לקראת סיום כהונתו השנייה, שתסתיים רשמית ב-13 במאי 2027, עמנואל מקרון עושה כל שביכולתו כדי למחוק את תדמיתו השלילית בדעת הקהל בצרפת ובעולם, בתקווה לעזוב את הזירה הפוליטית כשמאחוריו הישגים גיאופוליטיים, דיפלומטיים וכלכליים.
לשם כך החליט לחזק את שיתוף הפעולה עם העולם הערבי והמוסלמי, ובייחוד עם ערב הסעודית. אלא שמשימה אחרונה זו, ערב עזיבתו הסופית את ארמון האליזה, נראית כמעט בלתי אפשרית. אחרי כעשור בשלטון, מקרון, בנקאי השקעות לשעבר, מותיר אחריו חוב ציבורי אדיר בהיקף של 4.196 טריליון דולר.
ראוי לציין כי התמ"ג לנפש בצרפת עומד על 52,083 דולר, לעומת 65,303 דולר בגרמניה ו-69,804 דולר בישראל. כיצד גורמים לקולה של צרפת להישמע במזרח התיכון ומעודדים משקיעים עתירי הון? ובכן, מוכרים חלק מהנכסים לזרים.
יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן, MBS, השלים זה עתה ביקור רשמי בפריז. צרפת, המציגה את עצמה כ"אלופת זכויות האדם וחופש העיתונות", יודעת היטב לגלות גמישות כאשר על הפרק עומדת חתימה על חוזי סחר עם מדינות ערב. אחריותו של הנסיך הסעודי לרצח המזעזע של העיתונאי ג'מאל חאשוקג'י באיסטנבול ב-2018 נדחקת בנוחות הצדה.
בן סלמאן כבר מכיר היטב את צרפת. הוא רכש את טירת לואי ה-14 המפוארת, אחוזה סגורה המשתרעת על פני 23 הקטרים, תמורת 275 מיליון אירו.
במהלך ביקורו האחרון הוא חתם על שורה ארוכה של חוזים בתחומים שונים, ובהם אנרגיה גרעינית, תעופה, תחבורה עירונית וימית, נשק ופיתוח בינה מלאכותית. נוסף על כך, הוא מתכנן להקים בצרפת שלושה פארקי שעשועים ענקיים. יותר מ-500 חברות צרפתיות פועלות כיום בערב הסעודית, והיקף הסחר בין שתי המדינות הגיע ל-12 מיליארד דולר.
היחסים הדיפלומטיים של צרפת עם חצי האי ערב החלו עם פתיחת קונסוליה בג'דה ב-1839, הנציגות הצרפתית הראשונה במזרח התיכון. היחסים נותקו ב-1956, במהלך משבר סואץ, וחודשו שש שנים לאחר מכן.
החלטתו של הגנרל דה גול להטיל אמברגו נשק על ישראל התקבלה במהלך ביקורו ההיסטורי של המלך פייסל בפריז, בין 2 ל-6 ביוני 1967. בביקורו השני, ב-1973, זמן קצר לפני מלחמת יום הכיפורים, סיפק לו הנשיא ז'ורז' פומפידו מטוסי קרב מסוג מיראז'.
במטרה להרחיב את המסחר עם העולם הערבי, ועל רקע המשבר במצר הורמוז והחנק הכלכלי שמפעילה ארצות הברית על איראן, צרפת מבקשת למלא תפקיד של כוח בעל השפעה דיפלומטית באזור ולשלב את בן סלמאן ביוזמות גיאופוליטיות ואסטרטגיות, צעדים העומדים בבירור בניגוד לאינטרסים של מדינת ישראל.
לאחר שבחודש יולי 2025 עמד מקרון יחד עם בן סלמאן בראש ועידה בינלאומית בניו יורק, שנועדה להכיר בדחיפות שבהקמת מדינה פלסטינית, הוא שוקל כעת להחיות את היוזמה במסגרת העצרת הכללית הקרובה של האו"ם.
מקרון מבקש להאיץ את השלב השני במפת הדרכים לעזה, חרף המתיחות המתמשכת והפרובוקציות היומיומיות מצד חמאס. האם פירוקו של הארגון האסלאמיסטי מנשקו כבר אינו מבחינתו יעד עליון?
ב־22 באוגוסט 2026 פרסמו 102 דיפלומטים צרפתים ובריטים לשעבר מאמר דעה בעיתון "לה מונד", ובו דרשו מפריז ומלונדון לנקוט צעדים ממשיים לנוכח המצב החמור בעזה ובגדה המערבית.
תחת הכותרת "פלסטין נעלמת לנגד עינינו", קראו הכותבים לצרפת ולבריטניה, כחברות קבועות במועצת הביטחון של האו"ם, לפעול יחד כדי להבטיח את יישום המשפט הבינלאומי.
הם תיארו את "אלימות המתנחלים בגדה המערבית ובמזרח ירושלים", שלטענתם זוכה לתמיכת צה"ל, כ"טיהור אתני". אף שגינו את מעשי הטבח שביצע חמאס ב־7 באוקטובר 2023, הם חזרו וטענו כי "דבר אינו מצדיק את ההרס השיטתי של עזה".
מאז השתלט חמאס על רצועת עזה, אותם דיפלומטים עצמם תמכו בקיום "דיאלוג ישיר וכנה" עם ארגון הטרור הזה.
הסטנדרט הכפול נמשך. ההטיה ממשיכה לשלוט בחשיבתם של גורמים במערב. הסכסוך הישראלי־ערבי נשפט שוב ושוב באמצעות אמות מידה כפולות.
למרות סירובן של ישראל ושל ארצות הברית לשלב את צרפת בפתרון העימות עם חיזבאללה, וכן להתיר לה לתת חסות למשא ומתן ביטחוני עם לבנון וסוריה, מקרון צפוי לארח ב-17 בספטמבר ישיבת הכנה שמטרתה לחזק ולתמוך בצבא לבנון ובכוחות ביטחון הפנים שלה.
המדיניות הצרפתית במזרח התיכון לא השתנתה מאז הסכם סייקס-פיקו של 1916. צרפת, שבעבר נתפסה כ"מעצמת הלבנט", כבר אינה מחזיקה במנופי ההשפעה או במשאבים הדרושים כדי למלא תפקיד של מתווכת. כל ניסיונותיו של מקרון לפעול באופן חד צדדי כדי לקדם את שאיפותיו משיגים בבירור תוצאה הפוכה. הם עלולים לחבל בתוכנית האמריקאית, ובעיקר בתהליך הנורמליזציה עם ערב הסעודית, סוריה ולבנון.
