״תמריץ לביצוע מעשי טרור״, ולהכריז על הרשות הפלסטינית ואש״ף כארגון טרור זר.33
ההכרזה תביא בחשבון הן את העובדה שהתשלומים מקדמים טרור, מתמרצים אותו ומתגמלים עליו באופן כללי, והן את העובדה שרבים ממקבלי תשלומי התגמול על טרור של הרשות הפלסטינית ואש״ף אחראים לרצח אלפי ישראלים וגם לרצח אזרחים אמריקאים רבים.
עקרונית, ההכרזה צריכה לחול על הרשות הפלסטינית ואש״ף בכללותם. אולם אם שיקולים פוליטיים יעיבו על מה שאמור להיות החלטה מוסרית ברורה, ניתן להחיל את ההכרזה על ארגונים, שלוחות או יחידים מסוימים ברשות הפלסטינית ובאש״ף, כפי שפורט לעיל.
נוסף על ההתמקדות המוסדית ברשות הפלסטינית ובאש״ף, השימוש האפשרי השני בצו הנשיאותי 13224 יהיה להתמקד במקבלי התשלומים במסגרת מדיניות ״תשלום תמורת הרג״.
באמצעות הוראות הצו הנשיאותי 13224 הכריזה ממשלת ארצות הברית34 על מאות ארגונים הקשורים לטרור ועל מאות מחבלים יחידים כיעדים לסנקציות. לאורך השנים נכללו בהכרזות אלה מחבלים פלסטינים רבים.
בהמשך לדרישת הקונגרס בחוק טיילור פורס, שלפיה על ״הרשות הפלסטינית, הארגון לשחרור פלסטין וכל ארגון שיבוא במקומם או יהיה קשור אליהם להפסיק תשלומים בגין מעשי טרור שביצעו אנשים המרצים עונשי מאסר לאחר שנשפטו בהליך הוגן והורשעו במעשי טרור״, ניתן עקרונית להרחיב את השימוש בצו הנשיאותי 13224 כך שיחול על כל אדם שהורשע בישראל, בין בבתי המשפט בישראל ובין בבתי המשפט הצבאיים ביהודה ושומרון, ומקבל תשלום במסגרת מדיניות ״תשלום תמורת הרג״.
יישום ההמלצה יחייב שיתוף מידע נרחב בין ישראל לארצות הברית, ועשוי להביא להכרזה על עשרות אלפי מחבלים נוספים כיעדים לסנקציות.
עד להשלמת פרטי המהלך הכולל, ניתן ליישם את ההמלצה בהדרגה, החל במחבלים שהורשעו ברצח ובניסיון לרצח. בתוך קבוצה זו ניתן לתת תשומת לב מיוחדת למחבלים שהורשעו ברצח אזרחים אמריקאים, ולהתחיל באלה ששוחררו לפני תום עונשם במסגרת העסקה לשחרור החטופים שנחטפו בטבח 7 באוקטובר ובמסגרת העסקה לשחרור החייל הישראלי גלעד שליט.
מאחר שרשימת המחבלים שהורשעו ברצח אזרחים אמריקאים ארוכה, המחבלים שלהלן35 הם מדגם קטן בלבד מתוכה. כולם קיבלו וממשיכים לקבל תשלומים במסגרת מדיניות ״תשלום תמורת הרג״:
אחלאם תמימי: תמימי הורשעה בשל חלקה המשמעותי בפיגוע בפיצריית סבארו במרכז ירושלים באוגוסט 2001, שבו נרצחו 16 בני אדם, מחציתם ילדים, ונפצעו עשרות. בין הקורבנות הייתה האזרחית האמריקאית מלכי רוט, שנרצחה בגיל 15. תמימי שוחררה בשנת 2011 במסגרת עסקת שליט וגורשה לירדן. אף שהיא נמצאת ברשימת המבוקשים ביותר של ה-FBI, אף שהרשויות בארצות הברית הגישו נגדה כתב אישום,37,36 ואף שעומדת בעינה בקשה אמריקאית מירדן להסגירה,38 תמימי חופשייה ומתגוררת בירדן. על פי הערכות,39 הרשות הפלסטינית ואש״ף שילמו לה מאות אלפי שקלים/דולרים, והיא ממשיכה לקבל תשלומים במסגרת מדיניות ״תשלום תמורת הרג״.
ח׳ליל ג׳בארין: ג׳בארין הורשע ברצח האזרח האמריקאי ארי פולד בשנת 2018. אף שנידון למאסר עולם, הוא שוחרר בינואר 2025 במסגרת עסקה לשחרור חטופים שהוחזקו בידי המחבלים בעזה. מקום הימצאו האחרון הידוע היה בטורקיה.
איהם צבאח: צבאח הורשע ברצח האזרח האמריקאי טוביה ויסמן בשנת 2016. הוא שוחרר בינואר 2025 במסגרת עסקה לשחרור חטופים שהוחזקו בידי המחבלים בעזה.
עמר טהה: טהה הורשע ברצח האזרח האמריקאי טוביה ויסמן בשנת 2016. הוא שוחרר בינואר 2025 במסגרת עסקה לשחרור חטופים שהוחזקו בידי המחבלים בעזה.
בילאל אבו גאנם: אבו גאנם הורשע, בין היתר, ברצח האזרח האמריקאי ריצ׳רד לייקין. הוא שוחרר בינואר 2025 במסגרת עסקה לשחרור חטופים שהוחזקו בידי המחבלים בעזה.
זיד עאמר: עאמר הורשע ברצח האזרחית האמריקאית נעמה הנקין ובעלה איתם בשנת 2015. הוא שוחרר בינואר 2025 במסגרת עסקה לשחרור חטופים שהוחזקו בידי המחבלים בעזה.
ראג׳ב עליוי: עליוי הורשע ברצח האזרחית האמריקאית נעמה הנקין ובעלה איתם בשנת 2015. הוא שוחרר בינואר 2025 במסגרת עסקה לשחרור חטופים שהוחזקו בידי המחבלים בעזה.
ואאל אל-ערג׳ה: אל-ערג׳ה הורשע ברצח האזרחים האמריקאים אשר פלמר ובנו הפעוט יונתן בשנת 2011. הוא שוחרר בינואר 2025 במסגרת עסקה לשחרור חטופים שהוחזקו בידי המחבלים בעזה.
עלי סעדה: סעדה הורשע ברצח האזרחים האמריקאים אשר פלמר ובנו הפעוט יונתן בשנת 2011. הוא שוחרר בינואר 2025 במסגרת עסקה לשחרור חטופים שהוחזקו בידי המחבלים בעזה.
